הר הזבל בידנו

הר הזבל בהוד השרון הפך מזמן לאתר טיולים, פריחות, מסלולי אופניים, טרקטורונים ושלל אטרקציות נוספות המזמינות את תושבי האזור לביקורי שבת בבוקר

writer
איציק גרינוולד תאריך פרסום: 11/02/2010

כבר מזמן הבנו שזבל זה לא רק אשפה שזורקים לפח, ואחר-כך מוסעת לאחר כבוד לאתר פינוי פסולת, אלא שאפשר להתייחס אליו גם בעוד אופנים. מחזור הוא אחד הפופולאריים, למרות שלא כל הישובים (מר ניר ברקת - לתשומת ליבך), שמים את הנושא בראש מעייניהן ומספקים לתושבים שלהם אפשרות להסתכל עליו ככזה.
חוץ מזה, כבר שנים רבות שמדברים על הפיכת חירייה לפארק אקולוגי ענק, מעין לונה-פארק רק עם זבל. עד שזה יקרה, בינתיים כבר אפשר לסייר באתר, לבקר במרכז המבקרים ואפילו לשתות כוס קפה ביוזמה החדשה שנפתחה שם. כל זה, כמובן, אם מתעלמים מהעובדה הקשה להסתרה שמאחוריכם מונחת לה האשפה של מרבית תושבי המרכז.

להוציא את המיץ מהזבל

אם לקחת לרגע ברצינות את כל נושא הזבל, במדינות אחדות בעולם כבר החלו להשתמש בו גם כאמצעי לייצור אנרגיה אלטרנטיבית - מה שניתן לכנות בפשטות 'להוציא את המיץ מהזבל'. אפילו בחירייה תכננו זמן רב לעשות זאת, ונכון להיום משמש האתר כמקור לדלק המופק מגז המתאן - ביו-גז. את הגז רוכשת בינתיים חברה פרטית מאזור שמשתמשת בו לתפעול המפעל שלה ביישוב.

אבל עם כל הכבוד לחירייה, הוא אינו אתר הפסולת היחידי שנמצא באזור המרכז. אתר נוסף נמצא ממש מתחת לאף של תושבי הוד השרון, ורבים מהם אפילו לא מודעים לכך שהוא כזה, אלא מתייחסים אליו כאל עוד ספק-גבעה-ספק-הר שמרכיבה חלק מתוואי הנוף שלהם. כלומר, הוא היה כזה, כי כיום הוא לא משמש יותר לפינוי פעיל של פסולת.

הר הזבל של הוד השרון

האתר, המכונה על ידי התושבים שכן מכירים אותו "הר הזבל של הוד השרון", הפך במהרה למקום חביב במיוחד על רוכבי אופניים. הסיבה המוצהרת הרשמית היא האפשרות שהוא מספק לאוהבי רכיבת השטח - לרכב בתנאי שטח הרריים ולא מישוריים, כמו שמציע מרבית מישור החוף. הסיבה הפחות מוצהרת לאהדה ההולכת וגוברת, אך ברורה בהחלט, היא דווקא פסל האופניים המולחמים שניצב על פסגתו.

מלבד רוכבי האופניים, גילו את האתר גם חובבי טבע שראו שמצבורי הפסולת גורמים בחורף לפריחת כלניות מרהיבה ביופייה המתרחשת סביבו. למעשה, החודש, חודש פברואר, זוהי שיא הפריחה - וכך לא צריך לנסוע עד לרמת הגולן בשביל לצפות במרבדים אדומים יפהפיים  אותן כלניות, דרך אגב, חוגגות בימים אלה ממש בפסטיבל דרום אדום.

עצי זית רבים נטועים למרגלותיו של הר הזבל ואף שטחי ענק לגידול חסה. למרות האדמה הבוצית שהתיר אחיו הגשם, המקום נעים לטיול בוקר קצר בשבת.

מי יבנה, יבנה לנו פארק אקולוגי

בתקופה האחרונה היו גם לא מעט דיבוריים מצד גורמים רשמיים שנגעו לאתר הפסולת של הוד השרון. הוועדה המחוזית מטעם העירייה אישרה באפריל האחרון רשימה ארוכה של אתרים לשימור בתחום השיפוט שלה, ואחת מהם, כפי שיכולתם לנחש, היא גבעת הכלניות.

בנוסף, כבר לפני שנתיים הציגה קק"ל פרויקט בעל חזון שאפתני וללא ספק יפה במיוחד, שעד היום לא ברור מה עלה בגורלו: הפיכת 'הר הזבל' לפארק אקולוגי שיתפרס על שטח של לא פחות מ-100 דונם, ויכיל גם אגם מלאכותי, גם מערכת חדשנית לטיהור מים, וכמובן מדשאות רחבות ושבילי אופניים.

בינתיים, ההתרחשויות אינן כה חיוביות, ולצערי לסיפור הזה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, יש סוף לא טוב. מקורות יודעי דבר מסרו לי שבימים האחרונים האתר נסגר מאחורי שער עם שרשרת ברזל אימתנית המונעת מהולכי רגל (ובכלל זה, גם רוכבי אופניים) להיכנס אליו. אמנם, מסופקני אם הדבר יחזיק מעמד לאורך זמן, אבל כרגע - זהו המצב העגום. לנו, שוחרי איכות הסביבה, נותר רק לחכות בסבלנות להתפתחויות הבאות, שלבטח יגיעו.

אבל עד אז תיהנו מהזבל כי שם, בניגוד למקורות זבל אחרים, ריח הטבע והפריחה נמצאים באוויר.

מקומות לינה ובילוי באיזור

אולי יעניין אתכם גם

מדורים