הגעה
מכביש 90 (כביש הערבה, בחלק זה של המסלול) פונים לכיוון מערב דרומית לקיבוץ סמר ונוסעים לפי השלטים אל הכניסה לפארק תמנע. נקודת ההתחלה תהיה לצד שער הכניסה. רכב האיסוף ימתין כשלושה קילומטרים מצפון-מערב ליישוב הקהילתי באר אורה, המצוי בין אליפז לקיבוץ אילות. נקודת האיסוף: המקום שבו שביל ישראל נפגש עם שביל טיול בסימון שחור.
כדאי לנצל היטב את יום הטיול המאוד ארוך הזה, כדאי ללון ערב קודם לכן בחניון הקמפינג של פארק תמנע או באחד מקיבוצי האזור. לינת שטח אף תעצים את החוויה המדברית, העוטפת את כל החושים.
את פארק תמנע כמעט שאין צורך להציג – זהו פארק גיאולוגי המשתרע על פני כ-60 אלף דונם, והוא מציע שפע של מסלולי טיול ואטרקציות קדומות, בהם מכרות נחושת קדומים, תצורות סלע מפורסמות ("הפטרייה" ועמודי שלמה למשל) ועוד. כיום תדגמו רק חלק מהעושר הגיאולוגי שמציע הפארק. אם תרצו לבחון את כולו לעומק, מומלץ להקדיש לו יום טיול שלם.
לאחר שנכנסים לפארק (הכניסה בתשלום), צועדים עם השילוט המוביל אל מרכז המבקרים הקרוי "מכרות הזמן". חולפים על פניו בכיוון דרום-מערב, על שביל ישראל (כתום-כחול-לבן). זה יהיה השביל שלכם לאורך כל היום.
בשלב זה צועדים בוואדי נחמד שבו מפלוני סלע, ובקרוב המישור (היחסי) יהפוך לעלייה תלולה באזור הקרוי במת תמנע. העלייה המעט מפרכת הזו מסתיימת לאחר כ-200 מטרים, אגב תצפיות נוף יפות לכל עבר. מכאן מתחילה ירידה לכיוון כללי דרום, על שביל ישראל. השביל עצמו עובר לא הרחק מהאגם המלאכותי של פארק תמנע, ואם יש לכם זמן וחשק, כדאי לערוך קפיצה קטנה אליו, לאתנחתא לפני המשך הדרך. זוהי סטייה של כמה מאות מטרים בלבד, אבל שווה בהחלט. באגם עצמו תוכלו לשכור סירה ולשוט בניחותא, או סתם לתפוס סתלבט לגדות האגם.
בין אם הגעתם לאגם ובין אם לא - כ-5 ק"מ לאחר אזור המפגש עם האגם חולפים על פני נחל רחם, אחד הארוכים שבנחלי הרי אילת – כ-19 ק"מ אורכו.
דקות ספורות לאחר שחוצים את הערוץ היבש של הנחל, תוכלו להבחין בסימון שבילים בצבע ירוק. זה המקום לפנות דרומית-מערבית (ימינה שלכם) ולצעוד לצד הנחל לאורך של קילומטר וקצת. מגיעים לפיצול שבילים, שבו מופיע שביל בסימון שחור. עולים עליו וצועדים מזרחה עוד כ-2.5 קילומטרים, אגב מפגש עם נקודות תצפית יפות. אבל לא רק הנוף המרוחק מרהיב – אם תתבוננו קרוב אליכם, תגלו תצורות גיאולוגיות יפות, כיאה לאזור זה.
ואז, בלי כל התראה, מופיע בלב הטבע כביש. הו אצר, קלוש ונושן – אבל בכל זאת כביש. בעבר שימש כביש זה ככביש היחידי לאילת. פונים איתו לכיוון דרום, ולאחר כ-1 ק"מ של הליכה, מגיעים אל נקודת הסיום שלכם.
