רקע על המקום
האזור ויחודו - הירדן השוצף מסלול טיולנו עובר לאורך גדתו המזרחית של הירדן בקטע הנהר שבין החולה לכנרת. זה האזור היחיד שהירדן מופיע בו כנהר הררי עז-זרם ושוצף. הירדן מתחלק כיום ל-5 קטעים שונים באפיים: מקורות הירדן, הזורמים בנפרד עד להתאחדותם ליד שדה-נחמיה; עמק החולה, שזרימת הירדן בו מתאפיינת בשלוש תכונות עיקריות: נהר מאוחד, שיפוע מתון ביותר, ואפיק שאינו אלא תעלה מלאכותית. הקטע "שלנו", היורד בפראות על פני אשדות תלולים למדי בקו כמעט ישר (על חלוקת משנה של קטע זה - ראה להלן); הכנרת; מדרום לכנרת, שם השיפוע מתון יותר, האפיק מתפתל מאד וכמות המים שם נקבעת בידי אדם, בהתאם למה שישראל משחררת מן הכנרת, ומדינת ירדן - מן הירמוך. מן המחסום הנוצר על ידי סף בדרום עמק החולה, ליד גשר בנות יעקב, ברום 60 מ'', יורד הירדן לאורך 13 ק"מ עד לרום של 210 מ'', שהוא מפלס פני הכנרת. זהו שיפוע ממוצע של 2% הנחשב לשיפוע תלול לגבי נהר. המים גורפים עמם סלעים בגדלים שונים, והסלעים שבאפיק מקציפים את המים ויוצרים נוף אשדות מרהיב שאין העין מתעייפת ממנו, והוא מרכיב עיקרי ביחודו של האזור.
השטח מכוסה כולו בבזלת, שעמקה מגיע כנראה ברוב המקומות לכדי מאות מטרים. זאת "בזלת ירדה" מגיל רביעון תיכון, לפני כחצי מיליון שנה, מטיפוס אוליבין-בזלת, ונכרות בה במקומות רבים תופעות של התקלפות בצלית, וכן של נקבוביות, לעתים ממולאות בגיר היוצר בהן צורות מעניינות של "פרחים". כן נפוצות תופעות של שבירה, ושל התפתחות שכבות חרסית ואדמה קלויה בין שפכי הבזלת.
תופעות אלה חשובות כרקע ליצירת גלישות קרקע שיתוארו להלן. המים חצבו כאן בזרימתם קניון רחב (או עמק צר), שעמקו 200-100 מ''. קניון זה צעיר מאד, והוא עוצב סופית רק מאז נוצר אגם הכנרת, לפני 17 אלף שנה בלבד, ודומה שעודנו מתעמק ומתרחק גם בימינו. קרקעית הקניון שטוחה, רחבה 60-40 מ''; הקירות תלולים, שיפועם 30-50 מעלות. המעבר מקירות הקניון אל רמת הבזלת פתאומי וחד בדרך כלל, ויוצר כתף ברורה. ככל האפשר נבחר ללכת בטיולנו בדיוק בכתף זו, המשלבת את הנוחיות של הליכה במישור הרמה עם התצפית היפה של המדרון. לפנמים שבורה כתף זו על-ידי מדרגות אחדות.
קירות הקניון כמעט רצופים, וכיוונם צפון-דרום. פה ושם הם נחצים באלכסון על-ידי העתקים שכיוונם צפון-מערב - דרום-מזרח. יש להניח כי התחתרותו של הירדן כאן אינה תוצאה של חתירה ארוסיבית בלבד, אלא מותנית גם בשברים - בין אם זה השבר המזרחי מבין השברים המקבילים שיצרו את בקע הירדן (בכיוון צפון-דרום), ובין אם אלה שברים מקומיים ממערכת העתקי-השולים של הבקע.
התעמקות האפיק או התרחבותו נמשכת גם בימינו, כעדות הצלקות שהותירו אחריהן גלישות הקרקע במקומות שחתרו המים מתחת לבסיס המדרון. הגלישות העיקריות הנראות כיום נוצרו בעקבות השטפון של ינואר ,1969 אך גלישות משניות מתרחשות מדי שנה, ומעניין לעקוב אחרי גילן של גלישות-המשנה לפי הצומח, או לפי סמנים אחרים המעידים על טריותן של צלקות הגלישה. לאורך הקטע שלנו התרחשו גלישות בכ-50 מקומות. גלישה טיפוסית משתרעת על פני שטח שרחבו 100-50 מ'' וגבהו 50-10 מ''. המדרון בצלקות הגלישה תלול מאד, והוא מגיע בתחתיתו עד לקו המים (בחורף), ועל כן לא נקבע מסלול הטיול בתחתית הקניון, אף שההליכה כאן פותחת בפני המטייל יופי מיוחד. אפיק הנהר מתחלק בקטע הנדון ל-4 חלקים שונים באפיים.
1. אפיק צר וישר. מגשר בנות יעקב יורד האפיק בקו שרחבו לרוב 15-10 מ'' ומהלכו ישר ברוב קטעיו, ומועטים בו הפיתולים. אורך קטע זה כ-8 ק"מ עד סמוך ל"גשר הדודות".
2. אפיק פזרות. קרקעית הקניון מתרחבת לכדי 400-300 מ'', ובתוכה מתפצל האפיק וחוזר ומתאחד בדגם רשת. הפרש הגובה בין הקרקעית לבין הרמה (ראש קיר הקניון) במזרח פוחת בהרבה. אורך קטע זה כ-3 ק"מ. תחילתו ברום 175 מ'', מעט צפונה לגשר הדודות, וסופו מעט צפונה לגשר אריק, ברום 206 מ''. בחלקו הדרומי של קטע זה משתרע פארק הירדן.
3. הפיתולים. אפיק מתפתל בשולי בקעת בית צידה.
4. הדלתא בתוך הכנרת.
המסלול
מצומת כפר נחום (כרי-דשא, ק"מ 427.3 בכביש 90), נסע בכביש ,87 נחצה את גשר אריק, ובק"מ 9.9 נפנה צפונה (שמאלה) בכביש 888 אחרי 1.4 ק"מ נעבור ליד הכניסה לפארק הירדן - כרגע לא נכנס כאן, אך נראה לנהג שזה המקום שיאסוף אותנו בתום הטיול. ליד ק"מ 8 נרד מהרכב ונתחיל בטיול הרגלי. על גבעת בזלת נמוכה בשם א-צור, כ-100 מ'' ממערב לשלט ק"מ 8 בכביש, נותרו שרידים ברורים של מצודה, שהוקמה כנראה בתקופה הכנענית הקדומה, באלף השלישי לפני סה"נ. התצפית מגבעה זו נרחבת ביותר: בכיוון צפון-צפון-מזרח בולט לעין החרמון. משמאל לו - ג''בל ברוך, שלוחתו הדרומית של הר הלבנון. שמאלה - הרי נפתלי לכל ארכם, ממשגב עם בצפון ועד לפסגתם מרון א-ראס שליד מושב אביבים. במערב נראה הר כנען שליד צפת, ולרגליו העיירה חצור והמושבה ראש פנה. קרוב יותר אלינו - כפר הנשיא וטובה. בדרום - הכנרת, ומשמאל לה פסגות הגולן לפי סדרן מדרום לצפון: כפת נשרים, הר פרס, רכס בשנית, הר יוסיפון, הר שיפון, הר אביטל, הר בנטל, הר חרמונית והר ורדה. מדרום לנו בולטות, במרחק של פחות מקילומטר מאתנו, שתי גבעות ששימשו מוצבים לצבא הסורי עד מלחמת ששת הימים: תל משנוק מעבר לכביש מזרחה, עם האקליפטוסים שעליו, שימש מוצב גדודי; ו"גבעת העץ" (נ"ג 148) עם אלון תבור ענף בודד, ששימשה מוצב קדמי, שחיילי סוריה הטרידו ממנו רבות את אנשינו שעבדו בתעלת הירדן ואת חיילי צה"ל ששמרו על העובדים. מצפה זה הוא מקום מתאים גם להבין את מבנה מרכז הגולן ומבנה רמת יהודיה בפרט. יער יהודיה - יער פארק של אלון תבור, נראה יפה כל השנה, אך בחורף, כשהעצים בשלכת והשטח ביניהם ירוק, הם בולטים פחות לעין. נשוב לדרך העוברת מצפון לא-צור ונמשיך בה מערבה עד לכתף הקניון. נצפה אל הירדן הגועש למטה, נראה את הקניון, את גלישות הקרקע ואת תוואי ההטיה. בשנת ה-,50 משתוכנן לראשונה מוביל המים הארצי לפרטיו, התכוונה ישראל להעביר את מי-הירדן בתעלה מגשר בנות יעקב. בגלל התנגדותם של הסורים נאלצנו לשנות תכנית זו, ובסופו של דבר יורדים כיום, כידוע, מי הירדן בשיעור של 270 מ'' מגשר בנות יעקב עד לכנרת, ואחר שבים ונשאבים כלפי מעלה. בספטמבר 1953 התחילו להכין תשתית לתעלה היורדת מגשר בנות יעקב בשיפוע זעיר, כמעט אפקית, ובקטע אחד אף יצקו את דפנותיה.
בסוף שנות ה-70 שב ועלה הרעיון בגלגול חדש: הוצע להוליך את מי הירדן בתעלה זו או בדרך אחרת עד סמוך לאלמגור, ומשם להפילם לכנרת לשם הנעת טורבינות לייצור חשמל. מובן שביצועה של תכנית זאת יגרום לשינוי אפיו של הנהר, ואנו נפסיד את הקטע היחיד שהירדן עדיין זורם בו זרימה טבעית של ממש, פחות או יותר. זהו קטע יפה-נוף של נהר הררי גועש באשדות, ואין בכל הארץ משהו דומה לו. הדרך שהלכנו בה ממשיכה עתה ויורדת לתוך הקניון, חוצה את הנהר בגשר ועולה ממערבו לכיוון כפר הנשיא. לא נרד בה, אלא נשוב מעט מזרחה, ואחרי כמה עשרות מטרים נפנה בדרך עפר דרומה. משני עברי הדרך משתרעים שדות מרעה בקר, ומאמצע החורף עד לאביב הם חוגגים בפריחה עשירה ונהדרת: החל במרבדים צפופים בצבע ורוד-רקפות של כרמלית נאה, הנפרשים כבר בינואר בדרדרות ובשולי גלי-אבנים; עבור ברבבות כלניות בשלל גוונים, שבולטות ביניהן במיוחד כלניות בגוון לילך עמוק; ועד לשיא הפריחה האביבית במרס-אפריל, עם שפע צבעיה וריחותיה. כדאי לרדת מדרך העפר (הנשארת בוצית אף שבוע לאחר גשם) וללכת במקביל לה ולהשתכר מהדר הפריחה ובשמה. זכור כי אין להתקרב אל "גבעת העץ" (נ"ג 148), כי לידה מסומן שטח מגודר בתור "חשוד במיקוש" עוד מימי הסורים. אנחנו נמצאים באזור שאדמתו פוריה ומצמיחה עשב רב, אך אפיו המדרוני והאבני מקשה מאד על הכשרתו לחקלאות המודרנית. לכן מוגדר שטח גדול בגולן כארץ מרעה בקר (למעלה מחצי בשר הבקר הטרי של ישראל בא מהגולן), ונוצר כאן שילוב מועיל בין מרעה, שמירת טבע וטיולים - כל עוד מקפידים המטיילים לא לפגוע בגדרות המרעה ולסגור את שעריהן. אחרי שנלך קרוב לשני ק"מ דרומה נעזוב את הדרך הנוטה כאן לדרום-מזרח, ונמשיך ישר דרומה ללא דרך מוגדרת ונעלה לראש גבעת רפיד. כאן משתרע שדה חורבות של כפר יהודי מימי התלמוד, שנמצאו בו חלקי חלונות מעוטרים של בית-כנסת קדום. באזור זה היה תחום רצוף של ישוב יהודי, ושרידי בתי-כנסת רבים נמצאו בסביבה, משני עברי הירדן: יסוד המעלה, כפר הנשיא, כורזים, כפר נחום, בית צידה, דיכה. מדרום משתרע שטח שנמצא ראוי להכשרה, ונטע בו פרדס של מושב אניעם (המושב עצמו שוכן מזרחה מכאן).
מרפיד נלך 100 מ'' מערבה, לתצפית על ערוץ הירדן. מכאן נמשיך דרומה ללא דרך מוגדרת, בשבילי בקר, ונבחר שביל יפה-נוף במדרון, מעט מתחת (ממערב) לכתף הקניון. במקום זה אין צלעות הקניון תלולות כלל ואינן גבוהות כל כך, ומומלץ למי שזמנו בידו וכוחו ברגליו לרדת עד לשפת הירדן וללכת לארכו. אך יש לזכור כי בהמשך הדרך דרומה אין אפשרות להמשיך ממש לאורך הנהר בגלל גלישות הקרקע, והשבילים מטפסים ועוקפים את צלקות הגלישה. נמשיך דרומה. מראשה של גבעה נמוכה בשם מוח אבו-לוזה (נ"ג 33) נצפה אל הירדן, בקעת בית צידה והכנרת. ננסה להבחין במעברים בין הקטעים השונים של הירדן: אפיק האשדות הישר, אפיק הפזרות, הפיתולים, הדלתא בתוך הכנרת. גבעת מוח אבו לוזה תשמש לנו תזכורת לתולדות הגבול של מדינת-ישראל: בראשית שנות העשרים מונתה ועדת פולה-ניוקומב להתוות את פרטי הגבול בין שטח המנדט הבריטי של ארץ-ישראל לבין שטח המנדט הצרפתי על סוריה. ניוקומב הבריטי הקפיד להבטיח שלא רק הירדן ומימיו יכללו במנדט הבריטי, אלא גם רצועת בטחון מעבר לו. תחילה הוסכם שהגבול יעבור סמוך לקונייטרה. אחר כך החליטו הבריטים לוותר על הגולן (תמורת ויתור צרפתי באזור מוצול, בגבול סוריה עירק), ובסופו של דבר הועבר הגבול סמוך לירדן, ובגבעה זו שאנו עומדים עליה נקבע עמוד גבול שמספרו .59 אחרי מלחמת העצמאות, בראשית שנות ה-,50 הסתננו הסורים - אזרחים וצבא כאחד - אל חבל אלמגור שממערב לירדן והשתלטו עליו. אחרי שגורשו ממנו שימש הירדן כגבול למעשה, אף שלהלכה עבר הגבול ממזרח לו. בעקבות מלחמת ששת הימים הועתק הגבול הרחק מזרחה, בשעור של 25 ק"מ, אל קו שנודע בשם "הקו הסגול". במלחמת יום הכיפורים שבו תחילה הסורים ודחקו את הגבול מערבה, אך במהלך המלחמה נהדפו חזרה.
עם הסכמי הפסקת האש נסוגה ישראל בקו רוחב זה ממזרח להר פרס בשעור ק"מ אחד
מן "הקו הסגול", ושם עובר הגבול היום, היינו 24 ק"מ ממזרח לנו.
מכאן דרומה משתפלת רמת יהודיה כלפי בקעת בית-צידה, והצלע המזרחית של קניון הירדן, שהלכנו עליה עד כאן, נעלמת במהירות. מכאן יוצאת תעלת השקיה מזמן הסורים, ואפשר ללכת בה או במקביל לה מדרום לגללשה הגדולה, כ-200 מ'' מצפון לכביש צדדי, החוצה את הירדן ב"גשר הדודות": בגשר זה ניסו לעבור "הדודות הטובות" מצפת על מנת להביא עוגות לחיילי צה"ל ב-,28.12.75 ומשהוצפה המכונית בשטפון נהרגה חנה איזנברג. הגשר מוצף כיום לעתים קרובות, כי הצנורות למעבר המים נסתמו חלקית בסחף, ואין מי שיטרח לנקותם. מדרום לכביש נעבור דרך חרבות הכפר א-דיכה, שגם בו גרו יהודים בימי התלמוד, כעדותו של בית-כנסת ששרידיו נתגלו כאן במאה הקודמת. (ראה תרשים). כיום אין להבחין בו. לעומת זאת נראית יפה טחנת קמח. נמשיך דרומה בין ערוץ הירדן לבין הגבעה שממזרח לו, בשבילי בקר או על גבי אמת-מים נטושה, עד שנגיע אל פארק הירדן. פארק הירדן הוא אתר-טיולים-ובילוי שהותקן וסודר לצרכי נופש על-ידי אגף היעור של הקרן הקיימת לישראל. הותקנו בו גישה לרכב, שבילים נוחים להולכי רגל בתוך סבך צומח של פזרות הירדן, מי-שתיה, פנות שהיה ואכילה ועוד. שוקמו בפארק באופן חלקי טחנות קמח מטיפוס טחנות המגלש. אלה טחנות שונות מן המקובלות בארץ (טחנות ארובה), והן מנצלות את כוח המים פחות ביעילות. טחנות מגלש נמצאו בארץ רק במקומות מעטים נוספים: בירקון, בנחל התנינים ובנעמן. ואכן, לא מקרה הוא שדוקא כאן יש טחנות בלתי יעילות, שהרי זה אחד המקומות היחידים בארץ שהמים כה מרובים בו, עד שאין צורך לחסוך ולייעל. בצפון הפארק נותרו שרידי מבנה מוזר המורכב מעיגולי אבן זה בתוך זה, בדומה לגלגל רפאים (רוג''ום הירי), הנמצא 16 ק"מ מזרחה מכאן - אולי מן התקופה הכנענית הקדומה. פארק הירדן מתוכנן להקיף את כל הקטע של הירדן מגשר בנות יעקב ועד לכנרת, וכן את המדרונות היורדים לירדן. אולם עד כה הותקן רק חלק מצומצם זה, הנקרא רשמית בשם "המוקד הדרומי של פארק הירדן", וכשאומרים היום "פארק הירדן" - מתכוונים רק אליו. בפארק נשוטט בשלוה לגלות את מסתריו ונפלאותיו, וכאן נסיים את הטיול ונפגוש את הרכב.
