ראקויה - העיצוב הוא שם המשחק

נחמה תלמי ובעלה חזרו משליחות בת שנתיים במזרח ונפעמו מהתרבות היפאנית, עד כדי כך שהחליטו לפתוח צימר יפאני אותנטי, במקום הכי לא צפוי- בנגב. 'ראקויה' – לאלו מכם שתהו, המשמעות היא "בית האושר והשמחה".

תורת הזן

כבר בכניסה מרגישים כאילו הרגע נחתנו ביפאן, כשמוזיקה יפאנית מקורית, בה שולטים צליל חליל הבמבו וכלי המיתר, מתנגנת לה ברקע וחלוקי קימונו מקוריים תלויים לשימושכם. אפילו הסדינים מעוטרים בכיתוב סיני הניראה כציור דקורטיבי ואילו הקירות מעוטרים בקליגרפיה מעשי ידיה של תרצה סלע.
נחמה מספרת: מאוד נמשכתי לעיצוב המנימליסטי, הקו הנקי והעדין. מה שיפה בצימרים של ראקויה שאין אף פרט מיותר בחדרים וכל המתחם בנוי על פי תורת הזן."לאלו מכם שאינם יודעים מהי תורת הזן נחמה נידבה לנו ציטוט מתוך ספרו של דויד סקוט, "פשוט זן": "שלווה ורוגע ומתן כבוד לטבע, על ידי ויתור על אי סדר, הדגשת העולם הטבעי, שימוש נכון בצבעים וטקסטורות, יצירת חללים משתנים וכמובן ע"י גילוי מחדש של חשיבות העונות והגישה לטבע. בעזרת ידיעה מועטה של עקרונות הזן אנו יכולים להפוך את ביתנו וגננו לחלקת גן עדן של שלווה, שתגן עלינו מהלחצים, מהטרדות של חיי היום יום."

 מעשה ידי אומן

על עיצוב הצימרים הופקדו שרית ורון פלד, זוג מעצבים ששהה המון שנים ביפאן ולמד את התרבות. הזוג פלד עיצבו את שני הצימרים "יאנג" ו"ין" בסגנון שונה לחלוטין בהתאם לתורת הזן ופאנג שוואי. אחת מעוצבת בשחור ובעלת חלל מרובע, מייצגת את האישה ומשרה אווירה של התכנסות פנימה ומנגד השניה מסמלת את הגבר כאשר הצבע השולט הוא אדום, בעלת חלל עגול ומסמל את הייצריות.

חלונות הצימרים ממוקמים באופן כזה המכניס את הגן ואור השמש אל תוך הצימר. גולת הכותרת של הצימר הן הדלתות, אותן עיצב האומן מו סלע מהישוב מצפה הילה המתמחה בנגרות יפאנית אותה למד במקדשי יפאן. בתורת הזן לא נהוג להשתמש במסמרים ולכן הדלת אינה ממוסמרת כי אם מחוברת בשני חלקים, זכר ונקבה, המעוצבים באופן הסוגר את הדלת ללא שימוש במתכת.

 

הגן היפאני

הכניסה למתחם אף היא יפאנית במיוחד ומעוצבת לפי תורת הזן. את פניכם יקבלו דגלים בצבעי לבן בעלי כיתוב שחור ואדום הכותבים בשפות אנגלית, עברית ואיך לא, יפאנית- ראקויה. עם הרכב תיכנסו מבעד ל'טורי' והוא השער למקדש, שער ענק בצבע אדום ותובלו בשבילי חצץ ובזלת לגן. אלא גם הגן.

בראקויה גן יפאני אותנטי כאשר המוטיב העיקרי היא בריכת דגי קוי אשר היפאנים מאמינים כי מביאים עימם מזל טוב והצלחה והם סמל לעושר וסטאטוס חברתי. המים בבריכה אינם מים עומדים כי אם זורמים בתוך קני במבוק שכן היפאנים מאמינים כי פכפוך המים הוא אלמנט חשוב לטובת המדיטציה. ככלל, למחזוריות הטבע חשיבות רבה ואין להתערב בהתנהלותו הטבעית: "אפילו את העלים הנושרים מהעצים אסור על פי תורת הזן לגרוף", צוחקת נחמה אך מיד טורחת להסביר כי היות וכאן ישראל היא כן גורפת את העלים למען האסתטיות.

בגן היפאני, אלמנט נוסף החשוב בתורת הזן, והוא אבני הבזלת והחצץ. נחמה מספרת כי הביאו משאיות של אבני בזלת עצומים כל הדרך עד לנגב על מנת לבנות גן הכי יפאני שיכול להיות.

לאלו מכן שטרם ביקרו ביפאן ללא ספק שראקויה מתקרבת בצעדי ענק לחוויה האמיתית אם בעיצוב, באוירה, השרות ואפילו באוכל. ארוחת הבוקר (אשר, אגב, כלולה במחיר) מוגשת בכלים יפאנים ואסתטיות האופיינית.  בנוסף, תוכלו להזמין לצימרים ארוחות סושי ואפילו עיסויים,

סדנאות טאי צ'י  והכנת סושי, תהנו ממוזיקה, סרטים ואפילו מגזינים יפאניים המתורגמים לאנגלית. זוהי אכן חוויה יפאנית כוללת ומומלצת בחום לזוגות המעונינים בחופשה מעט שונה. סאיונרה!