הגעה: עבור מי שמגיעים מכביש מספר 1 (ת"א-ירושלים) - פונים דרומה במחלף שער הגיא וחוברים לכביש מספר 38. במהרה עוברים לצד בית שמש, חולפים על פני צומת תל עזקה וצומת האלה, וקצת אחרי סימן הק"מ ה-7 פונים שמאלה (לכיוון דרום-מזרח) בזהירות רבה. הדרך תיקח אתכם לפארק עדולם. כאן נוסעים במשך דקות ספורות על דרך צרה, בהתאם לשלטים שמובילים אל אתרי טיול שונים, בהם חורבת מדרס.
תמיד יפה במרחב שבו נטועה חורבת מדרס, בלב פארק עדולם שבשפלה. אבל בימי החורף והאביב – נמשכים לכאן המטיילים כמו פרפרים, בזכות הירוק-דרמטי שצובע את הכל, ובזכות הפריחות העונתיות, המנקדות את הגבעות הרכות והנמוכות בכתמי צבע יפים שלוכדים את המבט. ואם התיאור הזה נראה לכם כמו קלישאה, אתם מוזמנים להגיע ולבדוק בעצמכם.
נוף שובה לב לא מספיק לכם?
כאן גם תוכלו לאתגר את עצמכם בזחילה תת-קרקעית מלאת אדרנלין. אבל רגע, עוד נגיע לכך.
לאחר שמחנים, יוצאים מהרכב ומחפשים אחר סימון שבילים כחול. כמובן, תמיד יש להקפיד על הליכה לפי סימון השבילים, אך במקרה זה – על אחת כמה וכמה, מאחר שהאזור כולו זרוע בבורות נסתרים. לכן, אם הגעתם עם ילדים, יש לשמור אותם קרובים אליכם.
תחילת המסלול בקובץ חביב וגדוש צל של חרובים קשישים, כאלו שרק דורשים שיטפסו עליהם. למרות שרק התחלתם ללכת, פינת הישיבה הנטועה לצד העצים, מהווה יופי של אתנחתא שכאילו נועדה בכדי שתיכנסו לאווירה.
ממשיכים עוד כמה עשרות מטרים על השביל הכחול, פוגשים בעץ תאנה שצומח מתוך חור אדיר בבטן האדמה, וקצת לאחר מכן – בגולת הכותרת של המסלול: מערכת המחילות התת-קרקעית. מנהרות אפלות אלו, שתקרתן לעיתים נמוכה עד אימה, שימשה את חייליו הקשוחים של בר כוכבא, בעת המרד ברומאים, שפרץ בשנת 132 לספירה. חלק מהמערכת הזו היא מערה גדולת ממדים, שתגרום לכם לפרצי אושר גדולים, ברגע שתצאו מחושך לאור.
מערכת תת-קרקעית זו דומה למערכות רבות המצויות ברחבי שפלת יהודה, אך היא נחשבת לאחת היפות והגדולות מסוגה באזור. אם החלטתם לזחול (ובכך גם לאתגר את הברכיים שלכם), מצאו את הפתח הקטן של מערכת המסתור, הנמצא כ-25 מטר דרומית לפתח המערה הגדולה (יש שילוט באתר). נכנסים, ואט-אט הדרך הופכת להיות נמוכה וחשוכה יותר. זה המקום להדליק את פנסי הראש, ולהתקדם באיטיות אל עבר המערה שפגשתם לפי כמה דקות. כדאי לדעת: מדובר במסלול חד-סטרי, כדי שלא ייווצרו עומסי תנועה במחילות.
אחרי קרוב ל-100 מטרים חשוכים, מגיעים אל קרקעית המערה הגדולה, ויוצאים – מסונוורים כהלכה – אל המשך המסלול. השביל הכחול יוביל אתכם במהרה אל פיצול שבילים. פונים מערבה (שמאלה) אל השביל הירוק, החולף – בעונה הנכונה – בין שפע של כלניות ונרקיסים.
כחצי קילומטר על השביל הירוק, ומצד שמאל שלכם מופיעה מערה נוספת, שונה לחלוטין מהקודמת – זוהי מערת קולומבריום ללא תקרה, שנחצבה בסלעי הגיר הרכים ושימשה ככל הנראה לגידול יונים (קולומבריום, ביוונית, משמעו שובך יונים). לאחר שחוקרים את המערה החמודה הזו, ממשיכים על השביל הירוק, שייקח אתכם בין גבעות יפות ונופים עד האופק. מכאן חוברים שוב לשביל הכחול, הפונה דרומה, ונשארים איתו עד סוף הטיול. חולפים על פני מערת קבורה שהכניסה אליה סגורה, מתחילים לטפס במתינות על הגבעות ומגיעים אל הפתעה: פירמידה. לא ענקית, בסגנון המצרי, אבל בכל זאת - פירמידה תוצרת הארץ. גובהה קצת יוצר משלושה מטרים, היא בנויה מסלעי גזית, והיא שימשה בימי קדם כמבנה קבורה.
זה הזמן לתפוס שמש ולהביט על הנוף מהנקודה הגבוהה ביותר במסלול שלכם. ואחרי הכל – הדרך בחזרה לנקודת ההתחלה תהיה מהירה וקלה משחשבתם.
הערות: אם מטיילים בקיץ, כדאי לעשות זאת בשעות הבוקר המוקדמות או אחרי הצהריים, מאחר שחלקים נרחבים מהמסלול אינם מוצלים. מומלץ להצטייד בפנסים (עדיף פנסי ראש). הטיול כולל אפשרות לזחילה במערכת תת-קרקעית, אך זו אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 3 או למי שאינם חשים בנוח במקומות סגורים. אורך המסלול: 2 ק"מ. מפת סימון שבילים: מספר 9 - מבואות ירושלים.
