החורף בעיצומו ועם בואו פורח לו הנגב המערבי בפריחה אדומה מרהיבה, פריחה המחכה לכם יושבי הערים - בואו וצאו אל מרחבי הנגב ותהנו מהכנסת פנים ומפריחה מרהיבה. טיולנו יסוב באזור בארי ובהמשכו נדרים אל "דרך הבשור".
ניסע על כביש 232 ונפנה לכיוון קיבוץ בארי, כ 100 מ' מהצומת דרך עפר הפונה מערבה (ימינה), מייד עם הירידה אל הדרך נבחין מצד שמאל באנדרטה, אנדרטה זו היא זכר לנופלים במלחמות ישראל ואשר נטמנו בקבורה ארעית במקום זה. נמשיך בדרכנו אל שמורת הבתרונות או "מכתש בארי" כפי שמכונה בפי רבים וזאת בשל צורתו המיוחדת של המקום אשר נוצר בתהליך סחיפה אופייני לאדמות הלס של הנגב המערבי, את המכתש מנקז נחל סחף אשר נשפך בהמשכו לנחל הבשור.
עם התקרבנו לשמורה נבחין מייד בשלל הצבעים והריחות, נשוטט להנאתנו במרחבי השמורה בינות לערוצים ולבתרונות הרבים ונהנה ממרבדי הכלניות, העיריות, האירוס הארץ ישראלי ואירוס מצוי ודבורנית דינסמור. נזהר כמעה מהסירה הקוצנית וכמובן נשאף את ניחוח הקורנית המקורקפת, המרווה וקזוח עקום (לבוטנאים שבננו רצוי להצטייד במגדיר צמחים) אם נפקח את עיננו נוכל להבחין גם בצבים למכביר, ארנבות, חוגלות, מחילות דורבנים ומכרסמים וכמובן ציפורים לרוב.
לאחר טיול בוטני מהנה נחזור אל הרכב וניסע עד לשער הכניסה לקיבוץ, כאן נפנה ימינה וניסע על כביש שדות, משמאלנו נבחין במטע חוחובה גדול אשר פרותיו משמשים בתעשיית הקוסמטיקה. נמשיך בדרכנו עד "נחאביר" - בנקודה עומד עדיין בית הביטחון ומגדל המים ומעבר לכביש ניתן להבחין בשרידי עמדות ותעלות הגנה.
במוצאים יום כיפור תש"ז עלה לקרקע בנקודה זו קיבוץ נחאביר (בערבית "המבותר" /"המפורץ"). במסגרת העלאת 11 נקודות חדשות בנגב במגמה למנוע מהבריטים מלבצע את תוכנית החלוקה לארץ ישראל. הנקודה החזיקה מעמד עד לאחר מלחמת העצמאות ואז הועתק הקיבוץ מזרחה וניתן לו השם "בארי" ע"ש ברל כצנלסון. מנחאביר נמשיך בדרכנו מערבה עד לצומת t, כאן ניפגש עם כביש הבטון המנדטורי. נפנה שמאלה (דרומה) ולאחר כקילומטר נפנה ימינה אל שרידי מפעל הגופרית. הגופרית הופקה במכרות פתוחים והוסעה בקרוניות אל המפעל.
הגופרית שימשה לעיבוד עורות, בתעשיית התרופות ולחומרי נפץ. רוב הגופרית נשלחה לחו"ל. מלחמת העולם השנייה סגרה את דרכי היצוא ואספקת החלפים דבר שהוביל לסגירת המפעל. נמשיך על כביש הבטון לכיוון דרום ונרד אל דרך עפר המקיפה את מתחם התחמושת אשר שימש את הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר שכוחותיו של רומל כבשו את צפון אפריקה ועמדו בשערי מצריים, הקימו הבריטים במקום זה מתחם צבאי גדול שנועד לאחסון ציוד צבאי ותחמושת אווירית. בשטח פזורות עדיין סוללות עפר אשר להן תבנית האות ח' כאשר בחלק הפתוח בנוי קיר.
נמשיך בדרכנו ובדרך נעבור על פני מגדל תצפית של שומר הקק"ל המתצפת כנגד שרפות. מכאן נשים פעמינו אל הדרך הנופית שלאורך נחל הבשור. לשם כך נחזור אל צומת בארי ונפנה ימינה לכביש 232 ניסע עד לצומת מגן וכאן נפנה שמאלה לכביש 241 וניסע עד לגשר אברהם. לפני גשר אברהם (ע"ש האלוף אברהם יפה) נפנה ימינה לדרך העפר הכבושה. דרך זו הנה תחילתה של דרך נופית שאורכה 18 ק"מ ואשר תוביל אותנו לאורכו של נחל הבשור - הדרך מתאימה לכל סוגי הרכב. נחל הבשור הנו הגדול בנחלי הארץ הנשפך לים התיכון והוא מנקז את דרום הרי חברון, בקעת ב"ש ואת אזור הר הנגב.
שטח אגן הניקוז כ 3000 קמ"ר והוא נשפך לים התיכון מדרום לעזה. הנחל יבש לאורך כל השנה אך בתקופת החורף עוברים בו שטפונות רבים, כיום רוב השיטפונות נתפסים וממלאים את מאגרי המים. דרך העפר בתחילתה עוברת באזור מצוקי הלס, משמאל ניתן להבחין בשטח פארק אשכול ובערוץ הנחל שרידי הבטון של גשר הרכבת הבריטית שנסעה מרפיח לב"ש. נמשיך בנסיעה איטית דרומה וממולנו נבחין במגדל התצפית הנמצא על תל שרוחן. התל מיושב לאורך תקופות רבות, החל מהתקופה הכנענית ועד להקמת המדינה עת נכבש המקום מידי המצרים במבצע "אסף".
על התל שרידים ארכיאולוגיים כמו קטע מחומת העיר העשויה לבני בוץ ,שרידי מבנה ציבור ובחלקו הדרומי גם שרידי שער העיר הבנוי אף הוא לבני בוץ. מראש התל תצפית מרהיבה על מישורי הנגב המערבי ועל נחל הבשור המתחתר תחתיו. נמשיך בנסיעה ומימיננו עץ שיטה גדול ובודד, בהמשך הדרך נחלוף על פני גב שרוחן אשר סיפק את המים ליישוב שעל התל. בהמשך הדרך נגיע אל באר רבובה - באר אנטיליה אשר שימשה את הבדואים תושבי הכפר רואייבה, הבאר שופצה ע"י הבדואים בימי המנדט הבריטי וראשוני המתיישבים במצפה גבולות רכשו מתושבי הכפר את מי השתייה. נחזור אל דרך הבשור ולאחר נסיעה קצרה נבחין בפרדסים לרוב אשר ניטעו בשנים האחרונות כחלק ממיזם חקלאי של מספר קיבוצים, פרדסים אלה מושקים בעזרת מי השפד"ן הנאגמים במאגרי הבשור.
הגענו לאזור המאגרים - ניתן להבחין בסכר שנבנה לרוחב האפיק ואשר מטרתו לעצור את מי השיטפונות ולהטותם לכיוון תעלת ההטיה בדרכם אל מאגר הצד, מכאן נשאבים מי השיטפונות ומופנים אל שני המאגרים המצויים בצמוד לדרך הבשור. מאגרים אלה הנם חלק ממפעל הנדסי משולב של הקק"ל וחברת מקורות לאיגום מי השיטפונות בחורף ואיגום מי השפד"ן בקיץ.
תחנתנו הבאה על דרך הבשור הנה הגשר התלוי היחיד בארץ. זהו גשר תלוי שאורכו 80 מ' הנמתח בין שתי גדותיו של הנחל ומעל לבריכת מים טבעית המלאה כל השנה. מסביב לנביעה סבך של קנים, צבים רכים ואגמיות. ממול לגשר על מצוק הלס מצויה אנדרטה לזכר שני בני משאבי שדה שנהרגו במקום זה בתאונת טרקטורון. למעוניינים ניתן לנפוש מעט בצלו של עץ אקליפטוס ענק המצוי בקרבה לגשר.
למעונינים בפעילות נוספת באזור להלן מספר הצעות:
חמאם צאלים - מציע רחצה בבריכה וג'קוזי של מים טרמומינרליים, טיפולי ספא, אוהל אירוח בדואי, גבינות מתוצרת מקומית - כשר, לפרטים - 08-9989272.
טיולים וסיורים מודרכים במרחבי הנגב , לפרטים - 053-575271.
מצפה גבולות - ביקור והפעלה באתר , לפרטים - 08-9983195.
טיולי ג'יפים - עין הבשור , לפרטים - 08-9982144.
zoo חוויה גן זואולוגי בקיבוץ מגן, לפרטים - 08-9983039.
לינה כפרית:
אורחן המצפה קיבוץ גבולות - 08-9988914.
אורחן צאלים קיבוץ צאלים - 08-9989268.
אורחן כיסופים קיבוץ כיסופים - 08-9928777.
מידע כללי:
עונה מומלצת - חורף ואביב, ינואר - אפריל.
מפת סימון שבילים מישור חוף הנגב (מס' 13).
לאורך המסלול אין מי שתייה, יש להצטייד במי שתייה.
כתב וערך: מימון ביטאן.
