"וקדשתם את שנת החמישים, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא לכם,
ושבתם איש אל אחוזתו".
פסוק זה בתורה, בספר "ויקרא"/ יכול להתרחב מעבר לכוונתו המעשית, שם במקורו, ולשמש השראה לכל עניין טוב, שאנו מצפים לו בשנה החמישים למדינה. הוא מדרבן אותנו לתת לשנה זו ייחוד של התעלות הרוח - "וקדשתם"; הוא ממליץ על עשייה שתתן תחושה של חירות, חופש, כאן בארץ ולא במקום אחר, ולכל היושבים כאן בארץ; אולי הוא רומז, שאין דרור אלא בארץ ורק כשהוא משותף לכולם; והוא קורא לאיש-איש מאתנו לשוב, כל אחד לבדו וכולנו יחד, אל ארץ אחוזתנו, אותה ארץ, שהיא אחוזה בנו ואנו אחוזים בה לבלי הפרד. "קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה" נאמר לאברהם אבינו. ארץ אחוזתנו היא הארץ/ שבה נלך לאורכה ולרחבה ולא נחדל. בשנת החמישים ובכל שנה/ בימי חג ובימי חול.
חצר כנרת
חצר כנרת הינו אתר בעל חשיבות רבה בתולדות ההתיישבות. התנועה הקיבוצית וההגנה. חוקרי ההיסטוריה רואים בחצר כנרת את המעבדה של העלייה השנייה. בתחילת המאה היה במקום ח''אן שנרכש בשנת 1905, עם אדמות באזור, על-ידי פקיד יק"א, חיים (מרגליות) קלווריסקי. חלק מן האדמות הועברו לרשות קק"ל. כ500-,6 דונם, אשר השתרעו משני צידי הירדן, נמסרו לעיבוד לחברת הכשרת היישוב, ועליהן הוקמו הקבוצות דגניה א'' (1909), כנרת (1913),
ודגניה ב'' (1920). על אדמות יק"א הוקמה ב1909- המושבה כנרת. בחצר כנרת הוקמה ב1908- על-ידי המשרד הארץ-ישראלי החווה הלאומית הראשונה בארץ, שהיתה ידועה תחילה בשם דלייקה. בחוות כנרת נתארגנו הקבוצה הראשונה -היא דגניה, משק הפועלות הראשון, ארגון "המשביר" ממנו התפתח "המשביר המרכזי". כמו-כן היוותה חוות כנרת בסיס להכשרות ולגרעיני ההתיישבות, שהקימו את קבוצת כנרת ואת הקיבוצים אפיקים, עין גב ומעגן. בשנת 1911 הקימה האגרונומית, חנה מייזל, בחצר כנרת, בית ספר לבנות, שיכשירן לעבודה חקלאית, ובעיקר לענפים שלא פותחו עד אז - רפת וירקות. התלמידה הראשונה של בית הספר היתה רחל המשוררת. בשנת 1912 הגיעו לחצר פועלים תימניים, אנשי העליה השנייה, שהעלה יבניאלי. בשנה זו הושלמה בנית הבית המרכזי בחצר.
בין השנים 1913-1929 ישב בחצר גרעין המתיישבים לקבוצת כנרת. בחוות כנרת נערכה בסיון תר"פ הוועידה של "אחדות העבודה" - מפלגת הפועלים הגדולה דאז. בוועדה זו הוחלט לקבל מארגון ה"שומר" את הטיפול בנושאי הגנה ובטחון בישובים היהודיים. זאת לאחר שקודם לכן החליטה המועצה המורחבת של ה"שומר" על פירוקו. בוועידה זאת הוחלט כי הוועד האחרון של ה"שומר", בצירוף אליהו גולומב, יהוו את הוועד הראשון של ה"הגנה". החלטה זו הקימה למעשה את ארגון "ההגנה". ב1929- עברה קבוצת כנרת מן החצר אל הגבעה הסמוכה והקימה את ישוב הקבע. בשנת 1932 עזבו גם התימנים והקימו את כפר מרמורק ברחובות. לחצר הגיעה קבוצה של "השומר הצעיר" הרוסי, שעלתה משם להתיישבות באפיקים, בה התגוררה קבוצה שעלתה אחר כך לעין גב, ובה התגורר לבסוף הגרעין שהקים את מעגן. מ1950-1974- שימשה החצר רוב הזמן מחנה של הנח"ל. ב1974- החלו בפעולות לשחזור החצר, וכיום היא שייכת לעמותת חצר כנרת.
אתרים נוספים בסביבה
המושנה כנרת - שוכנת בקרבת חצר כנרת. הוקמה אף היא בסוף 1908 על אדמות יק"א, בתחומי הישוב הקדום צנברי. המושבה הוקפה חומה בשל הצרכים הבטחוניים, שנבעו מהתנכלויות השכנים הבדואים. כיום מונה המושבה כ250- נפש. המשק החקלאי במושבה, שהיה בראשיתו מבוסס על פלחה ומרעה, הפך היום למשק מעורב המבוסס על ירקות, מטעים ועבודות חוץ. בית הקברות של כנרת - בית קברות זה משמש כבית הקברות של המושבה כנרת והקבוצה כנרת, ההסתדרות ותנועת העבודה. טמונים בו אנשי העלייה השניה וביניהם המשוררת רחל, בן-ציון ישראל, אהרון שיידלובסקי והוגים ומנהיגים של תנועת העבודה, ביניהם: ברל כצנלסון, דב בורוכוב, משה הס, נחמן סירקין, אברהם הרצפלד ועוד.
תל בית ירח - על התל ניצב גל הרצל, שהוקם בידי פועלי חוות כנרת ויישובי הגליל בכ'' בתמוז תרס"ט. בתל בית ירח ניתן לבקר באתרים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות, כמו: אסם ציבורי גדול מתקופת הברונזה הקדומה, בית מרחץ רומי, בית כנסת עם רצפת פסיפס מן המאות ה4- וה5- וכנסיה ביזנטית.
אוהלו - מוסד חינוכי ומדרשה, שנוסד ב1951-. המקום מוקדש לזכרו של ברל כצנלסון, שנטה כאן את אוהלו בעת שהיה חבר קבוצת כנרת.
ביתניה
חווה חקלאית נטושה ותחנת נסיונות נטושה, בקרבת קבוצת כנרת ובצד הדרך אל מנחמיה על גדתו המערבית של הירדן. נוסדה בשנת תרע"ג )1913( בידי חברת יק"א כדי לשמש תחנת נסיונות לגידול עצי פרי. בשנת 1941 נעשה נסיון נוסף לחדש את החווה אך הוא נכשל.
יער שוויץ
יער שוויץ - מצעירי יערות קק"ל בישראל, נמצא במורדות המזרחיים של ההרים שממערב לכנרת, בתחום שבין השכונות העיליות של טבריה לבין פוריה. המטרה העיקרית שלשמה ניטע היער היא שימור הקרקע מפני סחף ומניעת מפולות קרקע. קרן קימת לישראל הכשירה ביער מערכת ניקוז מיוחדת המבוססת על דרך רוחב המתוכננת לקלוט את מי השטפונות ולהוליכם בביטחה במורדות ההר. אפשר להגיע ליער בדרך עפר היוצאת משכונות טבריה עילית, ליד אצטדיון הכדורגל. קיים שילוט שמפנה דרומה ליער שוויץ, בכביש היורד מצומת גולני לטבריה (כביש מס'' 77). דרך גישה נוספת ליער יוצאת מכביש פוריה עילית לאכסניית הנוער פוריה, כביש שיורד עד לכנרת (כביש מס'' 7677). מכביש זה אפשר לפנות צפונה, אל היער, בהתאם לשילוט שקיים בשטח. מהדרך הראשית, הנמשכת לכל רוחב היער, נשקף הנוף המרהיב של הכנרת ורמת הגולן. במרכז היער הקימה קק"ל את מצפה שוויץ, ממנו נשקפת תצפית מרהיבה על העיר טבריה הנראית כפרושה על כף היד.
