טיול גלילי לנחל מירון ונוף משגע

אחד הטיולים הגליליים היותר יפים הוא גם אחד הפחות ידועים שבהם: נחל מירון מציע פסגות קסומות, מדרגות סלע פוטוגניות וחורבות נושנות ודוממות הניצבות אל מול הנוף

הגעה אל נחל מירון:

מגיעים אל כביש 866 מצומת מירון או מצומת חנניה. מעט מדרום ליישוב מירון, ישנו עיקול חד בכביש. בעיקול זה פונים מערבה לפי השילוט, אל דרך כורכר טובה המובילה לרחבת חנייה נוחה ורחבת ידיים. כאן מתחיל ומסתיים המסלול.

נכון, למרות שמו המבטיח, מים לא תמצאו בטיול הגלילי הזה. אבל על המחסור במים מפצות המון הפתעות אחרות, ההופכות את המסלול הזה לאחד היפים מסוגו באזור. כאן תטפסו על מדרגות סלע ומפלוני סלע, תזכו בתצפיות נוף פנורמיות, תלכו (כמעט) לאיבוד בחורש סבוך, תתענגו על המון טבע פסטורלי, וגם על מפגשים עם שרידים מרתקים מן העבר. למעשה, זהו טיול שלא שוכחים במהרה. והכל, אגב, נמשך שעות ספורות, ממש באיזי.

למציאת צימר במירון

לאחר שמחנים את הרכב בחניון הגדול (יחסית), צועדים כמה עשרות מטרים לכיוון מערב ופוגשים מעין שער מתכת נושן ובסמוך לו עץ תות מרשים. שימו לב היטב לנקודות הציון הללו, כי מאזור זה יוצאים כמה וכמה שבילי טיול, ולא מומלץ ללכת לאיבוד עוד לפני שמתחילים. ליד מחסום הברזל ועץ התות ממתין לכם סימון שבילים בצבע כחול, ולידו גם סימון של שביל ישראל (לבן, כחול, כתום). אל שביל ישראל עוד תגיעו בקרוב, אך בינתיים היצמדו רק לסימון הכחול.

צועדים בכיוון כללי מערב, ובדרך פוגשים לא מעט נציגים מעולם הצומח, בדמות עצים קשישים ובולטים: אלון ואלה כמיצגי החורש הארץ-ישראלי, וגם צפצפות, אורנים ועצי בוסתן כתאנה. רק כדי להיות (שוב) בטוחים שאתם על הדרך הנכונה, שימו לב כי מצד ימין שלכם (לכיוון מזרח), נמתח ערוצו היבש של נחל מירון. הנחל הזה הוא אחד מיובליו של נחל עמוד – הגדול ממנו, הפופולרי ממנו ובעיקר – הרטוב ממנו...

הדרך שלכם בנחל מירון

מתבצעת בעלייה מאוד מתונה, הופכת עם הזמן לצרה יותר ויותר, וכ-250 מטרים מרגע שעברתם את שער הברזל, תבחינו בצד ימין שלכם במקבץ של עצי ברוש גבוהים. קצת לאחר מכן, היו דרוכים למצוא פניה מרומזת שמאלה (לכיוון מערב) – אף היא מסומנת בסימון כחול. מרגע זה מתחיל החלק הקסום והאפלולי יותר של הטיול – הכל כאן סבוך וירוק, ומיד מופיעות לעין מדרגות סלע ומפלוני סלע יפים, מהסוג שממש דורשים רביצה של שעה ארוכה. ובין הכל להכל משתרגים שורשים איתנים הבוקעין מן הקרקע.

זה טיפוס שאולי יקשה מעט על ילדים, אך מצד שני – יגרום להם לחוש יצר הרפתקנות. כך, תוך מעבר על המסלע הבהיר ובין שורשי עצים, מטפסים במשך כמה מאות מטרים, עד שמגיעים אל האור – אזור חשוף ורחב ידיים שיגרום לכם למצמץ מול השמש. אחרי שמתרגלים לאור, קולטים עד כמה יפה פה: נוף גלילי ירוק ופסטורלי הניבט מכל עבר. עוד 10-15 דקות של עלייה יובילו אתכם אל פסגה גבוהה יותר, שממנה נראים היטב העיר צפת.