נחל חלילים - מצוקים , ואדי ותחושת ניתוק

הגעה לנחל חלילים

נוסעים בכביש מספר 1 (תל אביב – ירושלים), נכנסים במחלף הראל ופונים בו שמאלה (צפונה) למבשרת ציון. עוברים לצד קניון "הראל", ומשם לרחוב ברוש וממנו לרחוב השלום. כאן מחנים, ליד מגרש ספורט הצמוד לבית הספר "השלום". מי שהגיעו עם רכב נוסף, שישמש רכב מאסף, יחנו בכניסה לגן לאומי עינות תלם: מכביש 1 ממשיכים לכיוון ירושלים, ומיד אחרי סיבוב מוצא פונים ימינה לכיוון בית זית. ממשיכים במקביל 1 לאורך כמה עשרות מטרים, פונים שמאלה מתחת לגשר שמעליו חולף הכביש המהיר, ולאחר מכן ימינה בדרך עפר טובה שמובילה לעינות תלם (דרך זו מסומנת בסימון ירוק, ואורכה כמה מאות מטרים בלבד).

בעת שמטיילים בנחל חלילים, לא נותר אלא לקנא בתושבי מבשרת ציון, שוואדי כה ציורי ויפה נמתח להם ממש מתחת לאף. זהו ואדי גדוש בהפתעות, כאשר הראשונה במעלה היא מערת (או בעצם מערות) חלילים. אבל חכו, עוד נגיע למחילות הסלעיות הקסומות הללו, המספקות בריחה מומלצת משגרת היומיום.

כך או אחרת, נחל חלילים הקצרצר מציע טיול קליל לא רק למשפחות, אלא גם לזוגות רומנטיים וגם למתבודדים כרוניים. כך, כל אחד יימצא פה את מה שהוא מחפש.

המסלול הזה לא רק קל, אלא גם פשוט מאוד לניווט, וזאת בשל העובדה שברוב הזמן, אם תרימו את המבט מעומק הוואדי, תבחינו בבתי השכונה, וברקע – כביש תל אביב-ירושלים נוהם ממרחק. בקיצור, בלתי אפשרי ללכת לאיבוד בטיול הזה. מה שכן, לא תמיד פשוט למצוא את נקודת ההתחלה המדויקת.

לכן, לאחר שמחנים את הרכב מול מגרש הספורט, צועדים לכיוון שדה ושטח פתוח רחב ידיים. עוד כמה עשרות מטרים, וחוברים לשביל צר ולא מסומן שפונה לכיוון צפון-מזרח. במהרה הוא יביא אתכם אל תחילת המסלול ה"רשמי", המסומן בסימון שבילים ירוק. כדי לבדוק את עצמכם, ודאו שחלפתם על פני שלט ירוק המודיע כי הגעתם אל שמורת טבע. מכאן, אל תתפתו לשבילי משנה, והישארו רק על השביל הירוק.

דקות ספורות לאחר שנכנסים לשמורה, ועוד לפני שהשביל מעמיק אל פנים הוואדי, תוכלו להבחין משמאל לכם במערת קבורה, בית מיזה שמה. וכמובן, לא תוכלו להתעלם מעוד ועוד טרסות חקלאיות שידעו ימים טובים יותר, בעבר המאוד רחוק. לצדן גם יופיעו שרידים של בוסתנים. עוד כ-100 מטרים, והנה מופיעים רמזים למתקנים חקלאיים קדומים, כולל משטחי דריכת יין וגת קדומה (מעט מאתגר למצוא אותה, אבל שווה לנסות). יש פה אפילו שקעים קטנים הנטועים בסלע, ששימשו ככל הנראה כמקוואות בתקופת הבית השני. כך או אחרת, נדרשות עיניים חקרניות למדי בכדי לגלות את כל העושר העתיק הזה.

אט-אט נעשים המצוקים שסביבכם רמים ונישאים יותר, וכעת זהו הזמן לחפש את כוכבת הטיול: מערת חלילים. המערה היא בעצם מערכת של כמה וכמה חללים, שנוצרו בתהליך המסה של סלע הגיר על ידי מי גשמים, תהליך שארך מאות אלפי שנים. קל לפספס את המערה, לכן שימו לב היטב, היא מצויה מעל הוואדי, בגדה הדרומית של הנחל (ישנן מערות גם בגדה הצפונית, אך הגישה אליהן אסורה ומסוכנת). 

ובפנים? אושר גדול, במיוחד לילדים, אבל גם לזוגות שרוצים להתחבא מהעולם. אם תגיעו ביום שאינו עמוס, יש סיכוי טוב שתהיו פה לבד. מפתחי המערות ישנה אף תצפית נהדרת אל הוואדי – מה שהופך את המתחם הזה לכזה שתשמחו לאמץ למשך שעה ארוכה. בכל מקרה, מומלץ לחקור את החללים כולם, שנוטים לעיתים להידמות למבוכים סלעיים מרגשים.

אחרי ששבעתם מהמערות, יש לכם שתי אפשרויות: לחזור לרכב באותה הדרך, או להמשיך במורד הנחל, לכיוון עינות תלם. הדרך אינה ארוכה, ועינות תלם – שהוכרזה גן לאומי לפני שנים ספורות – מתגלה כמרחב קסום ויפה, במיוחד בימי החורף והאביב. יש פה מבנה אבן נושן, מעיינות שמזינים בריכה (אל תצפו לשפיעה), עצי בוסתן נאים ופינות זוּלה נהדרות, קלאסיות לפיקניק מושקע. למעשה, שווה להגיע לכאן גם אם הגעתם ברכב אחד, ובתנאי שיש לכם כוח לחזור שוב באותה דרך, במעלה הנחל.