המסלול
אזור מודיעין ויער בן-שמן הם שטחי טיולים בכל ימות השנה. חובבי הטבע ימצאו באזור צמחייה מגוונת. אוהבי יערות קק"ל יתמלאו סיפוק
ממפעל הייעור שתחילתו ב"יער הרצל". חובבי הצמחייה הטבעית ישבעו נחת מצמחיית הגבעות של האזור. אלה ואלה עשויים גם למצוא עניין בצמחי התנ"ך,
המישנה והתלמוד הנמצאים ב"נאות קדומים".
גם חובבי הארכיאולוגיה וההיסטוריה ייהנו מאתרים בני תקופות שונות הפזורים בכל השטח. סיפורי החשמונאים יהיו רקע חשוב בטיול, אך גם גבורת לוחמי דור תש"ח אינה
נפקדת מן המקום. לא שכחנו את חובבי הבילויים והפיקניקים. גם הם יבואו על סיפוקם, ומול שפע מיתקני הנופש, השולחנות, כירות השדה שביערות, ואחרי הסעודה בחניון
הנופש הפעיל, אין ספק שהם ישבעו נחת תרתי משמע.
* הטיול מתחיל במצפה מודיעין
מגדל התצפית, בצורת לפיד, והתיאטרון שלמרגלותיו, נחנכו בשנת 1963.
במלחמת העצמאות היה במקום מבנה שנקרא בשם "דיר אבו-סלאמה". המקום נכבש
ב1948-.7.11 במיבצע "דני" ע"י כוח מגדוד "העמק" של חטיבת הפלמ"ח -
"יפתח".
לפני הקמת המיצפה והתיאטרון, היה דיר אבו-סלאמה מקום אימונים לחיילי
צה"ל, ואולי הוותיקים שבינינו זוכרים עדיין את ההסתערויות על הגבעה הזו.
ראשיתם של היערות סביבנו הוא "יער הרצל בבן-שמן". בשנת 1905 רכש בנק
אפ"ק 600,1 דונם באזור הכפר הערבי לשעבר "בית-עריף". המוכר היה שייח'
אמין אל חוד'גי מנעליין, שהיה בעל אדמות רבות באזור. האדמה, שנועדה
להיות רכוש הקק"ל, נרשמה, כנדרש אז, על שמות שלושה נתינים עותומאניים:
אהרון אייזנברג מרחובות, דוד ילין מירושלים ויחזקאל סוכובולסקי דנין
מיפו. חלק מן האדמות נמכר לחברה שהקימה את ביח"ר "עתיד" (כיום בשטחי
בן-שמן). חלק אחר מן האדמות הוחכר לישראל בלקינד, איש ביל"ו, והוא הקים
עליהן את בי"ס "קריית-ספר".
על הקרקע שנותרה, הציע הפרופ' אוטו ורבורג לטעת עצי זית, כמקור מימון
לצרכים לאומיים, ובקונגרס השישי (1903) הוכרז על הקמת קרן למטרה זו.
הקרן נקראה בשם "תרומות עצי הזית" ומימושה הוכלל בפעולות הקק"ל. שיעור
התרומה נקבע לשישה מרקים גרמניים לעץ, והם הוקדשו לזכרו של הרצל, שנפטר
בתמוז תרס"ד 1904, ע"י נטיעת יערות על שמו.
בט"ו בשבט תר"ע 1910 ניטע עץ הזית הראשון ביער. אבל כבר בשנה השנייה
לביצוע תוכנית "יער הזיתים ע"ש הרצל", נוכחו המבצעים לדעת כי יש לגוון
את היער, ולכן הוסיפו עצי שקד, משמש וכן גפנים ליין.
בימי מלחמת העולם הראשונה עברו על היער הצעיר שתי פורענויות אשר שינו את
אופיו. הראשונה היתה הארבה שתקף את הארץ בשנת 1915. הפורענות השנייה
היתה נוכחות הצבא התורכי ואחר כך הבריטי. החורבן שהמיטו החיילים שחנו
ביער היה כבד כל-כך, שמתוך 1400 דונם עצי פרי, שרדו פחות ממאתיים. רק עצי
הסרק, שניטעו בשדרות ובקבוצות בגבעת החווה, ניצלו ומספרם הגיע אז
ל-2250 עצים. בדו"ח מאותה תקופה צוין כי "יער הרצל" איננו עוד ויש
לטעת אותו מחדש, כדי לפרוע את החוב לתורמים. הדו"ח מוסיף כי אין לנטוע
שוב עצי פרי, אלא רק עצי סרק, "שהינם עצי יער מדרך טבעם ולא יינטעו
בעמקים שאדמתם טובה לגידולים חקלאיים אינטנסיביים כי אם בגבעות אבניות
ובהרי סלעים".
* נתבונן מן המיצפה לעבר בן-שמן
החורשה הסמוכה למיחלף בן-שמן היא ראשיתו של היער המקיף אותנו, שרובו
ניטע לאחר מלחמת העצמאות.
* לאחר התצפית יורדים אל הדשא אשר מאחורי התיאטרון, שם ניתן לראות גת
עתיקה, בה ייצרו יין.
* ממיצפה מודיעים חוזרים לכביש, פונים בו ימינה (מזרחה) וכעבור 1700
מטרים נראה שלט הפנייה ל"נאות קדומים", שעל פי הגדרת מייסדיה היא
"השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל".
נאות קדומים: הוא מפעל המגשים את חלומם של ד"ר אפריים וחנה הראובני ז"ל,
מחנכים אנשי העלייה השנייה, שהיו מחלוצי המחקר המשולב של טבע הארץ
במקורות ישראל. הוא משתרע על שטח של כ-2500 דונם ועשוי מערכת גנים,
המוקדשים לצמחים ונופים הנזכרים במקורותינו. את הסיורים בו אפשר לבצע
באופן עצמאי, בעזרת עלוני הדרכה הנמכרים במדרשה הממוקמת בכניסה
ל"נאות-קדומים".
* ניתן לבקר ב"גיא שיר השירים", לרדת אל "גינת אגוז" ולהכיר צמחים
המוזכרים ב"שיר-השירים". עולים ב"מעלה הבשמים" להתבשם מריחות צמחים,
ששימשו בעבר לתעשיית הבושם והקטורת. ממעלה הבשמים ממשיכים אל "גבעת
המנורה" שעליה עצי זית, כדי להתעמק בנושא שמני המאור והבושם. משם
ממשיכים ל"מעלה ארבעת המינים" ואל "כרם ישעיהו" ו"גבעת ירמיהו" ואפילו
ל"יער חלב ודבש", "לפרדס חז"ל", ולאזור "ספרות החוכמה".
* חוזרים אל הכביש, פונים בו שמאלה (מערבה) ויוצאים לחפש את "קברי
המקבים". בדרך עוברים ליד היישוב מבוא מודיעין וממשיכים עוד כ-1100
מטרים עד ל"צומת המקבים". הכביש ממשיך לעבר ירושלים, אך בסיור זה פונים
שמאלה ובהנחיית השלט הכתום מגיעים לקברי המקבים". את הרכב מחנים במגרש
החניה ויוצאים מכאן לטיול רגלי קל ונוח, בן כשעה.
* גבעת הקברים
מדוע הקפדנו להכניס את השם "קברי המקבים" למרכאות? מכיוון שאין אלה קברי
המקבים. בגבעת הקברים נמצא שורת קברים חצובים בסלע. הם כונו בעבר, בפי
הערבים שגרו בסביבה, בשם: "קובור אל-יהוד", כלומר "קברי היהודים". כמה
גורמים חברו יחדיו והביאו להשערה, שכאן קברי החשמונאים:
* קירבת הקברים לכפר הערבי אל-מידיה, המזוהה עם מודיעין העתיקה.
* השם המיוחד של שדה הקברים - "קובור אל יהוד".
* הקברים סדורים בשורה ישרה, כקברי משפחה.
בכל ספרות עולי הרגל מן הדורות הקודמים אין זכר לקברים הללו, המסורת
"עתיקת היומין" שאלו קברי המקבים השתרשה רק מאז חנוכה תרס"ט 1909,
מורי "הגימנסיה העברית הרצליה" ותלמידיה, החליטו באותה שנה לעלות לרגל
בחנוכה למודיעים, ולהדליק בה את לפיד החג. ערביי אל-מידיה הראו להם את
שורת הקברים, סיפרו כי שמם "קובור אל יהוד" ומאז... כאן קברי המקבים.
* יוצאים בדרך העפר הרחבה, הסלולה מ"קברי המקבים" צפונה, והולכים בה
כקילומטר אל משלט 219 וגבעת שיח' אל-ע'רבאווי, או כפי שהמקום מכונה
בחלק מן המפות: חורבת הגרדי. עד מהרה רואים מימין את קבר השייח' ולידו
אנדרטה לזכר 23 לוחמי חטיבת "קרייתי", שמצאו מותם בקרב על המישלט במקום.
מישלט נ.ג. (נקודת גובה) 219 נתפס במלחמת העצמאות סמוך לתחילת "ההפוגה
השנייה", שנכנסה לתוקפה ב-48-.7.16, המישלט הותקף ב-48-.9.29 בידי כוח
גדול של ערבים מקומיים, בסיוע פלוגה של הלגיון הירדני. לאחר הרעשה
בתותחים ובאש מקלעים, הסתערו הערבים על המישלט וכבשוהו, למרות העמידה
העקשנית של מגיניו. אבל עוד באותו היום נכבש המישלט שנית בידי כוחותינו.
סיפור הקרב במלואו מסופר בשלט המוצב במקום.
* מאתר ההנצחה יורדים למגרש החניה בו מחכה המכונית.
* נוסעים במורד הכביש אל הצומת וממשיכים ישר (מזרחה) אל מושב שילת
ו"הכפר החשמונאי", אליהם מוביל כביש צר (במקביל לדרך לירושלים). כעבור
כחמישה וחצי קילומטרים מגיעים לכפר החשמונאי, הנמצא על מורדותיו של תל
שילת.
* הכפר החשמונאי
זהו מפעל של הזוג זוהר ונעמי ברעם, חברי מושב שילת.
האתר מדגים את חיי היום-יום בארץ ישראל בתקופת בית שני, ומציג את התרבות
החומרית ואת דרך החיים החקלאית-מסורתית, שהיתה מקובלת בארץ עד תחילת
המאה העשרים.
נוכל לראות כאן בית-בד, גת, בית מגורים כפרי, כוורת, בורות מים,
אובניים, ריחיים, שומרה (מגדל שמירה בכרם), בית חרש ברזל על כליו
המיוחדים, גורן עם כלים לדייש ולזריית המוץ, אוהל רועים ועוד ועוד. יש
לזכור: הכניסה למקום וקבלת הדרכה בו, חייבת בתשלום.
בתל שילת היה עד מלחמת העצמאות הכפר הערבי שילתא שבשמו נשמר במדויק השם
הקדום של היישוב. במיבצע "דני" התחולל קרב כבד בין לוחמי חטיבת הפלמ"ח
"יפתח", שניסו להשתלט על מישלט סמוך (גבעה 318). בקרב הזה נפלו 44
מלוחמי חטיבת "יפתח", סיפורו של הקרב מוצג מעברו השני של תל שילת.
היישוב שילת של היום הוקם בשנת 1977.
* מכאן חוזרים לעבר אזור בן-שמן.
