יער אודם טיולים רגליים באזור רמת הגולן

צימרים בקצרין צימרים בעין זיוון צימרים באניעם צימרים ברמות צימרים במעלה גמלא צימרים בנמרוד צימרים בחד נס

יער אודם

יער אודם

יישוב אחר - רמת הגולן

טיולים למשפחה

טיולים לילדים

טיולי פריחה

טיול חצי יומי

דרגת קושי - קל

טיולים רגליים

יער אודם בצפון הגולן, בין הר אודם לבין הכפר מסעדה

שלח לחבר   17/10/2011     

רקע על המקום
יער אודם משתרע על פני שטח של כ-4 קמ"ר בצפון הגולן, בין הר אודם לבין הכפר מסעדה. זאת
רמה שטוחה של בזלת ברום של 900-1100 מ', בתחום משקעים בשעור של כ-1200 מ"מ לשנה בממוצע (ראה "דפים למטייל" ו').
נראה שזה שריד מיער מפותח ונרחב יותר, שבורא לאחרונה לפני כ-100 שנה לצרכי עיבוד חקלאי. הוכשרו בו שדות, ובגבולות בין החלקות נותרו עצים. משנטשו השדות - התחדש
היער מצפון להר אודם, אך אולי לא בכל חלקי היער פעל מנגנון- התחדשות זה. לפי עדויות תושבים נטשו השדות בגלל סגירת
השטח בידי הצבא הסורי בשנת 1950 לערך, משמע שהיער כיום הוא בן 30 שנה בלבד. מכל מקום - מאז 1967 מוגן היער ביעילות מפני כריתה, וגם שרפות לא פגעו בו. קרחות רבות המופיעות בין עצי היער מוסברות בכך שעמדו כאן צריפים של הצבא הסורי, או שהיו כאן מפחמות, או שאלה מרכזי שדות, שהיער טרם חזר וכבש אותם. אם כך ואם כך - יצויי שאין בקרחות אלה שריד לעצים שנכרתו, ואין בהן אף התחלה של נביטת עצים. ברצועה ברוחב כ-100 מ' בשולי הכבישים נגזמו העצים 3-4 פעמים מאז ,1967 בערך כל 4 שנים, במגמה להסיר את סבך הענפים עד גובה של 2 מי ולהותיר רק גזעים (מתוך מחשבה למנוע מחבלים מלצלוף על הכביש ממסתור היער). יצויין, כי למרות גיזום חוזר זה, ולמרות רעיה של עזים ופרות (מבוקרת ומוגבלת) - חוזר המצב לקדמותו כ-4 שנים אחרי כל גיזום.
יתכן שהיער, שעבר בודאי במשך ההיסטוריה מחזורים אחדים של השמדה (לא מחלטת) והתחדשות, טרם חזר למצב של שיווי משקל, הן מבחינת גודל העצים וצפיפותם והן מבחינת הרכב המינים. אם ננסה
לאכוף עליו את ההגדרות המקובלות על חוקרי הצומח של ארץ-ישראל נראה שחלקים ממנו מתחילים לצאת מכלל חורש, ולכלל יער טרם הגיעו.
הרכב העצים שונה מעט מחלקה לחלקה בתוך היער. ברוב שטחו שולטים
בו אלון מצוי ואלון תולע במעורב, וחלקו של האלון המצוי נע בין 40 ל-80 אחוז.
פריו של האלון נקרא בלוט, והוא נתון בתוך מעין ספל קטן הנקרא ספלול.
הספלול של האלון המצוי מכוסה קשקשים דוקרניים מעט, ואילו לאלון
התולע ספלול קצר (מכסה רק שליש מהבלוט או פחות) וקשקשיו הדוקים
ואינם דוקרים. האלון המצוי ירוק-עד, ואילו אלון התולע עומד בשלכת בחורף,
ובאביב הוא מלבלב בעלים רכים שצבעם ירוק בהיר. אלוני התולע ביער
אודם מגיעים לגובה גדול יותר מהאלונים המצויים.

בפינה הצפון-מערבית של היער יש חלקות שהלבנה הרפואי מגיע בהן לשליטה
בשעור של 80 אחוז ומעלה, תופעה שטרם הוסברה כיאות. מקובל שמסבה
כלשהו נהגו התושבים לכרות את כל העצים פרט ללבנה, אם מטעמי אמונה ואם מפני שהלבנה אינו טוב לצרכיהם.
אני ראיתי דרוזים גוזמים זרדים ארוכים של לבנה (אמנם בכמות שאין בה כדי להשפיע על הגדילה) לצורך הכנת מטאטא מיוחד לטאטוא הזבל ממכלאות הצאן והבקר. כן גוזמים כאן אחירותם ליצור מטאטאים. ועוד לענין שימושים בחומר מן היער: הדרוזים אוספים בלוטים של אלון מצוי (ואף מפילים אותם
לשם כר בחבטות-מקל) כדי להביאם לילדיהם, הקולים אותם על גחלים.
לדבריהם טעם הבלוטים הקלויים כטעם תפוחי אדמה, והוא משובח במיוחד
אם שותים הרבה מים מיד אחרי אכילתם. כן מובאים הבלוטים כמאכל תאוה
לעזים.
בדרום-מערבו של היער, באזור שעציו עודם מנוונים למדי, נפוצה יותר האלה הארצישראלית. בצפון היער נטועות חלקות של אורן ירושלים ואורן הסלע, שני מיני ברוש -ואף עצים בודדים של אקליפטוס וימינליס. לידם גדלים גם פרטים אחדים של עץ-השמן המכסיף. פרט לאלה פזורים ביער מינים אחדים של עצים ממשפחת הורדניים (עזרר קוצני, עזרר חד-גלעיני, אגס סורי).
בהשוואה לחרשים המוכרים לנו בהרי הגליל, הכרמל ויהודה - בולט הבדל
חשוב לא במה שיש ביער אלא במה שאין בו: שכבת הבינים,בין העצים לעשבים דלה כאן מאד. שיחים ובני-שיח מעטים ביער אודם, ודומה שגם מטפסים
יש פחות מאשר בגליל. מקובל להאשים בכך את תכונותיה של הקרקע
שהתפתחה על בזלת.
יש אמנם שיחי אחירותם וקידה שעירה ביער, אך הם מעטים. שיחי הקידה עדינים יותר מאחיהם בהר מירון, ואין הם יוצרים סבכים. כמעט שאין למצוא שיחים אחרים. מבין בני-השיח בולטים בחסרונם הסירה הקוצנית והלוטם המרווני. בן-שיח יחידי כמעט כאן הוא הלוטם השעיר, אף הוא אינו נפוץ
ביותר. אם תרצו לכנות את עצבונית החורש בשם בן-שיח - נוסיף גם אותה לרשימה, שהרי העצבונית נפוצה כאן למדי.
מבין המטפסים אפשר למצוא כאן את הקיסוסית הקוצנית, אף כי אין היא מגיעה כאן לצפיפות ולשפע כבמקומות אחרים. היערה האיטלקית נפוצה
ממד, ואפשר למצוא גם מטפסים נוספים, כספלול החורש, פואה מצויה ואספרג החורש. פה ושם משתרע סבך קוצני נמוך של פטל לביד. את היונקים שביער לא קל לראות, אך נמצאו בו שועל וחזיר, ושפע של מיני
מכרסמים: דרבן וחולד, 3 מינים של יערון, נמנמן הסלעים, מריון מצוי,
בר-אוגר, קוצן ונברן השדה. מתחת לכל אבן אפשר למצוא חסרי-חוליות
רבים.

שלושה בתי גידול מיוחדים ראויים לציון ביער זה:
עבי היער
זהו סבך של גזעים וענפים, בעיקר של אלון מצוי. אלוני התולע אינם
תורמים הרבה לסבך, כי יש להם גזע בודד, וענפיהם יוצאים בעקר
מחלקו העליון. לכל אחד מעצי האלון המצוי יש 4-8 גזעים, והעצים
מרוחקים 1-4 מ' זה מזה. הסבך צפוף על כן למדי, אך אינו בלתי עביר.
וצפיפותו דומה לזו של יער ברעם בגליל העליון. הקרקע מכוסה שכבה
עבה של עלים נרקבים. הצל כבד, וכמעט שום דבר אינו צומח מתחת
לעצים, פרט לנבטי אלוך ולרקפת יוונית. נבטי האלון גדלים אך ורק בתוך
הסבך (ושם הם גדלים בצפיפות רבה), ואילו בקרחות-היער אין הנבטים
מצליחים. והרי זו, כביכול. מדיניות בלתי-מוצלחת: במקום שגדלים כבר
אלונים בכל אונם עולים נבטים, שאין בהם תועלת לכיבוש השטח, ומקום
שעדיין לא גדלים בו אלונים אין הנבטים מצליחים לכבשו.ועוד רוב הנבטים,
ואולי כולם, מתים בגיל שנה שנתיים, כך שאפשר לראות אלפי נבטים
צעירים, וכמעט שאין לגלות שתילים בני 3-10 שנים.
הרקפות היוונית גדלות צמודות לסבך הענפים והיחורים העולים מבסיסו
של כל אלון מצוי, ממש כשם שהרקפת המצויה גדלה צמוד לסלעים. פרט
לאלה לא גדל כמעט כל צמח עילאי בצל הסבך. לעומת זאת מרובים כאן
מאד הצמחים הירודים, חובבי הלווות. טחבים וחזזיות מכסים גזעים, אבנים
וקרקע חשופה, ואילו לחובבי פטריות מזומן כאן גן- עדן ממש.
את בעלי החיים שבסבך קשה לראות, אך סמנים כגון גללים, עקבות,
חורים, נבירות, קנים ומזון מכורסם (בלוטים, וכן זרעים ואצטרובלים של
אורן הסלע) - מעידים על חיים סואנים. מבין העופות ראוי לציון השחרור,
הנפוץ באן עד כדי כך שאי אפשר לעבור ביער בלי שמראה גופו השחור,
עם שלהבת מקורו הכתום בקצהו, יחצה את דרכך תכופות.

קרחות-יער
אלה חלקות בקוטר 5-50 מ', הנראות בחורף ככרי דשא מרנינים. פני הקרקע
מכוסים בצפיפות פלומה דקה של עלים ירוקים, שגובהה אינו עולה לרוב על
5 ס"מ, הדשא מרכב מרבבות צמחים זעירים, ביניהם מרובים במיוחד סיסנית,
תלתן (מינים רבים) בר-נורית ואביבית.
בסתיו פורחים בכרים אלה רבבות כרכומים: כרכום צהבהב, הנוטה לצמוח
בריכוזים צפופים של מאות פרטים; כרכום גיארדו, הגדל במפוזר בכל חלקי
היער, במיוחד בצפון-מערבו; וכרכום נאה, המתהדר בשילוב צבעים מרהיב
של צלקות בצבע כתום-לוהט, אבקנים בגון צהוב שקט ועלי עטיף עם ציור
סגול עדין.
בראשית החורף מעז אירוס הלבנון להוציא את פרחיו הכחולים. תכופות
מכוסה אז היער בשכבה דקה של שלג, והמראה של אירוסים כחולים המציצים
מן השלג הלבן בקרחות-היער, יחד עם רקפות סגולות הבולטות מן הצחור
-הצחור הזה בין העצים - מדהים בקסמו.
מאוחר יותר פורח בצהוב בר-נורית ברבבותיו, ואחריו האביבית. לאביבית פרח
לבן זעיר, והמוני פרחים זעירים כאלה מכסים את הקרחות כמרבד לבן.
חישבנו פעם את מספר הפרחים בקרחת יער אחת, גדולה יחסית, והגענו
למספר של עשרה מיליון. יתכן, כמובן, שטעינו במיליון או שנים...
בסוף החורף מכוסים חלקיהן הנמוכים של הקרחות במרבד של ברוניקה סורית,
שפרחיה כה צפופים עד שהם נראים מרחוק כמשטח רצוף של פני-שלולית- מים.
נראה שהקרקע בקרחות היער ספוגה בחורף בלחות רבה, כעדותם של צמחים
חובבי-לחות כברוניקה סורית וכרכום צהבהב. מעידה על כך גם העובדה שכתמי
קרקע רבים כאן קרחים כליל מצומח עילאי, ומוכוסים בשעור המתקרב ל- 100
אחוז בחזזיות עלעליות ובטחבים
מדוע אין האלונים כובשים את קרחות היער? האמנם זו רק שאלה של זמן? אין
בכוחנו לענות על כך כיום, אך ראוי לציין עובדות אחדות:
1.מתחת לעצים נראים אלפי בלוטים, בקרחות - בודדים בלבד.
2.מתחת לעצים, בתוך מרבד-העלים העבה, נובטים בלוטים רבים. בקרחות,
שאדמתן קשה ואטומה, אין רואים נביטה אף של הבלוטים המעטים שהגיעו
לכאן (אולי כי אינם מצליחים להתחפר בקרקע, והם מתייבשים ומתים, אף
שהם מונחים על גבי קרקע לחה).
3.אולי יכולים בלוטים לפוץ בעזרת מכרסמים ולנבוט במאורותיהם, אך בכל
חורי המכרסמים הרבים שבקרחות לא נראו נבטי אלונים.
4.באזורים אחרים בארץ נובטים אלונים בצלם של שיחים ובני-שיח, אך
בקרחות ביער אודם אין כאלה.
5.ובכל זאת - יש כאן יער!

מפנים צפוניים
רובו של היער משתרע על גבי רמה שטוחה. אולם במקומות אחדים יש
מדרונות: בצלעותיו של הר געש קטן, המתרומם באמצע היער (הוא לא
זכה עדיין לשם עברי, ושמו הערבי תל-אל-קצעה); בצלעותיהם של
בורות-געש (ג'ובות), מעין מכתשים, הפעורים לא בראשי הרי הגעש
אלא במישור; ובקצהו הצפוני של האזור, במורד אל ערוצו העמוק של
נחל סער.
במקום שמדרונות אלה פונים צפונה, מוגנים משמש הצהרים, מתפתח
בית-גידול לח מיוחד במינו. כאן גדול יותר חלקו של אלוך התולע, העצים
גדולים ומפותחים, ובצלם אפשר למצוא סחלבים חובבי צל כסחלבן החורש
בן-חורש רהב-עלים ומירונית סרגלית. עליהם של סחלבים אלה יוצאים לאורך
הגבעול (בניגוד לסחלבים אחרים בארצנו, שעליהם מרוכזים ברובם כשושנה
בבסיס הגבעול), והם נותרים כאן ירוקים ורעננים עד ספטמבר, בעוד אחיהם
מתייבשים וקמלים כבר במאי. כן רעננים כאן כל השנה עליה של נזמית מקוות,
שמרכזם ירוק-בהיר וסביבו זר ירוק-כהה. מן הסוככיים עולה כאן הלקוקיה
הכרתית, צמח אפייני לצל-יער כבד לרגלי הסלעים מתפתחת במדרונות אלה
שרכיה אשונה, שרך עדין ויפה, העשוי להגיע כאן עד גובה של מטר וחצי,
ומקנה לנוף אוירה אכסוטית.
עוד צמח מיוחד ומוזר מושך את העין ביער, ובמיוחד בשולי הכבישים העוברים
בו - חד שפה מזרחי. מין זה אינוו גדל ממערב לירדן, ומפתיעה העובדה
שהבוטנאים מתעקשים להכלילו בסוג חד-שפה שהרי פרחיו דו-שפתניים.
הצמח שיער כגור-דובים, לאורך גבעולו המרובע גדלים 4 טורי עלים בזוגות
נגדיים, כל זוג בזוית ישרה לשכניו, ובצבעו הירוק כהה נמסכים גוני ארגמן,
סגול וכחול. באפריל נפתחים פרחים קטנים וחבויים בחיקי העלים, אך במבט
מקרוב מתגלה חנם, בשילוב של צבעי תכלת וצהוב. באפריל פורח בתל אל
קצעה גם צבעוני ההרים.
היער כולו, יחד עם נחל סער, מוגן במסגרת שמורת הטבע של יער אודם, שהיא
השמורה הגדולה ביותר בצפון הגולן, ושטחה 11 קמ"ר. מסלולי טיול ביער אודם
וסביבתו א ז ה ר ה: בשעת ערפל (שכיחות הערפל ביום ביער אודם היא מן
הגבוהות בארץ), יש להזהר לא לאבד את העשתונות. הסכנה אינה חמורה,
אלא אם הולכים בעקביות במעגל, כי משלושה עברים מוקף היער בכבישים
ובצדו הרביעי (הצפוני) עוברות דרכי עפר שגם הן מאפשרות למי שמכיר אותן
להחלץ מן היער, אולם מצפן(כבר שכחנו שאפשר להעזר בו) יכול להועיל.
ה מ ט ר ה: לערוך הכרות עם היער ואופיו. על כן הטוב ביותר הוא למצוא דרך
כלשהי לפזר את המטיילים ולשלחם לתעיה מבוקרת ביער. למשל - לפזרם
ברווחים של 30 מ' זה מזה במקביל לכביש במרחק 200 מ' ממנו, להראות את
כיוון הכביש ולשלוח כל אחד לחוד (או בזוגות) להגיע בנחת לכביש. מטרת
התחרות אינה מי יגיע מהר יותר, אלא מי יגלה דברים יפים יותר. בזכיר שהאזור
כולו הוא שמורת-טבע, ואין לפגוע בחי ובצומח. נציע להלן מסלולים "ממוסדים"
אחדים, והחורג מהם ותועה - יבורך ויהנה. הסבוב הקטן עליה במדרון הצפוני,
המוצל והסבוך, של תל-קצעה (ללא שביל).ירידה במדרון המערבי. מרגלי הגבעה
- הליכה דרומה בשביל ברור, רחב ומסומן, העובר בחלקות-יער יפות עם קרחות
אחדות, ואחר סוטה בסופו-של דבר מזרחה ומגיע לשולי הרחבה שמדרום לתל-קצעה,
מקום שם התחלנו. המסלול נטו נמשך 40-50 דקות, ויש להוסיף עוד 20-30
דקות הסברים, ורצוי גם 30 דקות משחקי חורש ו/או עבודה עצמית. סמן לנהג:
מן הכפר מסעדה סע דרומה בכביש ישר כסרגל, וסמוך למקום שהוא מתעקל
לראשונה - חבה.

הר אודם
אחרי תצפית מראש הר אודם (מצפה מצויין, אולם רוח עזה, הנושבת כאן
תכופות, מציקה ומפריעה לריכוז) הולכים בין כרמים אל יקב ה"דיבס"
(פעיל באוקטובר) ומשם לכיוון תל קצעה. כאן עורכים את "הסבוב הקטן",
ובזאת מסיימים, או ממשיכים באחד מן המסלולים הבאים. ההליכה מהר
אודם לתל קצעה, כולל הסברים קצרים בדרך, תארך כשעתיים.

סיור וולקניזם
זהו סיור שעיקרו נסיעה וגיחות קצרות מהרכב בנקודות רבות. למרות שהסיור
כזה נראה קל, אופיו זה מייגע ביותר, וקטע של הליכה ביער, כגון "הסבוב
הקטן", מהווה בו גיוון מרענן ביותר.

הג'ובות
אלה עקבות פעילות וולקאנית, שהתבטאה בהתפרצויות (התפוצצויות)
שלגאזים, ללא פליטת חומר מוצק או נוזל. על כן נוצר בור במישור או
במדרון, ללא זכר לחומר שהיה בתוכו (שהועף ופוזר) וללא השקעת חומר
בשוליו. בקרקעית הבור ובמדרונו הדרומי (הפונה צפונה) רבה הלחות
בקרקע והצומח עשיר, אך אין המים עומדים זמן רב בקרקעית. מומלץ
במיוחד לרדת אל תוך "הג'ובה הגדולה" וה"ג'ובה הקטנה" (מתוך כתריסר
וחצי המפוזרות בסביבה). סמוך לסופו של "הסבוב הקטן" במקום לסטות
מזרחה עם השביל, "חותכים" מערבה ללא שביל ומכוונים "לפי אזימוט"
אל הג'ובות. אם יש פנאי - מומלץ לדדת מכאן בדרך עפר ברורה ונוחה,
דרך מבצר שהוקם בידי הצרפתים בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה,
עד מסעף עין-קיניה. אפשר (והדבר נוסה בהצלחה) ללכת מסלול זה
גם בכיוון הפוך. משך ההליכה במסלול כולו, כולל "הסבוב הקטן" וירידה
לגיובה, 5-6 שעות.

ברכת רם
אפשר ללכת, אחרי "הסבוב הקטן", לברכת רם (יש לדעת איך להתפתל
בין חלקות המטע המגודרות) ולהקיפה מימין או משמאל. הדבר יוסיף
2-3 שעות. נחל סער נוסעים בכביש המוליך לוסט כ-3/4 ק"מ, עד בית
אבן נטוש של הצבא הסורי. משם "תועים" צפון-מערבה ויורדים עד אפיקו
של נחל סער, וממשיכים לאורך הנחל (ראה חוברת על נחל סער בסדרת
"דפי יהודית"). בהליכה נינוחה, תוך חיפוש פטריות וצנוברים ועם הסברים
קצרים -יארך הקטע עד נחל סעד שעה וחצי.




מסלולי טיולים נוספים