מבין אינספור השבילים ופינות החמד שמציע פארק בריטניה שבשפלה,"מסלול הבארות ובורות המים" הוא אולי היפה, המגוון והמומלץ מכולם.
הגעה לשביל הבארות ובורות המים – פארק בריטניה:
נוסעים על כביש מס'' 38, ובצומת עזקה פונים לכיוון מערב, אל כביש מס'' 383. לאחר כ-1.5 ק"מ מחפשים מצד שמאל שלכם את השלט המוביל לפארק בריטניה ופונים דרומה (שמאלה). נסיעה של כ-1.8 קילומטרים בדרך צרה יחסית תביא אתכם לצומת מסועף מאוד. חפשו בצד הדרומי שלו גישה ל"חניון בור המים" (הקפידו היטב, כי מדובר בצומת מסועף ומבלבל). כאן מחנים, ולכאן חוזרים בסוף הטיול.
מילים רבות כבר נכתבו על פארק בריטניה, אחיו הפחות מוכר של פארק קנדה, המצוי ליד לטרון. אך בשונה מפארק קנדה, פארק בריטניה נחשב בעיני רבים יפה יותר, מגוון יותר, פראי יותר, וחשוב לא פחות – יש בו פחות מטיילים. למה? לכו תבינו.
הפארק הגדול הזה, ששטחו עומד על כ-40,000 דונם, מאכלס ערב רב של סיפורים היסטוריים קדומים, שרידים ארכיאולוגיים מרתקים, צמחים ממינים שונים ומשונים, חורשים ירוקים סבוכים, עולם חי עשיר, ונופים שמפתיעים בכל ביקור מחדש. ובין כל אלו לאלו, משתרגים שבילי טיול יפים וחניוני פיקניק שווים בהחלט. זהו פארק שניתן לטייל בו שוב ושוב, ובכל פעם לפגוש במרחבים חדשים.
שביל הבארות ובורות המים הוא בעינינו גולת הכותרת של הפארק. כך או אחרת, גם בפארק בריטניה מסלול שנמשך שעתיים או קצת יותר, אפשר לבלות יום שלם, בזכות שפע פינות החמד ואתרי הפיקניק.
מחנים את הרכב בחניון המעט חבוי מן העין, ותרים אחר בור מים קדום שנחצב בקרקע הרכה. לצדו חולף שביל טיול שצבעיו כתום, כחול ולבן (שביל ישראל). זה יהיה השביל שלכם עד להודעה חדשה.
מבלי להשתהות יותר מדי זמן, נכנסים היטב לאווירה, ושוכחים מאחור את הציוויליזציה – בזכות חורש ים תיכוני ירוק ויפה שעוטף אתכם. עוד כמה מאות מטרים לכיוון דרום, ומבחינים בטרסה חקלאית, ולאחריה במערה קטנה שיונים מבועתות נוהגות להתעופף ממנה כאשר אורחים לא קרואים (כמוכם) חולפים לידה.
כ-500 מטר מרגע שהתחלתם לצעוד בפארק בריטניה במסלול, תפגשו בפיצול שבילים. אם יש לכם זמן וחשק, אפשר להאריך מעט את הטיול ולרדת לרגע מהמסלול שלכם לטובת מסלול משנה שייקח אתכם אל מערה חביבה (הולכים לעבר החלק המערבי של חניון פיקניק גדול ומוצל שאליו הגעתם. עולים על שביל רחב, ולאחר כ-120 מטרים מחפשים פתח סמוי של מערה שנחצבה בימי קדם, ובה עמודי סלע וכוכים קטנים. כדאי להיעזר במפת סימון שבילים. רמז להגעה: פתח המערה מכוסה בענפי עץ אלת המסטיק).
בין אם דגמתם את המערה ובין אם החלטתם להתמיד על השביל שלכם – הגיע הזמן להמשיך דרומה בתוואי המקורי של שביל ישראל. קצת עליות, קצת ירידות, מפגש עם גת ששימשה את תעשיית היין המקומית במאות ה-4-7, ומגיעים אל גת נוספת. הגת השנייה ניצבת ליד צומת שבילים. קחו את השביל השמאלי, שיביא אתכם אל אתר המכונה "חורבת שקלון". הדעות חלוקות באשר למקורו את אתר זה, שהיה ככל הנראה מפואר למדי, וכיום לא נותרו ממנו אלא שרידים קלושים בלבד. הדעה הרווחת כי המקום שימש כנסייה ביזנטית. כך או אחרת, הנוף היפה ממרומי גבעה זו ישכיח מכם תהיות היסטוריות – זהו נוף מקסים שבאמת מרחיב את הלב. בגדול.
מכאן ממשיכים עם השביל מטה, לכיוון מערב. עוד כמה שרידים קדומים בדמות בור מים וגת נוספת, והנה נפרש מולכם מישור החוף במלוא הדרו. בפיצול הבא שמגיע, נפרדים משביל ישראל ויורדים בכמה מדרגות אל חניון האלון, חניון קטן מאוד עם עץ (אלון כמובן) קשיש מאוד שניצב במרכזו.
האלון הזה הוא אחד האלונים היותר פוטוגניים שפגשתם, וזוהי גם הזדמנות מצוינת למנוחה קלה, ולנשנוש לא מחייב.
הערות: אם מטיילים בימים חמים, כדאי לעשות זאת בשעות הבוקר המוקדמות או אחרי הצהריים, מאחר שחלקים נרחבים מהמסלול אינם מוצלים, מומלץ להצטייד בפנסים (עדיף פנסי ראש). אורך המסלול: כ-4 ק"מ. מפת סימון שבילים: מספר 9 - מבואות ירושלים.
אחרי המנוחה הקצרה (או הארוכה – תלוי בכם), חוצים בזהירות את הדרך, המשמשת גם כלי רכב, וצועדים צפונית-מערבית, והפעם – עם סימון שבילים אדום. בתוך דקות ספורות תצעדו בלב ואדי נהדר, ואם הגעתם בשעת בין ערביים, השמש תצבע את הכל בכתום סוריאליסטי נהדר. אום יהיה לכם מזל, עדר של כבשים יחלוף על פניכם בקולות רבים. פה ושם ישנם בוסתנים גדושי כל טוב, כולל עצי זית ותאנה. באזור זה גם תוכלו להבחין בשרידי הכפר הערבי עג''ור, הנטוש מאז 1948 ומציג לראווה שרידים המתמזגים בנוף הכללי.
השביל האדום פונה בעדנה ימינה (מזרחה), ובמהרה יחזיר אתכם אל הרכב הממתין לכם. כעת לא נותר לכם אלא למצוא מקום לפיקניק מפנק ברחבי פארק בריטניה.
