טיול מקסים בנחל הבשור, פרדסים, מחלים, גשר החבלים ומרחצאות

נתחיל את הטיול שלנו מצפון, הכיוון ממנו "נחדור" לדרך הבשור.

איך מגיעים? נוסעים מאופקים מערבה (כביש מס'' 241), חולפים על פני פארק אשכול, ובין סימני ק"מ 4-5 פונים דרומה, עפ"י השילוט: "דרך הבשור". הדרך עוברת בגדה המזרחית של הנחל, מול פארק אשכול, פארק גדול שהקימה קק"ל ובו מתקני פיקניק ומדשאות רחבות ידיים (מקום טוב להתחיל בו את הטיול בפיקניק קצר ובביקור בעין הבשור, מעיין גדול השופע מים חמימים. במים אלה השתמשו הבריטים להסקת דודי הקטרים של הרכבות שעברו במסילת הברזל הסמוכה). דרך הבשור ממשיכה על גבי סוללת הרכבת מימי מלחמת העולם ה-1, ומגיעה לתל פרעה הדרומי (זוהה בעבר גם כתל שרוחן, עיר בנחלת שבט שמעון). בראש התל ניצב מגדל תצפית.

מסלול רגלי מוליך אל אתרי התל, המתנשא כ-20 מטרים מעל סביבתו, וכ-50 מטרים מעל לאפיק הנחל. כדאי לשים לב לחפיר העמוק ולשער הלבנים הגדול, שנבנה בתקופה הכנענית התיכונה (מאה 18 לפני סה"נ). בצפון התל קיימת חומת לבנים אדירה שנבנתה כנראה במאה ה-10 לפני סה"נ. אנו ממשיכים דרומה, חולפים על פני עץ שיטה גדול ובודד, נתקלים בעוד שרידים של מסילת הברזל התורכית ומגיעים לבאר רבובה. כאן שכן בעבר היישוב הבדווי הגדל רואייבה. הבאר, שנחפרה במרכז הכפר, שוקמה בתקופת המנדט הבריטי. ראשוני המתיישבים של מצפה גבולות, שעלו על הקרקע בשנת 1943, רכשו מהבדווים של רואייבה את מי השתייה שלהם.

הדרך חולפת על פני פרדסים צעירים, אותם מרווים מי מאגרי נחל הבשור והמים המטוהרים של מפעל שפכי גוש דן (שפד"ן), המגיעים עד לכאן. כדאי לשים לב, במיוחד בחורף, למאגרי הבשור שהוקמו ע"י הקרן הקיימת לישראל, המנצלים את השיטפונות הגדולים שעוברים בנחל.

תחנתנו האחרונה בדרך הבשור היא גשר החבלים, שאורכו 80 מטרים. הגשר חוצה את הנחל מעל באר צאלים. במקום זה אפיקו הרחב של הנחל מלא תמיד במים, שסביבם גדלים קנה וסוף. לאחר שעוברים אל מעבר לגשר, אפשר לשוטט מעט בסביבה: בגדה הצפונית של הנחל שוכנים שרידי חווה חקלאית עתיקה מהתקופה הביזנטית. תוך כדי שיטוט אפשר לגלות בורות מים, שרידים של אמה ושרידי כבשנים של בית יוצר ובית בד.

הדרך מסתיימת סמוך לצומת צאלים (כביש מס'' 222, בין סימני ק"מ 184-185). עתה ניסע שני קילומטרים דרומה ונסיים את הטיול בפינוק אמיתי: הח''מאם הנחמד והאינטימי של קיבוץ צאלים, או מרחצאו "נווה מדבר".

המסלולים נכתבו ע"י: יעקב שקולניק.
יעוץ ותאום: רז ארבל, רכז פורום תיירות נגב.
ארץ וטבע - המגזין הגאוגרפי הישראלי - דצמבר 2000.