רקע על המקום
בית-הכנסת נמצא כק"מ וחצי מזרחית לעיר קצרין על הכביש קצרין-קצביה. נמצא בשטח הכפר הסורי הנטוש - קצרין. הכפר נעזב ע"י תושביו הסורים בעקבות מלחמת ששת-הימים. בית-הכנסת התגלה ע"י שמריהו גוטמן בשנת 1968 במסגרת סקר הגולן. נחפר חלקית בשנים 1971-2 ע"י דן אורמן ובשנים 1976-7 ע"י מנשה בן -ארי. חפירות חדשות החלו בבית- הכנסת ע"י צבי מעוז ורחל חכלילי.
מבנה בית-הכנסת
בית-הכנסת הוא מבנה מלבני. מידותיו 15.50 * 17.20 מ' וכיוונו צפון-דרום, בנוי באבני גזית*מבזלת. בקיר הצפוני נמצא שער שרוחבו 1.43 מ' ובדרומו נמצא בסיס ומדרגות לארון קודש. אולם התפילה מחולק לאורכו ע"י שתי שורות של ארבעה עמודים בכל אחת. מסביב לקירות האולם בנויות שתי דרגות ספסלים.
סיור בבית-הכנסת
נכנס למבנה דרך השער המפואר המעוטר בזר, רימונים וכדי-יין. השער נמצא בקיר הצפוני של המבנה (לא כבשאר בתי-הכנסת בגולן שפתחיהם בדרום ובמערב). לפני תחילת החפירות בלט המשקוף מעל פני השטח. בהכנסנו לבית-הכנסת אנו עומדים באולם התווך בין שתי שורות העמודים שמשני עבריו אגפים צדדיים (סתווים). העמודים הוכתרו בכותרות יוניות ועמדו על בסיסים מכוירים גבוהים. אל הקיר הדרומי של בית-הכנסת צמודה במת אבן ששימשה כנראה כבסיס לארון הקודש שהיה עשוי עץ ולפניה שתי מדרגות גזית, הארון וכיוון התפילה לירושלים. ציבור המתפללים ישב על ספסלי אבן הבנויים מסביב לקירות האולם כמקובל בבתי-כנסת של עדות המזרח עד ימינו. תקרת הבניין היתה עשויה רעפים על קורות עץ ובחזית היה בנוי גמלון*%אבן. העמודים הקטנים הפזורים במבנה יתכן שמקורם ביציעים של קומה שניה אך נראה שבסוף קיומו היה המבנה בעל קומה אחת. בחפירה שנערכה בתוך הבניין התגלו שרידים של שתי רצפות טיח ורצפת פסיפס אחת המלמדים על שלבים ותיקונים שונים בעברו של בית-הכנסת. בבור מתחת לפינת מדרגות ארון הקודש נמצא מטמון של 82 מטבעות מן המאה ה-ו' וראשית ה-ז' לסה"נ.
* גזית - בניה באבנים מלבניות, מסותתות למשעי בהתאמה מדוייקת בין האבנים.
**גמלון - חזית האבן של גג דו-שיפועי שצורתה משולש.
שרידים רבים שהתגלו בבית-הכנסת ובכפר העתיק כמו אבנים מעוטרות וכתובות, מצויים היום במוזיאון לעתיקות הגולן שבעיר קצרין (כדאי לבקר).
מהממצאים שהתגלו:
- כתובת: "רבי אבון משכבו בכבוד", שימשה ככתובת מצבה של אחד הידועים שבחכמי התלמוד.
- שבר אבן עם כתובת ארמית: "(ע)וזי עבד הדן רבוע", וכן שבר נוסף ועליו המילה "מנין".
- שני חלקי כתובת שהמילים החרוטות בהן הן כנראה: "פתח", "טבי", "ולשלו(ם)".
- אבן מזוזה ועליה תבליט מנורה בת חמישה קנים ועוף הנראה כטווס.
- אבן ועליה סיתות מנורה בעלת. חמישה קנים - נראה גם היום בקיר המערבי של בית-הכנסת.
- קטע של טיח לבן - רומזים שבית-הכנסת היה מסוייד בלבן. על גבי הקירות היו בודאי עיטורים גם בצבע. את שרידי הטיח, צבעוני ולבן, ניתן לראות גם היום על אבני בניין אחדות המונחות על הרצפה. בית-הכנסת בקצרין אינו יחיד באזור. שרידים של כ-25 בתי-כנסת נמצאו בתוך שטח גיאוגרפי מצומצם יחסית במרכז הגולן (ראה מפה). הישובים היהודים נבנו בצפיפות רבה (כ-2-3 ק"מ אחד מהשני) כנראה בגלל פיזור המעיינות ששפיעתם קטנה ולכן רוב הכפרים קטנים יחסית. בתי-כנסת וכפרים רבים שנמצאו מספרים את סיפור התיישבות היהודים בגולן: היהודים היושבים בגולן כנראה החל מימי החשמונאים השתתפו גם במרד הגדול ברומאים (וסיפור זה ראוי לספר בביקור בחפירות גמלא). התקופה בה שגשג במיוחד הישוב היהודי במרכז הגולן הוא תקופת השלטון הביזנטי בא"י - מן המאה הרביעית ועד המאה השביעית לספירה. היהודים העדיפו כנראה, מסיבות שונות, להתיישב באזור זה שהיה מבודד, ריק מתושבים וקרוב לגוש ההתיישבות היהודית בגליל. החלק המרכזי של רמת הגולן הוא אזור טרשי ודל בקרקעות, המצמיחים עשבים ועצי אלון תבור. במשך מאות שנים היה "ארץ מרעה" בלבד. והיהודים הם שהפכוהו ל"ארץ השמן". עצי הזית מסוגלים לצמוח גם על האדמה הטרשית ולפיכך התבססו כאן, בישוב היהודי, על גידול זיתים והפקת שמן, אותו ייצאו לחו"ל דרך דמשק ונמל צור. על כך מעידים עשרות בתי-בד ליצור שמן שנתגלו באיזור ואלה חלקי בית-הבד הנראה ליד בית-הכנסת. הפקת השמן היתה כנראה רווחית מאוד ואיפשרה גם לכפר קטן לבנות בית-כנסת גדול ומפואר. שעה שהתערערו השלטון המרכזי והשמירה על דרכי המסחר, בלתי אפשרי היה כנראה להמשיך ביצוא ובשיווק שמן הזית לחו"ל. כך אבדו תושבי הכפרים היהודיים בגולן את מקור פרנסתם העיקרי ונאלצו לנטוש את הכפרים ולעבור לאזורים אחרים בא"י. ההתיישבות היהודית הגיעה לסופה בראשית המאה השביעית לספירה, בית-הכנסת היה חרב במשך מאות שנים מאחר שניטש ע"י היהודים ורק בימי הביניים חודש הישוב בכפר. עדות לכך נראית בתוך המבנה. אפשר לראות שרידי קיר המחלק את אולם בית-הכנסת לשני חלקים: צפוני ודרומי. בתוך הקיר בנויה גומחה הפונה דרומה. זהו שריד של מסגד שנבנה בתוך חורבת בית-הכנסת. הגומחה היא ה"מחראב" המסמנת את כיוון התפילה המוסלמית דרומה, לכיוון מכה. גם המסגד ניטש וחרב והמבנים עמדו בשממונם מאות בשנים. עם בוא התיישבות הקבע של הבדואים לגולן נוח היה להם לבנות במקום בו מוצאים מצבור גדול של אבנים. וכך נבנו הכפרים הסוריים על שרידי הכפרים היהודיים העתיקים יותר, תוך כדי שימוש מחדש באבני הגזית העתיקות. היום מוצאים רבות מאבנים אלו כשהן משובצות בתוך קירות בתים סוריים נטושים. מסביב לבית-הכנסת מוקם היום פארק לבילוי ולנוחותם של המבקרים במקום. במהלך חפירות נוספות שיערכו בעתיד נוכל להרחיב את הידע ולגלות עוד פרטים על בית-הכנסת ועל חיי הקהילה היהודית בקצרין.
