מסלול טיול באילניה טיולים רגליים באזור כנרת וגליל תחתון

צימרים ביבניאל צימרים בכלנית צימרים בטבריה צימרים במגדל צימרים בלבנים צימרים בארבל צימרים בכפר תבור

מסלול טיול באילניה

מסלול טיול באילניה

יישוב אחר - כנרת וגליל תחתון

טיולי מים

טיולים למשפחה

טיולים לילדים

טיולי פריחה

טיול חצי יומי

דרגת קושי - בינוני

טיולים רגליים

סג'רה - רקע היסטורי תחילתה של סג'רה בשנת תר"ן 1890, עת הגיעה למקום קבוצת יהודים ותקעה באדמתה יתד ראשונה. בשנת 1899 רכשה חברת יק"א את אדמת סג'רה מידי תושבי הכפר הערבי, שאת שרידיו רואים עד היום סביב מעיין הכפר. במקום זה הוקמה חווה חקלאית על שרידי חאן ערבי שהיה במקום.

שלח לחבר   19/09/2012     


המסלול

בחווה זו הוכשרו בני העלייה השנייה לעבודות חקלאיות, ומכאן, לאחר לימוד
וקבלת ניסיון בעבודה חקלאית, יצאו ליישב את המושבה סג'רה ויישובים
עבריים נוספים במרחבי הגליל והארץ.
הנהלת יק"א שיגרה לכאן בשנת 1900 את חיים קלווריסקי לנהל את החווה.
בתקופתו התפתחה החווה והגיעה להישגים רבים בתחום החקלאות. תושבי סג'רה
למדו להתמודד עם בעיות קשות שניקרו בדרכם: התמודדות עם אוכלוסייה ערבית
עוינת, בעיות קשות סביב הקצאת המים והקרקע. כל אלה חייבו את המתיישבים
החדשים להגן על היישוב מפני התקפות והתנכלויות התושבים הערבים.
בסג'רה הוקמו לראשונה "הקולקטיב", "השומר", "החורש" ו"הרועה". אלה
מצביעים על התארגנות פועלי החווה לכיבוש השמירה והעבודה העברית במקום,
ומכאן יצאה התורה ליישובים היהודים האחרים שקמו באזור.
תלאות רבות עברה המושבה בזמן מלחמת העולם הראשונה במאורעות תרפ"ט
ותרצ"ו- תרצ"ט. המושבה היתה למטרה שהותקפה על-ידי האוכלוסייה הערבית
שסביבה. תושבי סג'רה סבלו מאבידות בנפש וברכוש. למרות המצב הקשה בו
היתה נתונה המושבה, גמלה החלטת התושבים להישאר במקום ולחזקה במתיישבים
חדשים, בפעולות פיתוח נוספות ובהרחבת היישוב.
במלחמת העצמאות מצאה עצמה המושבה מוקפת בכפרים ערביים מכל עבר ובתגבורות
"צבא ההצלה". קרבות קשים התחוללו סביב המושבה והכפרים הערביים הסמוכים
עד הניצחון המכריע במבצע "דקל", יולי 1948, בו נכנעו הכפרים לחיילי
צה"ל שבאו לעזרת המגינים במקום.

מסלול הטיול


1. תצפית.
מנקודה זו רואים את הר תבור ואת רמות הגליל התחתון המזרחי ואת מקומו של
צומת גולני, צומת דרכים חשוב בעבר ובהווה. המושבה - שורה של בתים בעלי
גגות אדומים המסודרים בכיוון מערב-מזרח. מאחורי הבתים החצרות בהם
התקיים המשק החקלאי סביב המושבה - חומה ומגדלי שמירה בתחום המושבה.


2. חוות השומר.
בכדי להיכנס אל החווה יש צורך לבקש אישור מהשומר בשער הבסיס.
החווה הוקמה על-ידי חברת יק"א ב1899- ומטרתה - הכשרת פועלים יהודים
לעבודה חקלאית. כאן עבדו בחווה כשכירים, ולאחר שקיבלו הכשרה וניסיון
בעבודה עברו ל"כיבוש העבודה" ול"התאכרות".
חזית החווה נשארה עומדת מלוא קומתה. מבנה גמלוני מצוי מעל לשער ובתוכו
ניתן לראות את התאריך בו נבנה השער. בשמאל השער מבנה בטון עם חרכי ירי
שנועדו להגנת המקום. דרך השער ניכנס אל החצר בה התנהלו חיי הפועלים:
מגורים, חצר המשק, חדר האוכל. הבניין הדו-קומתי שימש כמשרד יק"א.
מכאן נצא החוצה דרך מבנים נוספים הסמוכים לחצר החווה, נציץ במערת השומר
הסמוכה לכניסה אל המחנה, ומכאן נצא דרך השער לנקודה מס' 3.


3. אל המעיין.
נעזוב את כביש האספלט ונרד בדרך עפר אל חורבות הכפר הערבי סג'רה. עץ
שיזף גדול וצמחייה ירוקה מסמנים את מקומו של המעיין. בהתקרבנו למקום
נבחין בכניסה עם מערכת מדרגות היורדת לחדר תת-קרקעי בנוי, שבתחתיתו
נמצא המעיין. זהו מעיין שכבה קטן שסיפק מים לצרכי הכפר הערבי והמושבה
היהודית החדשה שקמה במקום. חילוקי דעות ומריבות רבות ניטשו בין היהודים
והערבים סביב הקצאות המים. מעל למעיין - הכפר, ששרידיו ניכרים כיום -
שרידי חורבות ומשוכות צבר. מכאן נחזור אל כביש האספלט בדרכנו לנקודה
מס' 4.


4. בורות המים.
מהמעיין נחזור על עקבותינו אל הכביש ואיתו נרד עד שנחלוף על פני בית אבן
ששימש כבית-הספר של המושבה. מיד לאחריו נפנה שמאלה אל המקום בו נחצבו
בורות המים של המושבה. כמות המים במעיין לא הספיקה לכל צרכי המושבה,
ולכן היה צורך לחצוב בורות אגירה. הבורות גדולים ומכוסים בתיקרה על מנת
להגן על המים. ניכנס אל הבורות )רצוי עם פנס( ונתרשם מעוצמת הבנייה
ומגודל המערכת.
בסמוך נמצא מקווה הטהרה. במערה חצובה בסלע נמצא המתקן שמימיו נאגרו ממי
גשמים. המקום שימש גם כבית-מרחץ של המושבה. במושבות הוותיקות נהגו
לקיים מצוות טהרה והיגיינה אישית בבית-מרחץ ציבורי, וזאת בטרם הונחה
צנרת מים קבועה לבתי המגורים.


5. מערכת ההגנה ומגדל השמירה.
מבית-המרחץ נטפס במעלה הגבעה. מכאן ניתן לראות את חצרות האיכרים הסמוכות
אל הבתים, ניתן גם להבחין בחומה הסובבת את כל היישוב.
במהלך השנים עד למלחמת העצמאות סבלה המושבה לעתים קרובות מהתקפות השכנים
מהכפר הערבי סג'רה. מצב זה חייב את תושבי המקום להתגוננות רצופה. כך
נבנו מגדלי השמירה מהם צפו המגינים על הסביבה ומהם הדפו את ההתקפות.
מגדל השמירה הנמצא כאן הוא חוליה במערכת הגנה שהקיפה את היישוב.


6. חצרות ראשונים - בית ניסן רוגצ'בסקי.
ממגדל השמירה נחזור אל הכביש וממנו נרד בדרך הראשונים, כאשר משני עברי
הדרך ניתן לראות את הדגם בו נבנתה המושבה: מערכת של בתים שכיוונם
מערב-מזרח מסודרים לאורך הדרך המרכזית בה אנו הולכים. נעצור ליד הבית
השלישי משמאל לדרך - זהו ביתו של האיכר ניסן רוגצ'בסקי )כיום בית משפחת
רגב - נצר למשפחת המייסדים(. בית חדש צמוד למכלול )מגורים וחצר משק(
מתקופת בניית המושבה. בחצר זו עבד הפועל דוד גרין )בן-גוריון( בעבודה
חקלאית ובמרעה. לימים הפך לראש ממשלת ישראל הראשון והכריז על הקמת
המדינה. בכל הזדמנות נהג בן-גוריון לציין את העובדה שהשפיעה מאוד על
חייו, באומרו: "היום הכי מאושר שלי בארץ הוא היום בו חרשתי וזרעתי
בסג'רה".


7. ביקור במערכת משוחזרת.
מביתו של האיכר רוגצ'בסקי נתקדם במורד הדרך לבית העם הנמצא מימין לדרך.
בית העם נמצא בתוך חצר בה ניתן לראות את הסגנון המיוחד בו נבנו הבתים
והחצרות. נעלה אל גג בניין בית העם, תוך כדי הצצה בתוכו, וניווכח
שהמבנה משמר בתוכו את המבנה הקדום. בתצפית מעל למבנה ניתן לראות את
הגגות, החצרות, את החכורות )חצרות אחוריות( ואת המשך החומה.


8. בית קורקין.
נסיים את הביקור בבית הראשון הנמצא בסמוך לכביש הראשי. זהו ביתה של
משפחת קורקין. זהו הבית הראשון בסידרת בתי המושבה שעמדו בכניסה ליישוב.
כאן גרה משפחת הגרים הידועה מתקופת ראשית ההתיישבות, ששורשיה עדיין
קשורים באדמת הגליל התחתון.
משפחת קורקין הגיעה לאחר מסע תלאות ורדיפות בראשית המאה לסג'רה, וכאן
התמקמה, ומכאן הסתעפה אל המושבות הסמוכות בגליל התחתון.
בחומה המקיפה את הבית בצד הפונה לכביש הראשי ניתן לראות מגדל שמירה
משולב בתוך החומה ומהווה כחלק ממערכת ההגנה על היישוב בתקופת המאורעות.


9. בית-העלמין.
אל בית-העלמין נגיע בנסיעה על-פי התרשים. בית-העלמין של המושבה הוא
אמצעי ללימוד פרקים חשובים בתולדות המושבה. כאן טמונים המייסדים.
באמצעות הכתוב על המצבות ניתן ללמוד על הקשיים והסבל, על תנאי הביטחון,
על תנאי הבריאות והמחלות של ראשוני המתיישבים, דרך תקופת המאורעות,
מלחמת העצמאות ועד היום הזה.
קבוצת קברים חריגה נמצאת בכניסה לבית- העלמין מימין. בחלקה זו נטמנו
מגורשי תל- אביב-יפו במלחמת העולם הראשונה, ששמם לא נודע.

השימור בסג'רה - אילניה
סג'רה מהווה ציון דרך בהתיישבות היהודית בארץ-ישראל בתחילת המאה. ראוי
שאתר כסג'רה ישוחזר וישומר, כך שהמבקר במקום יחווה את החויה והזכרון
מתקופת ראשונים, אולם, בשיקומה של סג'רה נעשו מספר מישגים כחוות סג'רה
ששוקמה מבלי שהוקפד לשמור על צביונה המיוחד. בסג'רה קיים מרקם מעניין
של מבנים שניתן לשמרו ולהפכו לאתר ביקור רב ענין. הנדע לעורר את
הרשויות להרתם ולהפוך את סג'רה לאתר חינוכי ערכי לבני הנוער והמוני בית
ישראל?

מסלולי טיולים נוספים