אלרום - הגבוה בקיבוצי הארץ מתנשא לגובה של כ-1,050 מ' מעל לפני הים ומכאן שמו. נוסד בשנת 1971. המתיישבים הראשונים חברי המחנות העולים, התיישבו תחילה בכפר הנטוש עין חור לפני שעברו לנקודת הקבע. אדמות הקבוץ הכוללים מטעי תפוחים, נמצאים ב"עמק הבכא" - מקום הקרבות הקשים בטנקי צבא סוריה. במקום קיים אולפן לתרגום סרטי קולנוע וטלויזיה. אולפני אלרום - אולפני אלרום הוקמו בשנת 1983 בקיבוץ אלרום שבצפון רמת הגולן. ההתחלה היתה צנועה ועסקה בתרגום לסרטי 16 מ"מ בלבד. נכון להיום, אולפני אלרום הם היחידים בארץ שמספקים שרותי תרגום לסרטי קולנוע בפילם ולסרטי וידיאו. בין לקוחות האולפנים נמצאים גדולי המפיצים בארץ וכן חברת אל-על, חברת התרופות אגיס, הטלויזיה החינוכית, רשתות הכבלים ועוד. באולפני אלרום קיימת מחלקת הפקות, גם מחלקת דיבוב. באולפנים עובדים 30 עובדים, רובם ככולם חברי המשק ניתן לתאם כאן ביקור וצפייה בסרטים.
עמק הבכא - מול הכניסה לקיבוץ אלרום יוצא כביש מזרחה ומגיע להר חרמונית. הר חרמונית, או בשמו הערבי תל א-שייח'ה, הינו ההר השני בגובהו בגולן, 1,210 מ' מעל פני הים. המסורת הדרוזית רואה בתל א-שייח'ה את בת זוגו של ג'בל א-שייח' - הישיש - הלא הוא החרמון. הכביש מוביל אל האנדרטה לזכר חללי חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים. אנדרטה נוספת, לזכר חללי סיירת החטיבה, מצויה כקילומטר וחצי מצפון לאלרום, במסעף דרך נוספת המובילה להר חרמונית. מדרום לחרמונית משתרע עמק, ברוחב של כ-4 ק"מ, המהווה פירצה ברצף שורת הרי הגעש במזרח הגולן. הסורים ניסו לנצל פירצה זו על מנת לחדור לתוך הגולן העליון. עשרות רבות של טנקים סורים וכלי רכב משוריינים אחרים הושמדו בעמק זה. טנקים ישראליים לא מעטים נפגעו וחיילים רבים נפגעו מאש הסורים. חטיבה 7 שילמה מחיר כבד בבלימת ההסורים. מאז קיבל המקום את שמו "עמק הבכא".
ב-9.10.73 נערך קרב הבלימה המכריע ב"עמק הבכא" אשר חרץ למעשה את גורל המערכה בצפון רמת הגולן. הסורים עשו מאמץ להבקיע את קו ההגנה הישראלי בגזרת רכס חרמונית. לצורך זה הם ריכזו חטיבת שריון, ובסיוע אש ארטילרית עזה, הסתערו הסורים בכמויות גדולות של טנקים ונגמ"שים והגיעו למגע קרוב של שריון בשריון. הם עלו על דרך "עמק הבכא" כאשר אש ארטילרית סורית חזקה מכבידה על הראיה ומקשה על זיהוי טנקי האוייב. מול ההתקפה ב"עמק הבכא" עמד תחילה גדוד מבולבל ועמו כוחות נוספים מגדוד 77 וטנקים בודדים משרידי חטיבת ברק, שנלחמה בגזרה הדרומית וספגה אבדות כבדות. בלחץ ההפגזה הארטילרית והתקפת הטנקים הסורים, נסוגו הטנקים של הגדוד מעמדותיהם, כשהם סובלים אבידות רבות. בשלב זה נשלח מג"ד 77, סא"ל אביגדור קהלני, שלפיקודו היו אותה עת 7 טנקים בלבד, לעזרת הגדוד שנלחם ב"עמק הבכא" ואשר נסוג לאחור. הסורים ניצלו את הואדי לרגלי הר חרמונית וטיפסו לעבר העמדות הישראליות - "הרמפות". קהלני הבין שתפיסת ה"רמפות" היא חיונית ביותר. היה ברור לו, כי אם לא יתפסו הטנקים הישראליים את "הרמפות" מחדש, יהיה צורך לנתק מגע ולסגת מערבה מספר קילומטרים בשטח נחות, לעבר כביש בוקעתה-קוניטרה. נסיגה כזו היתה עלולה להסתיים באסון כבד, שכן הטנקים הסורים שהיו תופסים בינתיים את ה"רמפות" שבין הר חרמונית וגבעת הבוסטר, המשתרעת מדרום ל"עמק הבכא", היו צולפים בטנקי החטיבה ומשמידים אותם.
המצב נראה חמור ביותר והלך והחמיר מרגע לרגע. בהוראת מפקד החטיבה, יאנוש בן גל, נע הגדוד בפיקודו של סא"ל רטס לעזרת גדוד 77, אולם המג"ד נהרג מיד כאשר הופיע בפתח הואדי ושניים מתוך 8 הטנקים שעמדו לרשותו נפגעו מיד אף הם. סא"ל קהלני קיבל את הפיקוד על כל הגיזרה והצליח בכח מנהיגותו ובדוגמה האישית של הטנק שלו, לסחוף את לוחמיו להסתערות מחודשת אל עבר ה"רמפות". היו שם לוחמים שמזה ארבעה ימים היו נתונים בקרב בלתי פוסק.
על אף העייפות, המחסור בתחמושת והאבידות הרבות הצליחו הטנקים להאחז ברמפות והחלו לפגוע בטנקים סוריים מטווחים קצרים ביותר. בדיוק אז הגיעה אל שדה הקרב תגבורת נוספת של 11 טנקים משרידי חטיבת ברק בפיקודו של סא"ל יוסי בן חנן. "כוח בן חנן" תפס את "רכס הבוסטר" שמדרום ל"עמק הבכא" והחל להשמיד טנקים סוריים בירי מדויק ומהיר מן האגף. רק אז התמוטטו הסורים והחלו נסוגים במהירות כשהם משאירים למעלה מ-200 טנקים דוממים ב"עמק הבכא". לאחר המלחמה הוקמה במקום האנדרטה ללוחמי גדוד "עוז 77". האנדרטה מורכבת מפלטות בזוקה של טנק סנטוריון ומתותח טנק הניצב אנכית, כאשר קנהו מופנה כלפי מעלה. למרגלות האנדרטה לוח ארד ועליו שמות חללי החטיבה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. בצד האנדרטה טנק סורי חדיש מדגם ט' 62 שקנהו מופנה הפעם כלפי מטה. בכניסה לאתר האנדרטה כתוב: מול מאות טנקים צעדו בעוז רוחם ידעו שרק בגופם להציל הם יכולים ישובי הגליל והגולן.
העם לא ישכח גיבוריהם הנועזים ואת מעשי הבנים לדורי דורות יונצחו נפלו אך לא לשווא.
יהי זכרם ברוך.
