בישראל לא חסרים יערות. רק אף פעם אף אחד לא חשב לעצמו שגם צריך לתחזק ולהשקות אותם בכדי שהעצים שם יגדלו לתפארת מדינת ישראל. אז מה עושים עם גזירות המים הקשוחות?
ט"ו בשבט חלף עבר והותיר אחריו אלפי עצים שניטעו בשלל אירועים בכל רחבי הארץ. יחד עם העצים הצעירים שזקוקים למים בשנותיהם הראשונות נשארה עומדת בעינה הדילמה של גידול עצים וטיפוח יערות במדינה צמאה למים.
קצת היסטוריה
היער הראשון שניטע בארץ באופן רשמי היה בשנת 1904 בשטחי חולדה ובן שמן. מאז, שימו לב למספרים- במשך למעלה ממאה שנה נטעה קרן קיימת לישראל יותר מ 200 מיליון עצים בשטח שקרוב למיליון דונם. מטרות הייעור הן שונות ומשתנות לאורך תקופה זו וכך גם שיטות השתילה וסוגי העצים. בעבר נשתלו יערות בעיקר למטרות תפיסת קרקע, מניעת מדבור וייצוב חולות.
האנשים שעמדו מאחורי התפיסה הזו, היו ברובם ילידי אירופה שהגיעו לארץ שוממה (בראי עיניהם) וחיפשו למלא את הארץ בעצים מוכרים מהבית- אורנים, ארזים וברושים ששנים מאוחר יותר יתגלו כבעייתיים ביותר לאקלים הארץ, משקעיה ואדמתה. באותה תקופה ביראו שטחי בתה (צמחיית שיחים נמוכה בין 40-60 ס"מ) רבים לטובת שתילת יערות. היום דרך אגב, מכירים בחשיבות של צמחייה זו ובמספר מקומות הוכרזו שמורות טבע המשמרות את צמחיית הבתה הנחשבת לאטרקטיבית פחות ביחס לשטחי נחלים או מצוקים מיוחדים. לאורך השנים השתנתה בקק"ל התפיסה והיום מתמקדים בנטיעה של עצי ארץ ישראל.
כן או לא
את הויכוח אם נכון היה לטעת עצים בשטחים כה נרחבים ואם נכון להמשיך זאת, אותיר בידי אחרים. עניין המים במקרה זה לא כל כך רלוונטי לסיפור, משום שבסופו של דבר רוב השטחים אינם מושקים באופן יזום. גם בתחומים אחרים הקשורים באיכות הסביבה אין תמימות דעים. הדעה הרווחת היא שהעצים תורמים למאבק בהתחממות כדור הארץ באמצעות שחרור חמצן לאטמוספרה ומניעת התחממות האדמה. לצד אלה יש הגורסים שהיערות תורמים דווקא להתחממות האקלים.
אז מה יהיה?
רשות המים פרסמה הנחיות ברורות בנוגע להשקיית גינות פרטיות והורידה בכמחצית את הקצאת המים לשטחים ציבוריים, זאת לצד הטלת מס על צריכה עודפת בבתים פרטיים. סביב עניין זה יש ויכוח נרחב בציבור ויש הרואים בחוקים אלו גזירת מוות לגינות הפרטיות והעירוניות. אולם כמעט כמו בכל תחום בחיינו אל לנו לראות את העולם בראייה של שחור ולבן. ארצנו מעולם לא הייתה שופעת מים אך בכל זאת ברוב שטחיה התקיימה צמחייה טבעית לצד גידולים חסכניים במים. קיימת דרך ביניים שתאפשר לנו ליהנות משטחי נוי ירוקים אך לצד זאת לתרום לחיסכון במים.
מה לשתול
תארו לכם שהנוי העירוני היה מורכב כולו מצמחי ארץ ישראל. האם בנייני העיר לא היו משתלבים יפה יותר בתוך סביבה טבעית? מה שבטוח שצמחים אלו אינם נדרשים להשקיה מרובה. עצים טרופים נזקקים לכ- 1200 ליטר מים בשנה לעומת אחרים הזקוקים לחמישית מכמות זו ואף פחות. בגזרת העצים תוכלו למצוא את כליל החורש המתהדר בעונה זו בפריחה ורודה ויפה.
מיני אלון שונים, חרוב ואלה, וכמובן את נציגי שבעת המינים- זית רימון ותאנה. שיחים רבים ויפים יודעת הארץ ביניהם האחירותם הצהוב, הרדוף הנחלים בורוד ולבן, מורן החורש הריחני והיפה. הפרחים החסכוניים במים מקסימים אף הם, ביניהם תוכלו למצוא את התורמוס, הכלנית, הנורית, הרקפת, האיריס והפרג. רוב הצמחים הללו הם צמחי פקעת הנשתלת עם בוא החורף ואינה זקוקה להשקיה כלל.
איך לשתול
סוגיה חשובה לא פחות, מסוג השתילים. מומלץ לחפור גומה מסביב לעץ או לשיח על מנת לאגור את המים. בגומה כדאי להציב מעט אבנים שיקלטו ויאגרו לחות הקיימת באופן טבעי באוויר. חשוב להתאים בין צורכי העץ לסביבה מבחינת צל ושמש. כמובן שכדאי לשתול בשטחים ציבוריים עצי פרי להנאת העוברים והשבים.
אז צאו לטיול באחד מהאיזורים האהובים עליכם ברחבי ישראל, תתבוננו בעצים ותחשבו כיצב לשמור עליהם.