הרי הקסטל

המסלול:
הר הקסטל, אחת הנקודות החשובות ביותר השולטות על הדרך לירושלים, היה אתר קרבות מרכזי במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. ביקור קצר באתר יכול לשפוך אור על מראה הדברים לפני 52 שנה. מכיוון שלא מדובר במסלול של ממש, הביקור בקסטל מתאים כהפוגה במהלך נסיעה או בשילוב עם אתרים נוספים באזור.

אופן הגעה: ניסע בכביש ירושלים- תל אביב (מס''1) עד למחלף הראל. במחלף, נפנה דרומה לכיוון מעוז- ציון. בצומת הראשון בישוב נפנה ימינה וכעבור 200 מטר ימינה פעם נוספת. שילוט כתום של רשות הגנים הלאומיים יכוון אותנו. ממגרש החנייה נטפס ברגל אל ראש ההר. עד שנת 1948 ישב במקום כפר ערבי שחלש באופן מוחלט על הדרך שעברה תחתיו. בקלות רבה חסמו התושבים החמושים את דרכן של שיירות האספקה לירושלים. במקום הייתה מצודה קטנה מהתקופה הרומית.

השם קסטל, המקובל כיום, הוא קיצור של המילה "קסטלום", כינוי למצודת דרך שנבנתה בתקופה הצלבנית. לאור כישלון שיטת ניוד השיירות המאובטחות הוחלט על מבצע "נחשון", שמטרתו היתה השתלטות על השטחים החולשים על הדרך לירושלים. כיבוש הקסטל נקבע כפעולה מקדימה למבצע כולו.
 כיום מטפסת דרך סלולה ועולה חלק ניכר מההר. צריך מעט דמיון כדי לתאר את הטיפוס על ההר מתחתית מורדותיו, כשעל ראשו לוחמי אויב מבוצרים במערכת בונקרים ותעלות קשר. מהבונקרים ומהתעלות המסועפות ניתן להתרשם גם כיום.

בלילה שבין ה-2 וה-3 לאפריל, 1948, נכבשו הקסטל ושני משלטים סמוכים בידי הכוחות העבריים. הכוחות שטיפסו על ההר הופתעו מהשקט וחשבו שהם נקלעים למארב. הם הופתעו עוד יותר לגלות שההר היה נטוש כמעט לחלוטין. בליל המחרת החל המאמץ הערבי לכבוש את ההר בחזרה.  בשל מיעוט הכוחות היהודיים וריבוי הכוחות הערביים נפלו שני המשלטים הקטנים בתוך יומיים. הכוחות היהודיים התקבצו כולם בהר הקסטל. הימים היו קרים במיוחד וגשם עז לא הפסיק לרדת. אספקת המזון תמה והכוחות נעשו מותשים ביותר נוכח המיתקפה הבלתי פוסקת. עשרות ערבים נפלו בניסיון להגיע אל ראש ההר. ההתקפה נהדפה לבסוף רק בחצות הלילה.

בשעה 3 בערך ראו שני השומרים בפינה הדרום-מזרחית שלוש דמויות עולות. הם היו בטוחים שזוהי התגבורת לה חיכו בכיליון עיניים וזרזו אותם לעלות. לפתע קראה אחת הדמויות באנגלית והשומרים הבינו שמדובר בחיילי אויב. הם פתחו באש. אחת הדמויות נפלה והשתיים האחרות נמלטו. זהותה של הדמות שנהרגה התגלתה מאוחר יותר. היה זה לא אחר מאשר עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור. למחרת עלו אלפי ערבים, המשוכנעים כי מפקדם נשבה, על ההר.  בקרב הקשה נאלצו הכוחות היהודיים לסגת מהמקום. במהלך הסריקות גילו הערבים את גופת מפקדם.

בליל המחרת יצא כוח יהודי נוסף לכבוש את ההר ובשנית מצאו נטוש. איש מבין הלוחמים הערביים לא הסכים ככל הנראה להפסיד את ההלוויה ההמונית של עבד אל קאדר שנערכה ברוב פאר בהר הבית.

(המסלולים נכתבו ע"י יותם יעקובסון.)