בין אם הגעתם כזוג רומנטי ובין אם כמשפחה חובבת ארכיולאוגיה, בין אם מדובר בבוקר קיצי שטוף שמש או בצהרי יום חורפי וסוער – קיסריה העתיקה תמיד יודעת לספק את הסחורה.
הגעה אל קיסריה העתיקה -
ממחלף קיסריה שעל כביש החוף (מספר 2) נוסעים מערבה לפי השילוט לעיר העתיקה, המצויה מעט צפונית לגן לאומי קיסריה. מחנים לצד השער המזרחי של העיר העתיקה.
חפיר עמוק וחומה איתנה יקדמו את פניכם בעת שתיכנסו בשער המרשים של העיר הצלבנית. כמובן, כבר הייתם כאן בעבר, אבל קיסריה תמיד יודעת לזמן חוויות חדשות, וכיום ישולב בטיול ההיסטורי הזה גם קינוח רטוב במיוחד (אם מדובר בעונת הקיץ). האלמנטים הצלבניים שבתחילת הטיול מעידים עד כמה נוטה ההיסטוריה לתעתע, עד כמה הכל זמני, שהרי קיסריה היא בראש ובראשונה רומאית במהותה, אבל עוד נגיע לכך.
נכנסים מבעד לבית השער הגדול, ומגיעים אל העיר העתיקה. כאן פשוט מטיילים בין השרידים הנושנים, בהם מחסני נמל קדומים, שרידי כנסיות והמרתק מכל: נמל קיסריה, אחד המשוכללים מסוגו באותה תקופה (המאה הראשונה לספירה). אם אתם רוצים להתוודע אל מלאכת תכנון ובניית הנמל, יותר ממומלץ להשתתף באחד המיצגים הפועלים במקום, המתאר באופן מסעיר למדי את קורות המקום. כי אם כבר ללמוד היסטוריה – זוהי הדרך הנכונה.
הנמל הזה היה ה"בייבי" של המלך הבנאי, הלוא הוא הורדוס. ובכלל, קיסריה היתה אחד הפרויקטים הגדולים שלו. נכון, גם לפניו ישבו בה בני אדם, אך הוא יצר כאן עיר שוקקת, עם שיק וניחוח חו"לי, וים של שעשועים נוסח רומי: מקרבות גלדיאטורים ועד מרוצי סוסים בהיפודרום מפואר. והנמל? היתה זו מלאכה מורכבת, במיוחד לאור העובדה שמדובר היה בנמל שנבנה בים הפתוח, ללא הסתמכות על מפרץ טבעי. מכאן הגיעו ויצאו סחורות, והקשר בין ממלכתו של הורדוס לעולם הגדול – הלך והתהדק. קיסריה, אגב, הוקדשה לקיסר הרומאי, מיטיבו ופטרונו של הורדוס, אוגוסטוס.
כיום לא נותרו מהנמל אלא שרידים קלושים, רובם שקועים בעומק הים, אך מזוויות מסוימות, במצבי רוח מסוימים, אפשר בקלות לדמיין כיצד נראו כאן הדברים במאה הראשונה לספירה.
אגב, שימו לב שנמל הבטון הוא חדש יותר, ואין לו קשר לפרויקט השאפתני של הורדוס.
