המסלול:
נתחיל את הסיור בעלייה על חומת העיר הצפונית. אפשר לעלות דרך כמה מדרגות שהוכשרו לכך, מיד אחרי הגשר שעל החפיר ברח'' וייצמן. במקום זה גם פרצו התורכים את חומת העיר בשנת 1910 וכך נוצרה גישה נוחה לעיר. לאחר הלינה של כ100- מ'' בכיוון מזרח על גבי חומת העיר.
נבחין בירידה קלה המובילה דרך מעבר מקורה למערכת מחסנים ומגורי חיילים, וממנה יציאה אל המגדל הגדול והמבוצר ביותר בעכו, בפינה הצפונית-מזרחית של החומה - בורג'' אלקומנדאר (או בורג'' א-זאוויה מלשון זווית, פינה). מכיוון זה ניסה נפוליאון לפרוץ אל עכו, ומשום כך הקים כאן ג''זאר פחה, לאחר נסיגת נפוליאון, את הביצור המשוכלל ביותר.
מכאן נמשיך על החומה המזרחית לכיוון דרום. את החומה הקים ג''זאר פחה בשנת 1801, וכמה פעמים אחר-כך שופצה על-ידי סולימאן פחה ועבדאללה פחה. ממנה, אפשר לראות את החומה שהוקמה קודם לכן (1750-51) בידי ט''הר אלעומר הבדווי, שליט הגליל אשר קבע את בירתו בעכו, ובאמצע המאה ה18- הקים בה את קו החומות הראשון בעת החדשה. על החומה מוצבים כיום מספר תותחים ומרגמות עתיקים המכונים בפי כל "תותחי נפוליאון". למעשה אין למרביתם כל קשר לנפוליאון או למצור נפוליאון על עכו (1799), שכן הם מאוחרים יותר (מהשנים 1830-1860).
נתקדם לאורך החומה עד שנגיע לשני תאי המשמר והתצפית הציוריים העשויים אבן. כאן, נקודת תצפית יפה על העיר, שקו הרקיע שלה משופע בצריחי מסגדים ובמגדלי כנסיות. נרד מנקודת המשמר בכביש המשופע והמדורג אשר שימש בעבר להעלאת התותחים לעמדותיהם. נלך לכיוון דרום, אל עבר "שער היבשה" של העיר הממוקם בקצה רח'' צלאח א-דין. עד שנת 1910 היה זה השער היחידי בחומת היבשה של עכו. מעל השער - קשת, ומעליה עיטור שיש. בשער שרדו דלתות העץ המקוריות הכבדות, המצופות בלוחות ברזל ממוסמרים ובבריח גדול.
מעל לשער, על גבי החומה המזרחית, מגדל בשם "קאפו בורג''". מעבר לשער מתחיל רח'' צלאח א-דין הנמשך אל לב העיר, דרך חנויות ובתי-מלאכה. אנו נלך ברחוב זה מערבה עד שנגיע אל השוק הלבן (סוק אלאביד), שנבנה על-ידי ט''הר אל-עומר, חרב בשריפה ושוקם על-ידי סולימאן פחה ב-1817. השוק נקרא על-שם אבן הגיר הלבנה ממנה הוא נבנה. לשוק היתה חשיבות רבה בעבר, שכן השער המזרחי היה הכניסה היחידה לעיר בתקופה התורכית ודרך השוק היה מעבר אל המסגד והמצודה. לאחר שהחומה נפרצה מצפון, ב-1910, אבדה לשער היבשה - חשיבותו, וכמוהו גם לשוק הלבן. לאחר קום המדינה התנון השוק לחלוטין והחנויות הפכו לבתי-מלאכה ומחסנים.
בתום חציית השוק, כשמגמת פנינו מערבה נגיע סמוך לפתח פסגד אל ג''זאר הנקרא על שם בונהו ג''זאר פחה, שהשלימו בשנת 1781, במתכונת המסגדים השכיחים בתורכיה. למסגד כיפה ירוקה ומגדל גבוה ומחודד, המסגד מוקף בחצר גדולה (הכניסה למסגד בתשלום). ממול הכניסה למסגד ג''זאר נבחין ברחבה גדולה ובכניסה לסניף דואר מקומי. זוהי גם הכניסה לעכו הצלבנית. הנמצאת מתחת למפלס הכביש בו אנו מתהלכים כרגע.
בסיורנו, לא ניכנס לאתרים הצלבניים של העיר התת-קרקעית, אלא נמשיך ברח'' אל ג''זאר, נפנה מעט דרומה כשמולנו שלט כניסה לבית-הספר היסודי הערבי ממלכתי א''. הבניין היה ידוע בעבר בשם "א-סראיה אל עתיקה" (בית השלטון הישן). שער בית-הספר עשוי מלאכת מחשבת, מעוטר לסירוגין בצבעים בהירים וכהים. לשער קשת מחודדת ומשוננת, ולצידה חלונות עגולים ורצועות עיטוריות. חוקר עכו, ד"ר ז. גולדמן, ניסה לתארך את השער לתקופה הפאטימית (המאה ה-11), אולם עקב מקומו בגובה של כ-6 מ'' מעל למפלס הצלבני, נראה כי זהו שער עות''מאני. נסקור את מבנה בית-הספר ונמשיך לכיוון דרום. בסימטה מס'' 012, תוך ירידה במדרגות, נבחין מצד ימין, בכניסה למוזיאון העירוני של עכו (הכניסה בתשלום). כאן גם גשר מעל הרחוב המחבר את בית-הספר ומבנה המוזיאון. מצד שמאל, ממול הכניסה למוזיאון העירוני, נראה דרך שערי ברזל מסורגים את המפלסים התחתיים של העיר הצלבנית. נמשיך בסימטה דרומה, משמאל נבחין בשוק מקורה ששוקם, זהו ה"שוק הארוך" או ה"בזאר התורכי", שהקיף את מתחם מסגד אל ג''זאר מדרום וממזרח. השוק משמש לעתים לתצוגת תערוכות וירידים.
מהבזאר נמשיך דרומה עד לסופה של הסימטה. אנו יוצאים לכיכר גדולה שבשוליה נמצא מסגד מרשים בעל צריח עתיק ושתי כיפות, מסגד א-זיתונה, שהוא כנראה הקדום במסגדי עכו. המסגד שופץ בשנת 1754-55, כעדות הכתובת הערבית מעל שער הכניסה הפנימי. בחצר המסגד סביל בעל גג חרוטי המשמש את המתפללים. בצד הגן קברו של השייח'' חסיין עבד אל האדי, ששיקם את המסגד והקדישו לווקף.
נמשיך בכיוון דרום בסימטה מספר 013, תוך מעבר בשולי השוק (נשים לב לבעלי המלאכות ולסוגי החנויות הממוקמים כאן) וברח'' האמיר פאחר-א-דין, מושל עכו בשנים 1635-1605, כפי שמעיד שלט הרחוב.
בהמשכו דרומה, נפגש רחוב זה עם רחוב אמלפי, עיר באיטליה, שבניה קיימו קשרים מסחריים אם עכו במאות ה-13-12. בנקודת מפגש זו של שלטי שני הרחובות נפנה לכיוון מזרח. בעוד מטרים ספורים נעמוד בפתחו של היפה בח''אנים של עכו - הוא ח''אן אל עומדאן (ח''אן העמודים), שנבנה על- ידי ג''זאר פחה בשנת 1784. מגדל השעון שמעל הכניסה הוקם בשנת 1906 במלאת שלושים לשלטונו של הסולטן עבדול אל חמיד השני. הוא מעוטר בסמלי הסולטן והממלכה העות''מאנית.
ח''אן אל עומדאן בנוי משתי קומות התוחמות חצר גדולה ורהט במרכזה. הקומה העליונה שימשה למגורי הסוחרים והמתווכים, בעוד שהקומה התחתונה שימשה לאיחסון הסחורות. הבהמות הושארו ללינת לילה בחצר הח''אן. מהרחבה שליד הכניסה למסגד קיים מפתח נוף לים הפתוח. בולט לעין מסגד סינאן באשה בצבעו הירוק, שהוקם על-ידי סולימאן פחה בשנים 1807-1806. המבנה הנוכחי הוקם על שרידי מסגד קדום יותר, שבנה סנאן פחה, המושל התורכי של ארץ ישראל במאה הט"ז. נסיים הסיור בנמל הדייגים שנוצר על-ידי סגירת המפרץ בשני מזחים. המערבי שבהם נמשך למן חומת הים כלפי דרום עד לאי קטן, שעליו נבנה עוד בימי הפניקים מגדל מבוצר הוא "מגדל הזבובים". זהו שמו הצלבני של המקום שניתן לו עקב זיהויה המוטעה של עכו בידי הצלבנים עם עקרון המקראית, מקום מקדשו של בעל זבוב.
