חבילת טיול נהדרת וקסומה שבה שני מסלולים קצרים שנועדו לעורר את הדמיון: אגדות מרומזות בשביל נורמן וסלעים שנראים כמו יצורים מפלצתיים בפארק הסלעים בכיסרא.

חבילת טיול נהדרת וקסומה שבה שני מסלולים קצרים שנועדו לעורר את הדמיון: אגדות מרומזות בשביל נורמן וסלעים שנראים כמו יצורים מפלצתיים בפארק הסלעים בכיסרא

הגעה: הנקודה הראשונה במסלול המוצע כאן היא שביל נורמן – מכביש מספר 854 מגיעים לאזור כפר ורדים. כ-250 מטר דרומית לדרך הגישה ליישוב, ישנו חניון קטן, ובו גם שלט רלוונטי. כדי להגיע לפארק הסלעים בכיסרא ממשיכים דרומה על כביש מספר 854, נכנסים ליישוב כיסרא סומיע, ומחפשים אחר השלטים המובילים אל פארק הסלעים (הפארק צמוד לשמורת הטבע הר סנה).

צפו ליום כיף אמיתי, במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים. עבורם מדובר בפארק שעשועים ענקי מן הטבע. זאת ועוד: למרות שמדובר בשני מסלולי טיול קצרים למדי, אפשר למתוח את הטיול הזה - בשביל נורמן ובפארק הסלעים ביישוב כיסרא - על פני חצי יום ויותר. הכל תלוי בכם. ואפשר גם לבקר רק באחת משתי האופציות המוצעות כאן. למעשה, זהו טיול שכל-כולו ספונטניות והתאמה אישית.

ועוד הערה לפני שמתחילים – שני המסלולים הללו מתאימים במיוחד כטיולי בין ערביים מענגים עבור זוגות רומנטיים. דייט מן הטבע, אם תרצו...
נדמה כי כל אחד ייהנה משני המסלולים הקלילים והמפתיעים המוזמנים לכם היום. כל אופי, כל מצב רוח וכל חשק – יבואו פה על מבוקשם. הסיבה: מדובר בטבע על טוויסט נפלא, טבע שיד אדם סייעה לו, אבל בקטנה. כאשר תפקדו את המקומות הללו – הכל יתבהר לכם. רק תזרמו עם הדמיון, ואתם על הדרך הנכונה.

אז מהו בעצם שביל נורמן?

קודם כל – האיש. נורמן הוא אמן המתגורר בכפר ורדים. יום אחד, לפני לא מעט שנים, הוא החליט להפוך את גבעת הענק המיוערת שמדרום ליישוב למעין מגרש שעשועים מרומז – הוא יצר פה שבילים קטנים ושלטים קטנים, לעיתים כמעט בלתי נראים, המובילים אל מחוזות הדמיון ואל רמזים נהדרים מעולם אגדות הילדות. כך למשל, תוכלו לפגוש ב"בית של מיץ פטל" – שהוא בעצם סלע ייחודי, או "ביתה של שלגיה" – המבוסס על עקרון דומה. אבל חכו, עוד נגיע לכל אלו.

עבור חובבי המידע הגיאוגרפי הלא-מדומיין, גבעת הפנטזיה הזו היא בעצם הר קטן – הר אשכר שמו, שגובהו קצת פחות מ-700 מטרים, והוא עוטה על עצמו חורש צפוף וקסום.
אחרי שיוצאים מהרכב מחפשים את שביל הטיול, המסומן בסימון כחול, ומטפסים איתו מעלה, אל החורש. אחרי זמן קצר (אולי אפילו קצר מדי), תפגשו בשביל צהוב, שאינו שביל סימון רגיל. הכחול ממשיך מעלה, ואתם נפרדים ממנו (באופן זמני), לטובת אותו צהוב שסימן נורמן. התמסרו אליו, והוא יוביל אתכם אל סלעים אדירי ממדים הצצים כך לפתע, אל מחילות קטנות וצמחייה שיוצרת מנהרות שכיף לדגום אותן, אל חומות נמוכות שעשויות מאבנים וענפים יבשים, אל מנהרה קטנה הקרויה "מנהרת גמדים", שביל המכונה "שביל אוהבים", ושאר כיופים טבעיים. מה טבעי פה? מה מלאכותי? לעיתים קשה לדעת, ואולי זה סוד הקסם.
השביל הצהוב קצר יחסית (כקילומטר בלבד), והוא יחזיר אתכם בעדנה אל הרכב שלכם. אם אתם רוצים לטפס אל פסגת ההר, חזרו לשביל הכחול ועלו איתו מעלה. הדרך לא ארוכה, ולמעלה תחזו בנופים הנהדרים של הגליל המערבי והגליל העליון.

כעת הגיע הזמן לטיול בפארק הסלעים הסמוך.

מגיעים אליו, מחנים בחנייה מסודרת ומתחילים לצעוד על שביל שחור. הכל משולט היטב ואין סיכוי שבאמת תתברברו, אך בכל מקרה כדאי לדעת שחולפים פה כמה שבילים – לכל אחד שם אחר המעורר את הדמיון: שביל היערון, שביל הממותות, שביל הקטלב ושביל סנה. המלצה שלנו: השביל השחור עצמו, שייקח אתכם אל הטוב שמכל שבילי המשנה הללו.

פארק הסלעים קרוי כך בשל השפע האדיר, המגוון ומעורר ההתפעלות של תצורות הסלע המופיעות בו בזו אחר זו. אלו סלעים זקופים ומחורצים שחלקם נראים כעמודי ענק עשוי גיר, ובפי הגיאולוגים הם מכונים טרשונים – עוד שם מסקרן למדי. והדרך כולה חולפת אל מול נופים ירוקים, כיאה למרחבי הגליל המערבי. אגב, אחרי מפגש מקרוב עם כמה מן הסלעים, תבינו למשל מדוע שביל הממותות קרוי כך... השביל השחור מסתיים על טיילת סלולה ונאה, שבה כמה וכמה הפתעות סלעיות נוספות, שובות לב לא פחות.