עכו, צפת וביריה באזור גליל המערבי

צימרים ביערה צימרים יוקרתיים צימרים בחוסן וילות נופש צימרים במנות צימרים רומנטיים צימרים בגורן

עכו, צפת וביריה

עכו, צפת וביריה

יישוב אחר - גליל המערבי

טיולי מים

טיולים לילדים

טיול ברחובות העיר, תצפית על גגות העיר העתיקה, נחלים, גושי הר מירון והרי הגליל התחתון.

שלח לחבר   25/09/2011     


תיאור המסלול
מכביש עכו-ראש פינה ניכנס לצפת. כבר ממרחק נזהה את גבעת המצודה עטורת
האורנים אליה מועדות פנינו.
בצומת הראשון )בסמוך ל"אגד"( נפנה ימינה ברחוב ירושלים. בפניה הראשונה
נפנה שמאלה במעלה רח' הפלמ"ח, וממנה נעלה בפניה הראשונה ימינה
)פתאומית! שלט למלון "רון"( ברח' חטיבת יפתח עד למקום חניה מול פתח "גן
המצודה" )1(. את המכונית נשאיר במקום. כדאי לצפות מכאן מערבה.
למרגלותיו גגות העיר העתיקה הבנויה על גבי המדרון היורד לעבר נחל עמוד,
ומעבר לו מתרומם גוש הרי מירון. מצפון להר מירון, הניכר באנטנות
שבראשו, אזור גבול הצפון. בדרום-מערב, מבעד פתח נחל עמוד, נראות גבעות
הגליל התחתון.
מהחניה והתצפית נעלה דרך גן האורנים לפסגת הגבעה )2(. במקום מצבה לזכר
לוחמי תש"ח ותצפית מרהיבה דרומה לעבר הכנרת. גבעה זו נבחרה על ידי
הצלבנים בשל חוסנה, בידודה הטופוגרפי וקרבתה לגבול עם המוסלמים, לשמש
כאתר בנייתו של גדול מבצריהם בארץ ישראל. המבצר נכבש בעורמה ביוני 1266
על-ידי הסולטן הממלוכי ביברס שעמד בראש צבאות המוסלמים, ובכך החלה
ההתמוטטות של ממלכת הצלבנים.
ביברס, שהרס את ערי החוף, בחר בצפת לשמש כתחליף לעכו, עיר הבירה של צפון
ארץ ישראל. מפסגת הגבעה נרד חזרה לנקודה מס' 1 ונלך בכביש צפונה
)ימינה(. כעבור כ100- מ' נבחין מימין בשריד מגדל מהמבצר )3(, שרובו
פורק לצורך בניית בתי העיר או חרב ברעידות האדמה שפקדו את צפת מדי 150
שנה. נתקדם עוד כמה עשרות מטרים ואז נזהה משמאל בניין יפה, הוא מוזיאון
התנ"ך הישראלי )4(. נעקוף את הבניין )אפשר גם להיכנס לביקור( ונרד
במדרגות צפונה לעבר רחוב ירושלים. זהו רחוב טבעתי המקיף את גבעת המצודה
ומשמש כמרכז מסחרי לעיר צפת.
מרחוב ירושלים 24 מתפצל רחוב בר-יוחאי. כעבור 30 מ' נרד ימינה במדרגות
היורדות ברח' בק ומובילות למאפיית פרידמן )5(. כאן המקום להתענג על
עוגה חמה ישר מהתנור.
נחזור לרח' בר-יוחאי ונמשיך לאורכו. הרחוב מרוצף אבן ולצידיו פנסים. זהו
החלק האשכנזי של הרובע היהודי. הרחובות רחבים והצבעים הבהירים שולטים
בכל. בין בר-יוחאי מס. 47 למס. 49 יורדות מדרגות ימינה ברווח צר בין
הבתים - זו סמטת יוכבד )6(.
רח' בר-יוחאי יוביל אותנו לככר המגינים )7(, היא הכיכר המרכזית של הרובע
היהודי. כאן נפנה ימינה, דרך שער אל גן מדורג, הוא "חקל תפוחין קדישין"
)8(. לכאן היה נוהג האר"י הקדוש לצאת עם תלמידיו ולקבל את השבת. זוהי
כבר צפת של המאה ה16-.
צירוף מקרים היסטורי הביא ל"תור הזהב" של צפת במאה ה16-: האירוע האחד
הוא גירוש ספרד, שהביא רבבות מיהודי ספרד למרחבי האימפריה העות'מאנית.
השני הוא כיבוש הארץ, כעבור שנים אחדות, בידי הטורקים. הם שיזמו את
עלייתם של מגורשי ספרד לצפת, שהיתה מאז ימי הממלוכים בירת צפון הארץ.
כך אנו מוצאים בצפת המשך טבעי לתרבות ספרד ונסיקה לעבר שיאים חדשים. אחד
הבולטים במקובלי צפת היה האר"י הקדוש שפעל בה רק שלוש שנים ומת בגיל
32. אף על פי כן זכתה תורתו )שנכתבה בידי תלמידיו(, להשפיע רבות על
יהודי צפת והעולם היהודי כולו. משנתו שימשה בסיס לתורות משיחיות שפשטו
זמן רב אחרי מותו.
נרד במדרגות הגן בין בית-המדרש לבין בית-הכנסת האשכנזי על שם האר"י אליו
ניכנס )9(. זהו בית-כנסת אשכנזי טיפוסי: צבעיו בהירים, מעט קישוטים,
והבולט בהם הוא חזית ארון הקודש המגולף בקיר הדרומי. הישיבה היא בשורות
נוכח ארון הקודש שלצידיו ציור של קבר רחל והכותל המערבי, מוטיבים
החוזרים ברבים מבתי-הכנסת של צפת. הדרך מבית-כנסת האר"י לבית-כנסת
אבוהב מסובכת וכדאי להיעזר במפה. נרד במדרגות לרחוב הניצב ונפנה שמאלה.
במדרגות הראשונות נרד ימינה ומיד נפנה שמאלה, מתחת לקמרון, לחצר מתפתלת
שבמוצאה סמטה ישרה מסוידת לבן. החלונות והדלתות הפונות לסמטה זו צבועים
כחול. זהו לבו של החלק הספרדי. הדלת השניה )מעליה שלט( תוביל אותנו
לבית כנסת אבוהב )10(. ר' יצחק אבוהב היה סופר סת"ם ידוע בספרד של המאה
ה14-. אחד מספריו הובא ע"י גולי ספרד לצפת ולכבודו נבנה בית-כנסת "לפי
הקבלה", כשלכל דבר יש משמעות. שלושה ארונות קודש לכבוד שלושת האבות,
שנים-עשר חלונות לכבוד שנים-עשר השבטים וכד'. בית-כנסת אבוהב הוא
בית-כנסת ספרדי טיפוסי: כתליו צבועים כחול, שפע קישוטים. הישיבה לאורך
הקירות כשאין איש מפנה גבו לחברו, ובמרכז במה ועליה מתקן להעמדת ספר
התורה.
מבית-כנסת אבוהב נמשיך בסמטה הלבנה, נעבור מתחת לקמרון, ומיד נעלה שמאלה
במדרגות לעבר רח' קארו. חנויות המזכרות ברח' קארו מרמזות על "נתיב
תיירות" לעבר בית-הכנסת הנושא את שמו. הרב יוסף קארו הוא בעל "שולחן
ערוך", אחד מאבני היסוד של ההלכה עד עצם היום הזה.
ברחוב קארו נפנה ימינה, וכעבור כ130- מ' נפגוש בגרם מדרגות רחב ניצב לנו
)11(. זהו גרם המדרגות שחוצה את צפת העתיקה לכל רוחבה ומפריד בין הרובע
היהודי, ממנו אנו יוצאים, לרובע המוסלמי שהוא כיום רובע האמנים.
המדרגות נסללו בידי הבריטים בעקבות מאורעות 1929 בהם נהרגו 18 מיהודי
צפת.
נרד במדרגות עד תחתיתם, ואז נפנה ימינה בכביש. כעבור כ150- מטר נזהה
מימינינו )מעל לכביש( בניין מרשים, זהו בית המאירי )12(.
בית המאירי, אחד העתיקים שבבנייני צפת, שופץ ומשמש כמוזיאון לחיי הישוב
היהודי בצפת. הביקור באגפי המוזיאון מהווה סיום הולם לטיול וגם צימר בצפת
העתיקה.

למבקש להרחיב פתוחות מכאן שתי אפשרויות:
1( לבקר בבית הכנסת "הארי" הספרדי, הסמוך לבית המאירי, ומשם לרדת לבית
הקברות העתיק של צפת.
2( לעלות מעט במדרגות ולטייל ברובע האמנים לפי העניין והזמן.

בסופו של הטיול נעלה בגרם המדרגות לעבר רחוב ירושלים, נפנה שמאלה ונגיע
אנדרטה של הדוידקה )13( שהפכה לסמל שחרורה של צפת במלחמת השחרור
)אפריל-מאי 1948(.
מהדוידקה נחצה את רחוב ירושלים ונעלה משמאל לבניין המשטרה )כיום מס
הכנסה(, במדרגות שהופכות לשביל מתפתל העולה לגן המצודה, שם השארנו את
הרכב.

ביריה
רקע היסטורי
ביריה היתה כפר קדום שנודע במשנה ובתלמוד בזכות חכמיו: אבא ביראה, ר'
אליעזר איש ביריא ועוד. בתקופת האמוראים ירשה ביריה את מקומה של צפת.
היישוב נעזב ונתחדש חליפות במרוצת הדורות. במאה ה16- ישב בה ר' יוסף
קארו, שם השלים את חלקו הראשון של ספרו "שולחן ערוך".
הנדיב הידוע הברון רוטשילד, רכש ב1908- כ000-,4 דונם מאדמותיה, בהן
החזיקו איכרי ראש פינה. בשנת 1922 נערך נסיון התיישבות במקום על ידי
קבוצת פועלים, אך ללא הצלחה. סיפור ההתיישבות בביריה, שבזכותו הפכה
לסמל של עקשנות ודבקות בהגשמת מפעל יישובה מחדש של ארץ-ישראל, החל
ב1945-.1.8. במועד זה הוקמה ביריה כאחת מנקודות היישוב של חומה ומגדל.
אישור להקמתה ניתן על ידי שלטונות המנדט הבריטי בעקבות תוכנית החלוקה של
ועדת פיל. במקום התיישבה פלוגה דתית של הפלמ"ח, וביריה היתה לנקודת
התצפית הגבוהה ביותר באזור. היא הגנה על מבואותיה הצפוניים של צפת
ושימשה חוליה מקשרת אל יישובי הצפון.
ב27- לפברואר 1946, במהלך מאבקו של היישוב נגד שלטונות המנדט הבריטיים,
נערך בביריה חיפוש אחר נשק בלתי ליגאלי. כשנתגלה נשק כזה נעצרו כל 24
חברי ביריה, ולאחר שעונו בחקירתם משום שסירבו לתת טביעות אצבעות,
הועברו למשפט בירושלים. השלטונות הבריטיים סירבו להתיר עליית קבוצה
חדשה להתיישבות במקום. ב-י"א באדר )1946.3.14(, ביום העלייה המסורתי של
תנועות הנוער לתל חי, הפנתה מיפקדת ההגנה את 000,3 הצעירים, שאמורים
היו להגיע אל מצבת הארי השואג, אל ביריה. הם נשאו עמם ציוד, מזון
ושתילי עצים להקמת הנקודה מחדש. תושבי הגליל סייעו במבצע ויהודי צפת
הדתיים אף אפו לחם בשבת, כדי לספק את צורכי המתיישבים החדשים.
הקמת הנקודה החלה בשעות הבוקר וכ200- איש מבין העולים אליה נותרו להמשך
עבודות ההקמה. הבריטים העלו למקום כוח צבאי בן 000,3 חיילים ובסיוע
טנקים ומשוריינים החלו לפנות את המתיישבים בכוח. החברים שכבו על הארץ
משולבי ידיים ונגררו אחד אחד תוך ספיגת מכות. אלה שנגררו נאחזו בקרקע
מחדש, וחוזר חלילה. לאחר פינוי המתיישבים הרסו הטנקים והמשוריינים את
ביריה )ב'(. כשנודע הדבר למפקדת ההגנה דאגה זו לעלות ולהאחז בביריה
מחדש, חרף עייפות האנשים. בעוד הבריטים עוסקים בהרס המבנים, עלו 300
הראשונים בהסתר, וכשהסתלקו אחרוני הבריטים הוחל בהקמת היישוב מחדש. 600
איש היו במקום, אך כדי להרתיע נסיון פינוי נוסף הופצו שמועות, כי מספר
המתיישבים מגיע ל200-,1. הבריטים נאלצו לוותר, וביריה )ג'( היתה ליישוב
של תנועת בני-עקיבא.
לאחר מלחמת העצמאות ירדה חשיבותה הבטחונית של המצודה, וכיוון שמדרונות
ההר אינם נוחים לחקלאות עברו מרבית החברים לעין צורים ויתרם למשואות
יצחק.

האתר
מצודת ביריה נבנתה יחד עם מצודות רמות נפתלי וחוקוק ב1945-. לפני כן,
ב1943-, הוקמו המצודות גבולות, רביבים ובית אשל. כולן נבנו במתכונת אחת
של מבצר-מצודה.
כיום עומדת המצודה על תילה ובה תערוכה קבועה של תצלומים ומסמכים:
חדר ראשון מוקדש לביריה העתיקה מתקופות המשנה והתלמוד, ימי הביניים
ותקופת ר' יוסף קארו;
חדר שני - הפלמ"ח הדתי במצודת ביריה;
חדר שלישי - הרקע הכללי והגורמים הישירים למאסרם של חברי ביריה ולעלייה
ההמונית לביריה;
חדר רביעי - סיפורם של אסירי ביריה;
חדרים חמישי ושישי - העלייה ההמונית לביריה;
חדר שביעי - גרעיני ההתיישבות של בני-עקיבא;
חדר שמיני - מוקדש לי"ג חברי ביריה שנפלו במלחמת העצמאות;
החדר התשיעי - שימש בזמנו כחדר אוכל ומוצגים בו מאמרים ומסמכים על
המצודה.

עין זיתים
ישוב יהודי נטוש ושרידי כפר ערבי - עין זיתון. בין המאות ה18-1- התקיימה
במקום קהילה יהודית גדולה ולה קשרים עם יהודי צפת. ב1891- הוקמה, בסמוך
לכפר הערבי, מושבה של עולים מרוסיה. במלחמת העולם הראשונה גורשו
היהודים מהמקום. הישוב נושב מחדש ב1925- אך נהרס במאורעות 1929. נושב
בשלישית ב1932- אך נעזב ב1937- בעקבות מאורעות המרד הערבי. ב"מבצע
יפתח" נכבש ונהרס הכפר הערבי עין זיתון. ב1955- הוקם במקום מושב עולים
אך גם הוא נעזב וחוות גדנ"ע שהוקמה במקום ננטשה אף היא.
יער עין זיתים ניטע בשנות החמישים. היער הינו חלק מיערות הרי צפת וביריה
המשתרעים על שטח של כ000-,18 דונם.
ביערות מגוון של עצים: אורנים, ברושים, שיטות, אקליפטוסים ועוד.
במקום פותח חניון נופש פעיל הכולל כ20- מתקני ספורט ומשחק. בנוסף לכך
הוכשרו במקום על-ידי אגף הייעור של קק"ל, חניוני פיקניק, שולחנות,
ספסלים, ברזיות ומתקני שרותים.

מסלולי טיולים נוספים