מה כבר לא נכתב בעקבות המשבר עם טורקיה. על ביטולי הטיסות, שינוי יעדי הנופש, אזרחים מאוכזבים ולחץ על תקופת הקיץ. אבל מה שבטוח הוא שנופש בישראל הוא הכי בטוח, הכי קרוב והכי כחול -לבן.
טורקיה כבר לא מאחרת אותנו ובאופן כללי בשבועיים האחרונים ממש לא נחמד להיות ישראלי שמטייל בעולם. אני חלילה לא מנסה לקחת צד בכל הסכסוך הזה אלא בסך הכל מביע את תחושתי בתור ישראלי, ומנסה לדמיין איך הייתי מרגיש לו הייתי צריך לטייל היום בעולם ולהפוך לסניף קטן של משרד ההסברה (כמו שקרה לי בכל פעם שטיילתי ונתקלתי במקומיים אחרים ששאלו אותי איך זה להיות ישראלי).
אתם יודעים מה? עם כל הסימפטיה שיש לי לאגה-דו-דו סביב הבריכה ונופשים של הכל כלול במחירי טיסה לחו"ל, אני בטוח שבארץ אפשר ליהנות הרבה יותר טוב סביב הבריכה בוילות נופש באילת או בריכת הצימר. זה אפילו יותר קרוב ובטוח שיותר נח.
חופים הם לפעמים געגועים
תגידו מה שתגידו, אבל חופי הים הישראליים הם המיוחדים ביותר מבין חופי הים התיכון, אם לא היפים שיש. אני לא מדבר על חופים עמוסים לעייפה בשישי שבת בבחורות יפות עם לבוש מינימלי (למרות שזה לא רע), אלא יותר על חופים קצת יותר נסתרים. הם אולי מעט יותר מרוחקים מהמרכז, אבל מציעים אווירה לגמרי אחרת מזו שמוכרים לכם בחופי תל אביב.
אחד החופים שאני הכי אוהב בארץ הוא חוף דור, הידוע בשמו העממי טנטורה. בכל פעם שאני חושב עליו אני נזכר בגעגועים ב"מסעות" שעשיתי בילדות עם אבי לאותו החוף, והיו לא מעט כאלה. היינו נוסעים בטנדר ישן בחולות אל עבר החוף (כי אז עוד לא היה כביש מסודר סלול והיינו צריכים לנסוע בדרכי עפר), ואחר כך קופצים לכפר הערבי פורדיס שממול, קונים מנה פלאפל עם פחית קולה ופשוט נהנים מהחיים.
חמאם? מה עם ים?
ואם כבר הזכרתי ים, אז הרשו לי להזכיר את ים המלח באותו הקשר. אחת האטרקציות שמוכרים לנו הטורקים הוא החמאם הטורקי עם כל הפינוקים הנלווים – מסאז'ים מיוחדים, שמנים ארומטיים ומעל הכל סאונות בעיצוב אותנטי של פעם.
אם תוותרו על החלק האותנטי, תגלו שגם לנו יש פלא נהדר מתחת לידים, שאפילו מתמודד על הזכות להיקרא אחד משבעת פלאי תבל. קוראים לו כאמור ים המלח והוא מציע בדיוק את אותם הדברים שמציע החמאם הטורקי – עם תוספת של מינרלים טבעיים ובוץ. למי שבקטע.
בין הרים ובין סלעים
ולסיום סיומת, עוד סיבה שבגללה אנשים לפעמים טסים לטורקיה, תאמינו או לא, היא טיולי ג'יפים בהרים האימתניים של מזרח טורקיה. מבלי לגרוע במאום ביופיים של ההרים, גם לנו יש כאן מסורת שהולכת ומתפתחת של טיולי ג'יפים מודרכים.
מי שיכול להסתדר בעצמו יוכל למצוא ברשת כל מיני אתרים שהוקמו על ידי חובבים מושבעים של הז'אנר ובהם עשרות מסלולים מומלצים מדן ועד אילת. בעידן הטכנולוגי של היום, גם לא צריך לדעת יותר מדי לנווט ואפילו לחלק מהמסלולים אפשר להוריד הוראות נסיעה שמוטענות לתוך
מכשיר הג'י-פי-אס.
אם לעומת זאת אתם עדיין מפחדים לעשות זאת לבד, תמורת סכומים לא יקרים במיוחד, בטח זולים יותר מאלו של הטורקים, תוכלו להיעזר בשירותיהם של מומחים שמטיילים לפרנסתם. בין אם זה במדבר יהודה, בהרי הגליל המערבי או בצפון רמת הגולן, כמעט בכל מקום תוכלו למצוא חברה או אנשים בודדים שישמחו לקחת אתכם בריינג'רים, טומקארים, טרקטורונים, או ג'יפים לטיולים מהנים. חלקם אפילו ישמחו לספר לכם על ההיסטוריה של המקום, וככה גם תרוויחו איזה מנה של השכלה, אם תהיו מעוניינים.
בקיצור, עזבו אתכם טורקיה. תישארו בארץ, לכו על חופשה כחול –לבן ותאמינו לי, יהיה כיף ובטוח יותר בטוח.