הגעה לנחל חוורים:
בכביש מספר 40, המוביל מבאר שבע לכיוון מצפה רמון, מגיעים לשלט המפנה אל מדרשת בן גוריון. כמה מאות מטרים דרומה משם, ישנו שלט שיפנה אתכם מזרחה (שמאלה) לחניית ב"בור חווארים".
רכב איסוף ימתין בסוף המסלול: ממדרשת בן גוריון יורדים לפי השילוט לעבר עין עבדת. בסוף הירידה חוצים גשר אירי, ולאחריו מחנים.
מעטים הם המסלולים המדבריים שמצטיינים בכל כך הרבה מעלות כמו המסלול שלנחל חווארים– נחל תלול בשוכן בהר הנגב. זהו מסלול קל, נעים, מהנה, בעל נופים משתנים, וגם כזה המתאים לטיולי לילה. זאת בזכות סלעי החוואר הלבנים-אפורים, הבוהקים באור הירח ומספקים אפשרות לטיול לילי נטול פנס. בכל מקרה, אם החלטתם לטייל כאן בשעות הלילה, קחו בחשבון שיטיילו אתכם לא מעט אנשים, מאחר שמדובר במסלול פופולרי למדי. מצד שני, הנחל ארוך יחסית, ויש מקום לכולם. ניתן גם להגיע יום או יומיים לפני או אחרי מועד הירח המלא, ועדיין ליהנות מאורו הלבן הבוהק. ובאשר לטיול הנערך במשך היום – זהו מסלול מנצח, בזכות הנופים ותצורות הסלע הפוטוגניות להפליא המופיעות מכל עבר.
לאחר שמחנים את הרכב, מחפשים אחר סימון השבילים הכחול, שילווה אתכם מעתה והלאה. יש במסלול הזה התפתלויות רבות, חלקן מפתות למדי, אך הקפידו להישאר על השביל הכחול, ולא ללכת לאיבוד... בכל זאת – אתם בלב המדבר. תחילת המסלול בתצפית יפה לעבר הגבעות המדבריות המצויות ממזרח לכם. יורדים בזהירות מגבעת התצפית לעבר "בור חווארים", ששימש אחד ממאות רבות של בורות מים שנחצבו על ידי הנבטים לפני יותר מאלפיים שנה. הנבטים, כידוע, התמחו בהובלת שיירות גמלים ברחבי המדבר, מארצות ערב המרוחקות ועד לנמל עזה. השיירות הידועות ביותר נעו ב"דרך הבשמים", שהחלה בפטרה, עברה בעבדת הסמוכה לכם, והגיעה עד לאזור עזה. דרך זו זכתה לעדנה של ממש במאה הראשונה לספירה. בנמלעזהנפרקו הסחורות – תבלינים, אבני חן, בשמים, אריגים ועוד דברים טובים – והועמסו על אוניות שעשו את דרכן אל השווקים שברחבי האימפריה הרומית.
כדי לשרוד בתנאי המדבר הקשים, נהגו הנבטים לחצוב בורות מים במסלוליהם הרבים, וגם להסתירם היטב מעיניהם של מתחרים או אויבים. "בור חווארים" הוא אחד מהם. מומלץ לרדת במדרגות ולהיכנס פנימה, אל תוככי הבור הגדול, ולהתרשם ממלאכת החציבה הקדומה. ובכלל – להתחבא מהעולם.
אחרי סיפורי הנבטים, הגיע הזמן להמשיך:
יורדים בערוץ הנחל עם השביל המסומן היטב, וסלעי צור מתחילים להופיע, במקומם של סלעי החוואר הבהירים. שימו לב לאלמנט הכמו-פיסולי המכונה "שער צור" – אלמנט סלעי שנוצר לפני קרוב ל-100 מיליוני שנים. פה ושם תפגשו נקיקים ומפלוני סלע לא גבוהים, שיהוו חוויה מהנה עבור הילדים (אבל לא רק). בהמשך הדרך יופיעו גם סלעים בעלי גוון ורדרד – סלעי פוספוריט. על חלק מן הסלעים הללו אף ניתן למצוא שרידים זעירים של מאובנים קדומים (יש צורך בעיניים טובות ובסבלנות רבה). כך או אחרת, חוויית ההליכה בערוץ הקניוני מרוממת רוח, ומומלץ לקחת את הזמן, להתענג על פינות לא מוכרות ומבטיחות שצצות לצד הדרך.
כאשר מסתיים החלק הקניוני ומופיע אזור מישורי יחסית, מומלץ לבעלי הרכב האחד לחזור לאחור באותה הדרך. עבור מי שהגיעו בשני כלי רכב – ממשיכים עם השביל הכחול, לכיוון דרום-מערב, עד לרכב האיסוף.
הערות:
בעת חשש לשיטפונות אין לטייל באזור; אם בוחרים לערוך את המסלול בלילה, יש לנהוג משנה זהירות, וכן להגיע בליל ירח מלא; אם עורכים את המסלול בימים חמים, יש להתחיל בשעת בוקר מוקדמת למדי; אם הגעתם ברכב אחד, אפשר לטייל בנחל, ולאחר כשני ק"מ או פחות לחזור באותה הדרך אל הרכב; אורך המסלול כ-2.5 ק"מ; מפת סימון שבילים: מספר 15 – הנגב התיכון.
