אין כמו לפקוח את העיניים אל בוקר יום שישי חופשי. יש משהו באוויר של יום שישי שמשרה אווירה נוחה על העולם. רגע לפני השבת, שנייה אחרי שסיימתם לנשום את הנשימה האחרונה של לחץ השבוע – פתאום יש זמן. הבעיה היא שבמרוצת היומיום, הרבה יותר נוח לנו לפנטז על הרגע הזה שבו יתפנה לנו בוקר וכשהוא כבר מגיע נדמה שאנחנו אבודים – איך הופכים את פיסת הבוקר הזאת לחוויה מענגת לשניים, איך ממשיכים את חיבוק הלילה הנפלא אל תוך בוקר קסום, מנותק מהעולם כשלמעשה אנחנו עוד בתוך הרעש העירוני של הבוקר?
הפתרון: לברוח. אל פינות הטבע
יום שלישי 31 מרץ 2009 | סלעית מבטח