דורא אל קרע באזור ירושלים והסביבה

צימרים בנס הרים צימרים בתרום צימרים בעין כרם צימרים בירושלים צימרים בשורש צימרים במזכרת בתיה צימרים בבית מאיר

דורא אל קרע

דורא אל קרע

יישוב אחר - ירושלים והסביבה

טיולים למשפחה

אזור הרי בית אל הוא אזור הררי גבוה, מבותר בנחלים וואדיות קטנים ושופעי מעיינות

שלח לחבר   27/10/2011     

רקע על המקום

אזור הרי בית אל הוא אזור הררי גבוה, מבותר בנחלים וואדיות קטנים ושופעי
מעיינות, ככתוב בתורה: "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה
ובהר" (דברים ח' פסוק 3).
הסלע העיקרי המצוי באזור הוא גיר עם דולומיט. הוא יוצר גבעות טרשיות,
אשר עם סיקול האבנים שעליהן מתגלה אדמת טרה-רוסה אדומה ופוריה. בסלע
הגיר כאן מתגלות תופעות קארסטיות שונות, שהבולטת בהן היא היווצרות
מערות.
כמות המשקעים באזור רבה, ועובדה זו, בצרוף לקרקע הפוריה, גורמת לכך שכל
פיסת אדמה, שאינה טרשית מדי, מנוצלת לחקלאות. העוזב את רמאללה, ועולה
על הכביש לכיוון עפרה, רואה מימינו ומשמאלו את טרסות הזיתים והתאנים
המאפיינות את האזור. המסלע המוצע כאן מייצג "נוף נחלת אפרים" טיפוסי,
והמטייל במסלולים אחרים בנחלת אפרים, לא יקשה עליו להבחין בקוים
המשותפים לכל האזור.

תאור המסלול
מעפרה נחזור כחצי ק"מ על הכביש לכיוון עין יברוד. מצדי הדרך נטועים עצי
תאנה.
ליד תאנה גדולה, מצפון )ימין( לדרך, יוצאת דרך עפר רחבה בעלת חומות אבן
מימינה ומשמאלה. דרך זו היא דרך עתיקה מאוד. החוקרים רואים בה חלק מן
"המסילה העולה מבית אל שכמה" )שופטים כ"א(, הקרויה גם "דרך ההר" או
"דרך האבות". על דרך זו נעלה כעת, נלך בה מעט, ואחר כך נרד מערבה לתוך
הואדי שלמרגלותינו )קיים גם משעול היורד לתוך הואדי. אם מצאתם אותו -
מה טוב(.
בלכתנו בדרך זו נראה סביבנו מבני אבן עגולים, הבנויים מאבנים לא
מעובדות. באחדים מהם נבחין אולי בסוכה הבנויה על גגם. נכנס לבקר באחד
המבנים, שטרם נהרס. למבנה כזה רגילים כיום לקרוא "שומרה", ויש רגליים
לדבר שהשם "שומרה" המוזכר במקורות חז"ל )בבא בתרא פרק ד', כלאיים פרק
ו' ועוד(, כלל גם מבנים מסוג זה.
מבנה מסוג זה מוזכר, כנראה גם במקרא, בשם "מגדל" )ישעיהו ה' פסוק ב'(
ואולי בשם "צריח" )שמואל א' פרק י"ג פסוק ו'(. ה"שומרה" בנויה מאבני
סיקול שפונו משטח המטע שסביבו ומשמשת לשני צרכים עקריים:
א. בעונת הקיץ, כשעבודת הקטיף מרובה, חבל על הזמן המבוזבז מדי יום
בהליכה מן הכפר למטע הרחוק ובחזרה. לכך מבלה המשפחה את עונת הקיץ במבנה
האבן שבתוך המטע. עובי הקירות יוצר בידוד מצוין, ולכן בתוך המבנה האויר
צונן בשעות היום החמות, ועל גג המבנה אפשר לבנות סוכה, ולבלות בה את
שעות המנוחה.
ב. זוהי דרך יעילה להפטר מאבני סיקול עודפות, שלא נמצא להן מקום בטרסות.
כל הדרכים מובילות אל תוך הואדי. אחת מהן עוברת ליד גת משפחתית קטנה
ושלמה, ששרדה מהימים בהם עוד היו כרמים באזור זה. דת התושבים האוסרת
שתיית יין, ומחלה שתקפה את כרמי האזור בדורות הקודמים, הביאו לחיסול
כרמי הגפן באזור.
* בהגיענו לתוך האפיק, נראה משטח בטון רבוע, המכסה את "באר העמונה" )מס'
1( במפת -"ביר אבו חשבה". בגבעה שמעלינו - חרבה הקרויה "חרבת כפר ענה",
ויש נוהגים לזהות בה את כפר העמונה - אחת מערי בנימין )יהושע י"ח(.
הבאר ניזונה ממי תהום, יש בה מים בכל עונות השנה, אך הם אינם מומלצים
לשתיה בקיץ. בתקופות שבהן מי התהום רבים - מגיעים לכאן רועי צאן עם
עדריהם, שואבים מים לתוך הרהטים שליד הבאר, ומשקים את הצאן.
נמשיך בדרכנו בתוך אפיק הואדי. בכיוון כללי למערב. נעבור דרך סבך עצי
אלון הצומחים מצלע האפיק ומצלים עליו. עצי אלון, אלה ושאר עצי בר שעוד
צומחים פה ושם לאורך המסלול, הם עדות ליער הגדול שצמח כאן בימי קדם,
ובורא ע"י בני שבט אפרים )יהושע י"ז מפסוק י"ד, ועיין מל"ב ב' פס' ב'(.
ב750- מ' אחרי ביר אבו חשבה, נעזוב את אפיק הואדי ונלך כחצי ק"מ באותו
כיוון, כשאנו שומרים על קו גובה אחיד, עד שנבחין בפתחה העגול של מערת
אל קוליה )מס' 2(, המצוי מעט אחרי מפגש הואדי שלנו עם ואדי עין יברוד,
המגיע מדרום.
החוששים שמא לא ימצאו את המקום, יכולים להמשיך ללכת באפיק הואדי, עד
שיבחינו מעליהם בפתחה של המערה, ויטפסו אליו.
פתחה של מערת אלקוליה נמצא בתוך "צניר", בלוית מערות נוספות הנפערות בו.
ממזרחה )מעל לפניה בכיוון הליכתנו( מערכה שניכרים בה סימני בניה. הגישה
למערה זו היא אך בחבל מלמעלה, ובתוכה נמצאו סימנים למגורים של נזירים
בתקופה הביזנטית. יתכן שכל המערות במצוק זה שימשו מקום מפלט בימי קדם.
מערת אלקוליה נמצאת בגובה כשלושה מטר. הטיפוס אליה אפשרי בעזרת סדקים
וחריצים בסלע שלמרגלותיה.
בתוך המערה, סמוך לפתחה, מצוי סלע ובו חור המאפשר הכנסת חבל. מומלץ
שהמטפס הראשון יקח עמו חבל, ויקשור אותו לסלע זה. המטפסים האחרים יעזרו
בחבל, בעליה ובירידה.
במפות מתוארת המערה כ"מעבר תת קרקעי" באורך כקילומטר, אל הכפר יברוד
שמצפון.
מטיילים רבים חיפשו את המעבר, אולם לכולם התברר שלאחר זחילה של לא יותר
מ20- מ', אי-אפשר יותר לעבור במחילה הצרה.
נצא ממערת אל קוליה, ונפנה דרומה לכיוון ואדי עין יברוד. מעלינו מתנשאים
מצוקים יפים. בגובה כ40- מ' מעל לואדי, 750 מ' מנקודת מפגשו עם ואדי
אל קוליה, בו הלכנו קודם ממערב לאפיק, מצוי זוג נביעות קטנטנות, פעילות
בחורף - עין שקנוניה )מס' 3(.
* במעין זה אפשר לראות לאיזו דרגת ניצול יכולה להגיע שיטת ההשקיה
העתיקה. המים נאגרים בשתי בריכות ומוזרמים בתעלות זעירות, המכוסות בקש,
למניעת התאיידות, ומשקות שטח שלחין קטן. מומלץ לבקר במעיינות אלה בחורף
ובאביב.
כשנמשיך באפיק הואדי, נעלה עד מהרה על דרך כפרים רחבה, שתוביל אותנו
לתוך הכפר דורא אל קרע )מס' 4(.
* בכפר השתמרה כמעט בשלמות מערכת בית בד קדומה, הכוללת את אבני "הים
והממל" קורה בורג מתכת לסחיטה, וגלגלת לסיבוב הבורג. מתקן הסחיטה שייך
לתקופת מעבר בין בית הבד העתיק לממוכן.
המטייל המתעניין יוכל לשאול את הכפריים היכן נמצא בית הבד. אין צורך
בידע ערבית. נוסח השאלה בערבית הוא: "ווין מעסרת זיתין אלקדימה?" -
והכפריים כבר יובילו אותך למקום. כלמרבית הכפרים באזור, גם לדורא אל
קרע גרעין כפר עתיק וצפוף, בקרבת מעיינות הכפר.
* המעיינות )מס' 6 ,5( נמצאים על הדרך היוצאת מן הכפר דרומה. זוהי סדרת
מעיינות שכבה, הנובעים למעשה מאותה שכבת קרקע. לאורך שכבה זו ניתן
להבחין בנסיונות חציבה קדומים שמטרתם לחשוף עוד נקודות נביעה או
להגדילן.
בואדי מתחת למעיינות מצוי שטח של גידולי שלחין. המעיין המרכזי של שטח זה
הוא עין אל ג'ורה )מס' 5(. המעין הגדול, הקרוב לכפר, המשקה את השדות
מבריכה האוספת את מימיו. המטייל מוזמן לשוטט בשטחים אלה, ולהתבונן
בכפריים המעבירים את המים מהתעלה המרכזית לשלוחותיה השונות על מנת
להעביר מים לכל חלקי השדות זהו אחד משטחי השלחין היפים ביותר, שעדיין
פועלים בשיטות המסורתיות.
ליד המעין העליון )מס' 6( הנובע בקלישות רבה, צומחים שני עצים גדולים.
אחריהם ניתן להבחין בשביל, העושה תפנית חזקה שמאלה ומעט לאחור, ומטפס
בתלילות לכיוון דרום מזרח בואכה לג'בל ע'ריטיס. בשביל זה נטפס כעת.
משתאבד הדרך צורת שביל, נכוון דרכנו אל עבר הפסגה הצפונית, אשר בראשה
מצוי מבנה קבר השיח' עבדאללה )מס' 7(.
* שלא כקברי שיח' אחרים באזור, מבנה קבר השיח' הזה הוא נמוך ומוארך מעט,
ובתוכו מצבת אבן ארוכה ומכוסה כיסויי בד רבים. מספר כיסויי הבד הולך
וגדל מעת לעת, דבר המעיד על כך שעדיין עולים אנשים לרגל לקבר השיח'
הזה, ומביאים מתנתם - כיסוי בד למצבה.
ליד המבנה צומחים שני עצי אלון תולע. עץ זה נדיר למדי בהר אפרים. ההבדל
בינו לבין האלון המצוי, הנפוץ כאן, הוא בכך שספלוליו אינם קוצניים,
עליו מכוסים לבד דק ומתקלף, והוא עץ העומד בשלכת.
* פסגת ג'בל ע'ריטיס היא נקודת התצפית הטובה במסלול זה. בימים בהירים
מגיע שדה הראיה עד השפלה. בתחילת המדרון שממזרח לקבר השיח', מעין קטן
)מס' 8( שאיתורו קשה במקצת. מעין זה נראה כבור מים, וניתן לרדת לתוכו
להגיע לשכבת מי תהום צלולים וקרירים.
משיח' עבדאללה נמשיך על גב הרכס לכיוון דרום מערב, כדי לחסוך את חציית
הגיא שמדרום לשיח' עבדאללה. לאחר כ200- מ' נפנה מזרחה. נתחיל לרדת
במדרון המזרחי של ההר, בערך ב3-/2 מגובה המדרון נמצא זוג נביעות )מס'
9( שאינו מסומן במפות ומצוי בנ.צ. 71155368 לפי רשת m.t.u. ובנ.צ.
17261505 לפי רשת ישראל. ליד הנביעות בריכה קטנה, שתי "שומרות" וסבך
פטל. מכאן נרד לואדי שלמרגלותינו, ונטפס אל הגדה שמעברו השני של הואדי.
שתי החגורות המצוקיות שמצידי הואדי, שייכות לתצורת כסלון )תצורה
גיאולוגית מתקופת הקנומן, הבולטת במצוקיותה בשטחים אלה( אליה שייך גם
הצניר של מערת אל קוליה, בה ביקרנו בתחילת המסלול.
* מעל למצוק אנו פוגשים )מס' 10( קטע של מעלה עתיק ששרדו בו סימני חציבה
ודרוג. קטע שביל זה מסתיים לפתע. עם דרך זו נרד לכיוון צפון מזרח.
השרידים מעידים על כך שהיתה זו דרך טובה ורחבה, והיא כנראה, דרך רומאית
שקישרה בין בית אל שמעלינו, מדרום, לבין גפנה שמתחתינו, ממערב. בנקודה
בה פונה הדרך בחדות מזרחה, נעזוב אותה ונמשיך בטרסות לכיוון הכפר עין
יברוד )מס' 11( הנמצא מצפוננו.
* לאחר סיור בכפר, נפנה מזרחה, ולאחר הליכה קצרה נגיע למסגד הכפר הגדול,
ירוק הכיפה, המצוי על הכביש לעפרה.
כקילומטר צפונה על כביש זה - ואנו בעפרה.

מסלולי טיולים נוספים