אין כמו לפקוח את העיניים אל בוקר יום שישי חופשי. יש משהו באוויר של יום שישי שמשרה אווירה נוחה על העולם. רגע לפני השבת, שנייה אחרי שסיימתם לנשום את הנשימה האחרונה של לחץ השבוע – פתאום יש זמן. הבעיה היא שבמרוצת היומיום, הרבה יותר נוח לנו לפנטז על הרגע הזה שבו יתפנה לנו בוקר וכשהוא כבר מגיע נדמה שאנחנו אבודים – איך הופכים את פיסת הבוקר הזאת לחוויה מענגת לשניים, איך ממשיכים את חיבוק הלילה הנפלא אל תוך בוקר קסום, מנותק מהעולם כשלמעשה אנחנו עוד בתוך הרעש העירוני של הבוקר?
הפתרון: לברוח. אל פינות הטבע
נווה צדק ושוק לווינסקי
כדי לברוח אל השקט, לא חייבים לעזוב את העיר אל צימרים רומנטיים. אם הקצתם אל הבוקר שלכם בתל אביב ומסע הייסורים של חיפוש החניה כשתחזרו גורם לכם הרהורים שניים לגבי הרצון לנטוש את המיטה, אפשר במסע רגלי לכבוש כמה מקומות רומנטים בתוך המתחם התל אביבי. את הבוקר אפשר להתחיל במסע ברחוב רוטשילד המופלא, בין בתי הבאו האוס ובעלי הכלבים שיוצאים אל טיול הבוקר. אל תתפתו לעצור לקפה על השדרה ולמעוד אל הבנאליות, כשאתם מתגלגלים לאורך השדרה ופניכם מערבה אל כיוון הים תתאפקו – עוד מעט תגיעו אל "נווה צדק" הקסומה – שם המקום להסתער על ארוחת בוקר ישראלית באחד מהבניינים המשוחזרים של השכונה הראשונה בתל אביב.
אחרי שתדלקתם במיץ תפוזים, זה הזמן להתחיל בהליכה איטית בתוך סמטאותיה של נווה צדק. תנו לעצמכם להתבלבל, סביר שגם בלי להתכוון תחלפו על "גשר שלוש" ותקלעו אל מתחם סוזן דלל. אבל הרגעים המענגים באמת של נווה צדק, הם דווקא אותן סמטאות צרות עם בתים קטנים צבעוניים וחנות אחת שמציעה לכם לתקן כנפיים שבורות של מלאכים. אחרי שספגתם מספיק את אווירת הרטרו-תל אביב הזאת, הגיע הזמן להתקדם עוד יותר אל נבכי דרום העיר. שוק לווינסקי הוא תמיד חוויה של שיכרון חושים ובעיקר ריחות, אבל יום שישי בבוקר מוסיף לו עוד תבלין ייחודי. זה הזמן לצלול אל תוך ריחות התבלינים והצבעים העזים של האדום והצהוב, חליטות התה, הפיצוחים הקלויים ולהתערבב בארומה המיוחדת של האזור הזה בעיר. לא חייבים לקנות אפשר גם רק להשתכר מהריחות והמראות, אבל אל תתפלאו אם פתאום תזכרו שגם אתם אוהבים חלבה וכמה זמן לא הכנתם ארוחה כזאת עם תבלינים אמיתיים ולא מהקופסא – אל תתפלאו אם תצאו מהמקום עמוסים בשקיות ואת הערב תסיימו עם ארוחה רומנטית שחליטת תה וחלבה במשקל בסופה.
זוהי יפו ילדה, זוהי יפו
לנועזים התל אביבים שמוכנים לחצות את הגבול ולצאת מהעיר – מחכה יפו. אין כמו יפו בלילות, אבל גם בבקרים קסמה עדיין מהלך על הרומנטיקה. מכיכר השעון אפשר לעלות אל עבר העיר העתיקה ולהתחיל להתבלבל בתוך סמטאות המזלות. בכל סמטה תוכלו למצוא דברים מעניינם: גלריות אומנים, בית כנסת, מקווה , תיאטרון קטן ומקום לעצור ולשתות קפה אל מול הנוף הים תיכוני של הנמל. אם תתמידו בדרכם למטה תגיעו בסוף גם אל הדבר עצמו – נמל הדייגים של יפו. זה המקום לעצור, לשבת על המדרגות ליד המים ולצפות על סירות הדייגים העוגנות בסמוך לשובר הגלים.
אם יתמזל מזלכם, הרכב של נגני ג'אז יתבל לכם את הבוקר הזה במוזיקה מרגיעה ואל מול קולותיהם של השחפים אל תתפלאו אם לא תוכלו לעצור בעדן של מילות האהבה. על הנמל בסוף השבוע מתנהל בדרך כלל בזאר מקומי של דברי עתיקות, חפצי נוי ותכשיטים. את דרכם חזרה אפשר לעשות דרך השוק המאולתר הזה ולהתחיל לטפס בחזרה אל רחוב יפת. קיצור דרך מומלץ הוא דרך "שכונת אנדרומדה" המפוארת, שבצו בית משפט פתוחה למעבר הולכי רגל במשך שעות היום. אל השכונה המאוכלסת במיטב הסלבריטאים אפשר להגיע דרך שער הברזל האחורי שנמצא לצד הכביש המתפתל מהנמל לרחוב יפת. לחיצה קטנה על האינטרקום ואתם בתוך מייצג ארכיטקטוני משגע משובץ בפסלים מרשימים, מזרקות וגופי תאורה מעניינים. לקינוח הבוקר הזה אפשר לתת קפיצה קטנה לאבעולפיה המיתולוגית ולקנח בפיתה עם זעתר חמה מהתנור. אחרי בוקר כזה – השבת מוזמנת להיכנס.
שמורת געש
כדי לצאת אל חווית הבוקר הבאה יאלצו התל אביבים להקריב את מקום החניה שלהם ולצאת אל הדרכים. לא הרחק מתל אביב בסמוך לקיבוץ געש נמצא פארק מקסים הבנוי מסביב לאגם טבעי שנוצר משיטפונות. המים במקום מושכים אליהם המון ציפורי מים וצמחייה ירוקה שעוטפת את האגם. אפשר להביא שמיכת פיקה וסלסלת פיקניק קטנה עם לחם גבינות ומיץ תפוזים שהגדלתם לסחוט עוד לפני שיצאתם מהבית ולהתמזג בפיסת הטבע הזאת שצמחה באמצע בין ערי מישור החוף.
פיקניקי