בית שערים וכפר יהושע טיולים רגליים באזור כנרת וגליל תחתון

צימרים בטבריה צימרים במגדל צימרים ביבניאל צימרים בארבל צימרים בלבנים צימרים בכפר תבור צימרים בכלנית

בית שערים וכפר יהושע

בית שערים וכפר יהושע

יישוב אחר - כנרת וגליל תחתון

טיולים למשפחה

נגיש לעגלות ילדים/ נכים

טיול עד 3 שעות

דרגת קושי - קל

טיולים רגליים

עיר יהודית מתקופת המשנה והתלמוד שהיתה מושב הסנהדרין ושימשה בית הקברות המרכזי ליהדות העולם

שלח לחבר   03/10/2011     

רקע על המקום

בית שערים - עיר יהודית מתקופת המשנה והתלמוד, שהיתה מושב הסנהדרין
ושימשה, במאות ה3- וה4- לספירה, בית הקברות המרכזי ליהדות העולם.
בית שערים נמצאת 20 ק"מ ממזרח לחיפה, בקצה המערבי של עמק יזרעאל ובסמוך
לקרית טבעון.
כשעבר מרכזם של החיים הלאומיים והדתיים של היהודים מיהודה לגליל, הפכה
בית שערים למושב הסנהדרין, הגוף הדתי-שיפוטי העליון של היהודים בארץ
ישראל. כאן ישב רבי יהודה הנשיא, כאן לימד תורה וחינך דור של תלמידי
חכמים, כאן סידר את המשנה היא התורה שבעל-פה וכאן נקבר בשנת 220 לספירה.
בית שערים הפכה גם למקום קבורה מרכזי לאמידים שבין יהודי ארץ ישראל
והתפוצות.
היהודים החלו לקבור את מתיהם במקום זה, לאחר שבעקבות חורבן בית שני בידי
הרומאים, בשנת 70, נסגר בפניהם בית הקברות עתיק הימים שעל הר הזיתים
בירושלים.
העיר חרבה בידי הרומאים במרד גאלוס בשנת 352 והתעוררה לחיים, לתקופה
קצרה, בימי הביזאנטים. במאה ה19- היה במקום כפר ערבי קטן בשם שייח'
אבריק. בשנת 1871 נערך בבית שערים סקר ראשון מטעם הקרן לחקירת ארץ
ישראל.
בחפירות של ממש הוחל בשנת 1936, בעקבות גילוי מקרי של מערת קבר. בשנים
1940-1936 נערכו באתר חפירות בהנהלתו של בנימין מזר ובחסותה של החברה
לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. בשנים 1957-1953 שנערכו החפירות על-ידי
נחמן אביגד, מטעם חברה זו והאוניברסיטה העברית.
בבית שערים נתגלו מערכות של מערות קברים החצובות בצלעות של גבעות גיר.
מערכות אלה קשורות ביניהן במנהרות ומצטרפות יחדיו לעיר מתים תת-קרקעית
)נקרופוליס(, שתוכננה ונבנתה בכשרון הנדסי רב. הכניסות לעיר זו הן דרך
"חצרות" שבמדרונות הגבעות. כל "חצר" היא מעין מבוא נמוך למערה, חסום
בדלת אבן. מכל מבוא, נפתחים פרוזדורים ארוכים, ובהם מדרגות, המוליכים
אל אולמות ארוכים. מהאולמות מסתעפים תאי קבורה שנשתמרו היטב וברבים מהם
נתגלו סרקופגים וגלוסקמאות מעוטרות בתבליטים. על הקירות של מערות
הקברים ישנן כתובות בעברית, בארמית וביוונית, תמשיחים )פרסקאות( וכן
ציורי קישוט פרימיטיביים של תמונות מן המקרא וסמלי דת יהודיים. ציורים
אלה נעשו בשיטות טכניות שונות, החל בתחריט חד וברור וכלה בציור מכחול
קל ואפילו בגרידה לא מקצועית. עד כה נחשפו יותר מ20- קבוצות של מערות
קברים, אך רק מספר קטן מהן נפתרו למבקרים.
מעל פני האדמה נמצאו בבית שערים שרידים של בית כנסת, מבנה ציבורי גדול
)באזיליקה(, בנייני ציבור, בתי מגורים, מפעל זכוכית ובית בד. השרידים
האלה הם מהמאות ה2- עד לאמצע ה4- לספירה. רשות הגנים הלאומיים סללה
כביש גישה לבית שערים, גיננה את ה"חצרות", התקינה תאורה במערות הקברים
והקימה באולם הכניסה המרכזי מוזיאון של מימצאי החפירות.
פסל אלכסנדר זייד סמוך לאתר נמצא פסלו של אלכסנדר זייד הרכוב על גבי
סוס, ממייסדי "השומר", שגר במקום ועסק בשמירה בשדות וביערות של הישובים
היהודיים בסביבה. במאורעות 1938 נרצח אלכסנדר זייד בידי מתנקשים ערבים.

כפר יהושע
מושב במערב עמק יזרעאל. נוסד בשנת 1927 על אדמת קרן קימת לישראל בכספי
קרן הייסוד. נקרא על שם יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל. הכפר
תוכנן על-ידי האדריכל קאופמן, על פי דגם של כפר יחזקאל, והבניה נמשכה
מספר שנים.
כפר יהושע הציג טיפוס שונה של מושב עובדים. לאנשי הישוב היתה שאיפה
ליצור שילוב בין מושב לקיבוץ, דבר שיצר דגם של מושב שיתופי. כל ההוצאות
וכל ההכנסות רוכזו בידי ועדה כלכלית שניווטה את הפעילות הכלכלית של
המושב, וסיפקה לכל משפחה, על בסיס של שיוויון, את צרכיה ההכרחיים. לכל
משפחה היתה חלקת אדמה משלה שעיבדה אותה בכוחות עצמה ללא סיוע של עבודה
זרה. ערך השיוויון וחופש הפרט זכה אצל המייסדים לעדיפות ראשונה במעלה
ועקרונות אלה נשמרו בכפר יהושע בקפדנות במשך שנים רבות.
 

מסלולי טיולים נוספים