כיצד מגיעים לאזור הטיול?
נוסעים מבאר שבע למצפה רמון בכביש מספר. 40 חוצים את מצפה רמון ויורדים למכתש רמון דרך הפיתולים של כביש מעלה עצמאות - שנסלל ב-1953 והיווה את הציר הראשי לאילת עד לסלילתו של כביש הערבה. אחרי הירידה למכתש נפנה שמאלה בשלט כתום המכוון לחניון בארות (סימון אדום). בחניון בארות יש שירותים ציבוריים ונקודת מילוי מים. נמשיך בדרך המסומנת בשחור ונעבור צומת דרכים (הפניה ימינה בצומת זה תוביל אותנו לנקודת הסיום-עין סהרונים ורמת סהרונים). נמשיך ישר, ובצומת הבא נפנה ימינה ונסע בדרך המסומנת בכחול ומובילה עד לחניון יום בסמוך להר ארדון. כאן נחנה סוף סוף את הרכב ונתחיל בטיול.
כיצד חוזרים?
נקודת האיסוף היא בחניון יום רמת סהרונים. הגעה: מחניון בארות נוסעים בסימון שחור עד לצומת הדרכים. נפנה ימינה לכיוון עין סהרונים ורמת סהרונים (סמ"ש אדום) ונמשיך עד לפיצול דרכי רכב- ימינה לעין סהרונים ושמאלה לחניון יום רמת סהרונים- שם מסתיים הטיול.
יש לציין כי קיימת גם אפשרות למסלול מעגלי, עבור מטיילים שאין ברשותם שני רכבים. נקודת ההתחלה תהיה בחניון בארות וכך גם נקודת הסיום. כלומר, יש להגיע ברגל להר ארדון וכמו כן לחזור ברגל מחניון רמת סהרונים לחניון בארות. מסלול זה מאריך את הטיול בשעה נוספת.
מכתש רמון
מכתש רמון הנו חלק מיחידת הנוף הגדולה ביותר בנגב- רכס מחמל. רכס מחמל הינו קמר ארוך (כ-70 ק"מ אורכו) העובר לכל רוחב הנגב- מגבול סיני ועד בקע הערבה. שיא הקמר הגיע בעבר לרום של למעלה מ-2 ק"מ מעל פני הים. מכתש רמון הוא אחד מחמשת המכתשים המצויים בארצנו (''המכתש גדול'', ''המכתש הקטן'' ושני מכתשים נוספים בהר עריף). מכתש רמון הוא המכתש הגדול ביותר בארץ ובעולם- אורכו 37 ק"מ, רוחבו 12 ק"מ, ועומקו בין 300 ל-400 מטר.
תיאור המסלול
כאחראים ליצירת המכתש חברו יחד גורמים גאולוגים, גאומורפולוגים ואקלימיים, שהביאו במשך מאות מיליוני שנים ליצירת תנאים ייחודיים, שעיצבו את צורתו הנוכחית של המכתש. ניתן לדמות את מבנהו הקדום של המכתש לכיכר לחם- סלעי גיר ודולומיט קשים מבחוץ, ולעומתם אבן חול רכה מבפנים. הודות לתנאים המיוחדים שנוצרו הוסרה השכבה העליונה של הסלע הקשה, והשכבה של אבן החול נחשפה. כלומר, נוצרה מעין "אמבטיה" שקירותיה בנויים סלע קשה, ובתוכה סלע רך. כעת, החלו כוחות הבליה לפעול במרץ רב, ותוך כ-15 מליון שנים,"נאכלה" שכבת אבן החול הרכה, והוסעה לכיוון בקע הערבה, בעוד שקירות הגיר והדולומיט נותרו בעינם.
מכתש רמון פותח למטיילים "חלון גיאולוגי" מרתק, חושף שכבות שבד"כ קבורות מתחת לפני הקרקע, ומאפשר הצצה לעבר תקופות קדומות ביותר -יותר מ-200 מליון שנה לאחור. נתחיל את הטיפוס להר ארדון בשביל המסומן בכחול, העולה בצידו המערבי של ההר. הר ארדון הוא שמקנה למכתש רמון את צורתו המיוחדת-צורת הלב, והוא מתנשא לגובה של 722 מטר מעל פני הים. הטיפוס להר ארדון יארך כשעה, ובמהלך העליה ניתן יהיה להבחין במאובנים רבים של אקסוגירות (צדפה שחיה בים שהיה כאן לפני 90 מליון שנים) ובמחשופים יפים של אבן חול צבעונית. שימו לב-מאובנים, כמו גם שאר המצאי בשמורות הטבע, הינם ערך טבע מוגן וחל איסור חמור על לקיחתם!
מפסגתו של הר ארדון נשקף נוף מרהיב ותצפית מדהימה על בקעת מחמל ומכתש רמון על שלל גווניו. ביום של ראות טובה ניתן להבחין הרחק במערב בהר שגיא (גבול מצרים), הר עריף וגבעות ציה, והרחק במזרח בהר גבים ואף בהרי אדום (ירדן). על הבמה המישורית של הר ארדון מוצב טור של אבנים המוביל לשפת המצוק. את היצירה הזאת הקים הפסל הסביבתי עזרא אוריון והיא מהווה חלק מפארק לפיסול סביבתי שניצב לאורך מצוקו הצפוני של המכתש.
לאחר שנשמנו את אוויר הפסגות ואת הנופים הבראשיתיים נתחיל לרדת בשביל מצדו המזרחי של ההר (עדיין סימון שבילים כחול). הירידה היא תלולה ותערך כשעה. במהלך הירידה יש מספר נקודות צל יפות וכן ניתן להבחין במחשופי מאובנים. מתחתית הירידה נמשיך עוד כשני ק"מ דרומה, דרך עמק אדום, לכיוון גבעת חרוט. בדרך ניתן להבחין בצמחית המכתש המגוונת- לענה, רותם, שבטוט מצוייץ, זוגן, חבצלת הנגב, ועוד. כמו כן ניתן להבחין בתופעה מעניינת שנחשפת במכתש, היא ה"דייקים". דייק הוא מחדר של מגמה (נוזל לוהט בטמפרטורה של כ-1200 מעלות) שמגיע מבטן האדמה אך לא מצליח להתפרץ (כמו הר געש) ולפיכך מתקרר ומתקשה. הדייקים במכתש נראים על פני האדמה כקירות שחורים וארוכים בגובה של כמה עשרות ס"מ. כעבור כשעה נגיע לגבעת חרוט (נ.ג.492). זוהי גבעה שחורה דמויית חרוט, שמפסגתה תצפית יפה על נופי מכתש רמון ואתריו. מגבעת חרוט נרד בסימון הכחול מערבה-לנחל ארדון, ומשם נעלה בדרך מערבה, לחניון היום של רמת סהרונים- שם, כאמור, תהיה נקודת האיסוף.
עונה מועדפת: אוקטובר עד מאי (לא בימי הקיץ)
המסלול כולל ירידה תלולה למדי.
