הכי כיף לטייל, אבל עוד יותר כיף לשלב את הטיול עם אתנחתא לפיקניק בטבע, על המחצלת או שמיכת הטלאים, על צלע הר או כסאות מאולתרים, העיקר שנבלה עוד יום רצוף חוויות בטבע.
לטיול יצאנו, כלנית קטפנו, על גבעת הדשא במערב. טוב, אולי אני קצת מגזים. פריחת הכלניות, לכל מי שלא מעודכן, כבר הסתיימה מזמן, אבל עונת הטיולים נמצאת עכשיו בשיאה, ואוטוטו יהיה פה חם מדי בשביל לצאת לפיקניק. אפילו אם יהיה מקווה מים סמוך וגם אם תקפידו לשתות הרבה. אין מה לעשות – הקיץ רובץ בפתח ואז המקום היחידי שנוח להיות בו הוא בבית, מתחת למזגן.
אז, רגע לפני שהכל ייגמר, בחרתי לכם ארבעה מקומות מומלצים לפיקניק, שבחלקם תוכלו למצוא מקום פנוי גם בסוף השבוע עצמו, ובחלק תצטרכו לחפש מקום לצד עשרות ישראלים אחרים.
אגם החולה – טוב זה לא ממש אגם אלא יותר אגמון. אחרי שיובש בראשית המדינה כדי למנוע מחלות הוא הוצף מחדש לפני קצת יותר מעשור כדי להיות מוקד עליה לרגל לתיירים, אבל בעיקר – לעופות נודדים. אז היום אפשר רק ללמוד על מה שהיה פעם, וגם על העופות שבמקום בזכות ה"עופוריה" – מרכז המבקרים שנבנה, וגם לקבל סיור באזור באמצעות מעין קלנועית. כמובן, שאפשר פשוט להסתפק בפיקניק נהדר כשכל היופי הזה מסביב.
יער שוויץ – אל תתבלבלו בדרך ליער שוויץ, שליד היישוב הקהילתי פוריה, כשתתקלו בשלט בשפה האנגלית שיצביע ימינה ויאמר לכם "switzerland". לא הגעתם לשוויץ עצמה אלא רק ליער שקרוי על שמה, שבימים מיוחדים שבהם יש שילוב בין טמפרטורה נכונה לבין ראות טובה גם באמת מזכיר אותה. באביב פורחים כאן כל מיני פרחים – החל מאירוס אחר הצהריים וכלה בפרגים אדמדמים, וכל השנה אפשר לראות מכאן את הכנרת למרגלותיכם. חוץ מהפיקניק עצמו, קחו לכם כמה דקות וטיילו בטיילת שהוכשרה כאן כדי לצפות בכנרת ובטבריה, ואם תרצו גם לקרוא את השלטים כדי ללמוד על החי והצומח בסביבה.
בצפון מסלולי טיול נוספים, אותם תוכלו לשלב עם פיקניק משפחתי או סתם עם חברים טובים.
במרכז ובדרום
ליפתא – כפר ערבי נטוש בפאתי ירושלים, שמגיעים אליו אם נוסעים על דרך בגין לכיוון דרום ויוצאים במחלף שמוביל לגבעת שאול/היציאה מהעיר. אחרי שמחנים את הרכב יורדים רגלית מספר דקות ומגיעים למעין, שבמרבית הימים מוקף בצעירים דתיים מהאזור שמגיעים להתרחץ בו. אבל אם ממשיכים עוד קצת אחרי המעין מוצאים את חורבותיו של הכפר – מבנים נטושים רבים שיוצרים שכונה שלמה של ממש. מכל אחד מהם ניבט נוף יפהפה מהחלון, כך שזה רק עניין של זמן לפני שכרישי הנדל"ן יבינו את הפוטנציאל שטמון בהם. את הפיקניק עצמו שווה לעשות בחצרות הצמודות, עם מרבדי דשא ענקיים.
חורבת שוכה –
הפעם דווקא השרידים המועטים של חורבת שוכה, באזור עמק האלה (ממש מול קיבוץ נתיב הל"ה) הם לא סיבה מספקת להגיע לכאן. לדעתי גם לא התורמוסים הכחולים, שעכשיו כבר כמעט ואינם נמצאים בגבעת התורמוסים המפורסמת. מה שכן שווה, זה פריחה מגוונת במינה ומסלול צעידה מעגלי קצר (כשעה הליכה קלה) שעובר דרכם. יש כאן אכנאי יהודה, דם המכבים, חרדלים וגם מקבצים עצומים של זעתר ההרים שאפשר לקטוף בכיף ולהוסיף בבית לסלט. מחפשים לינה בסביבה? באזור נמצא גם הצימר יוקרתי אודם האלה.
מספר טיפים לסיום
אל תשכחו שכמו שאתם רוצים לצאת לפיקניק באותו פארק או יער ככה גם, בדרך כלל, עוד עשרות ישראלים אחרים רוצים. בחגים עצמם זה הופך למאות ובמקומות גדולים אפילו לאלפים. אמנם קק"ל הכשירה פארקים רבים והשתדלה לשים את שולחנות הפיקניק בצמוד לאטרקציות הכי שוות באותו מתחם, אבל לפעמים דווקא אם סוטים קצת מהשביל מוצאים פינות חמד מיוחדות שהן גם יותר מבודדות. רק אל תלכו רחוק מדי, במיוחד אם אתם לא אוחזים (וגם יודעים איך לקרוא) מפת סימון שבילים, כדי שלא חלילה תלכו לאיבוד.