עין עבדת - שמורת עין עבדת, טיול בתוך גלויה או ציור נוף קלאסי

הערות שמורת עין עבדת

הכניסה למים אסורה, בשל סכנת פגיעה באיזון האקולוגי העדין. אם יש לכם רכב איסוף, ישנה אפשרות להאריך את המסלול. הכניסה לגן הלאומי בתשלום. שעות פתיחה: מדי יום מ-8:00 עד 17:00 (בחורף עד 16:00). בימים חמים, כדאי לערוך את המסלול מוקדם בבוקר. שימו לב: בחלק ממסלול הטיול בגרסתו המלאה, ההליכה היא חד סטרית בלבד (מצפון לדרום). מפת סימון שבילים: מספר 15 – נגב תיכון.

שמורת עין עבדת מציעה למטיילים טיול בתוך גלויה או ציור נוף קלאסי, שבו מתמזגים מים בכחול עמוק, מדבר בצהוב ובלבן, וגם כתמי צבעי ירוקים המעטרים את הכל

שמורת עין עבדת הגעה

מכביש מספר 40 (באר שבע - מצפה רמון) פונים מזרחה לכניסה התחתונה לעין עבדת, לא הרחק מאחזות הקבר של בן גוריון (יש שילוט בולט מהכביש הראשי). עבור המסלול הקצר – זוהי נקודת ההתחלה והסיום של המסלול. מי שרוצה לערוך את המסלול הארוך, יקפיץ רכב סיום דרומה מכאן: ממשיכים על כביש 40, עד לאבן הק"מ ה-123, וממנה לפי השילוט.

מצד אחד, טיול מים בלב המדבר הוא מתכון לטיול מנצח. מצד שני, למים הנובעים בעין עבדת אסור להיכנס, כדי לא לפגוע במרקם החיים העדין המצוי במרחב השמור הזה. מתסכל? לא ממש, כי הנוף הקסום מפצה על הכל (מי שרוצה לטבול, ימשיך לאחר הטיול הזה לעין עקב הסמוך).

עין עבדת הוא שמו של מעיין הנובע באזור נחל צין הענקי, כאשר אתם פוגשים אותו במקום שבו הוא יצר במהלך הדורות קניון עמוק ומרשים, שסלעי קירטון בוהקים ובהירים מהווים בו ניגוד בולט למים הכהים ולצמחייה הירוקה. יפה פה במובן העמוק של המילה - שווה לעצור מדי פעם בפעם את ההליכה, לא לומר מילה, ורק להתבונן ארוכות.

המעיין הזה טומן בחובו גם גבים ובריכות מים המעטרים את האזור, וגם מפל צר וגבוה – עוד נגיע אליו. והחשוב מכל: המעיין הוא מקור החיים עבור שפע של בעלי חיים המתגוררים פה, רבים מהם יעלים. זו הסיבה שישנה כאן הקפדה רבה על שעות הכניסה.

לאחר שמחנים את הרכב בחניון המוסדר, שדרך צרה ויפה מובילה אליו, מתחילים לצעוד באמצעות המפה ודפדפת המידע שמקבלים בכניסה. כבר בתחילת ההליכה, כאשר מצוקי ענק עוטפים אתכם מימין ומשמאל, לא תוכלו להתעלם מסלעי ענק המטולים לצדי השביל, כאילו הושלכו שם רק אתמול. מדובר בתוצאת שיטפונות עבר, שהטיחו אל הקרקע פיסות סלע כבירות שממש "נתלשו" מהמצוקים שמעליכם. כעת אתם פוסעים לצד מצוק הצינים הגדול, שתוחם את ערוצו של נחל צין.

כמה מאות מטרים מתחילת ההליכה, והנה מגיע זרזיף המים הראשון. הוא קטן וקלוש, אבל מבשר טובות. מדובר בעין מור, כאשר לצדו צומחת צמחיית נחלים קלאסית. עוד כמה מטרים, ומופיעה משמאל לכם אלה אטלנטית שמסוגלת להציע צל מבורך גם לקבוצת מטיילים גדולה. מספרים שגילו של העץ עתיק הענפים הזה עמד על 200 שנים, ואולי אף יותר. 

עוד ועוד בריכות מים מופיעות על גבי משטח הקירטון הבהיר, ואתם מגיעים עם השביל המשולט אל גרם מדרגות סלע צר. אל תעלו עדיין, אלא פנו שמאלה, חצו את מקווה המים על סכר מלאכותי, והגיעו בתוך דקה וחצי אל מרגלות המפל עוצר הנשימה שהפך לסמל הלא רשמי של עין עבדת. הוא מתרומם לגובה של 15 מטרים, ואם הגעתם ביום חול – תרוויחו שקט מופתי אל מול נוף מעורר השראה.

המפל עצמו מוליך מים בזרם קלוש, אבל הבריכה שלצדו עמוקה ומרשימה. שרכים ירוקים ולחים הצצים מכל עבר משלימים את התמונה היפה. כדאי לציין כי לאחר שבני האדם עוזבים את השמורה, לקראת ערב, מגיעים הנה חיות הבר, ומרווים את צימאונם בבריכת המפל.

מכאן חוזרים לאחור, חוצים שוב את הסכר, והפעם מטפסים בזהירות במדרגות הסלעיות, שיובילו אתכם אל שפת המצוק. התהום הניבטת מלמעלה מפחידה, ואם אתם אם ילדים – שמרו אותם קרוב אליכם. מגיעים אל ראש המפל, מציצים מלמעלה אל הנוף וזוכים הפעם בזווית ראייה בלתי שגרתית על הקניון העמוק.

עוד כ-200 מטרים בדרך המסומנת, והגעתם אל חורשת הצפצפות, שבה משגשגים עצי צפצפת הפרת – גבוהי צמרת וצבועים בירוק עז. זה המקום לישיבה ממושכת מול הנוף, לצד בריכות המים הפסטורליות של עין מעריף (שימו לב: למרות הפיתוי, אין לערוך כאן פיקניק – מדובר בשמורת טבע שהכנסת אוכל אליה אסורה).

אם הגעתם ברכב אחד, חוזרים מכאן לחניון באותה הדרך. אם ממתין לכם רכב איסוף בקצה השני של המסלול, ממשיכים הלאה, במדרגות המטפסות מעלה. הדרך כאן חד-סטרית, כלומר – בלתי אפשרי לעלות, להתחרט, ולרדת באותה הדרך. העלייה לראש המצוק נערכת בתחילה במדרגות, ובהמשך – בסולמות. זוהי חוויה נהדרת, שבסופה תקבלו נוף מדברי מזוקק, ממעוף הציפור. במהרה מגיעים אל הרכב, הממתין בחניון.