על נחל הבניאס מהצד השני שלו

רקע על המקום

בראש גבעה נשאת ותלולה, מעל לבניאס, בנוי המבצר הידוע כיום בשם מצודת נמרוד (קלעת נמרוד). נמרוד הוא שמו של גיבור חיל אגדתי שעוצמתו העניקה את השם למבצר. השם הקדום היה בערבית א-צובייבה ובפי הצלבנים לה אסביב. התפשטותה של ממלכת ירושלים הצלבנית הביאה לצפון עמק החולה. בתגובה ביצרו המוסלמים את העיר בניאס. ב-1139 כבשו הצלבנים את בניאס ומבצרה מידי שליטי דמשק אך הללו חזרו וכבשו אותה בשנת .1156 בחצי הראשון של המאה ה-13 בצרו שליטי השושלת האיובית הדמשקאית את המבצר. עשר הכתובות הערביות שנותרו בשטח מעידות על פעולות שושלת זו והשרידים הנראים כיום בשטח הם מאותם הימים. ב-1260 החזיק במבצר הסולטאן הממלוכי בייברס, שבנה במקום מגדל הבנוי באבני ענק ומעוטר בכתובת. במאות 14-16 שימש המבצר כבית כלא לאסירים פוליטיים מטעם שלטונות דמשק. מאז נעזב המבצר והפך לדירי צאן ורפתות בקר של כפרי הסביבה. במבצר נותרו שרידים של בניה אדירה ומשובחת באבני גזית, המעידה הן על תכנון ארכיטקטוני מעולה והן על ביצוע מדוקדק. הבניינים עומדים יציבים מעל 700 שנה. למרות הזנחה, רעידות אדמה ולפעמים גם ניסיונות להרס מכוון. חומה מקיפה את כל המבצר סביב סביב. החומה העיקרית נמשכת לאורך הצלע הצפונית של המבצר, אורכה 450 מטר ומשולבים בה שני שערים בתוך מגדלי שער ריבועיים. ארבעה מגדלי שמירה עגולים ועוד מבנים מלבניים אחדים הבולטים גם הם מקו החומה החוצה. הצלע המערבית, שאורכה 150 מטר, עיקרה ארבעה בנינים אדירים. החומה הצפונית דלה הרבה יותר. בצד מזרח ובצד מערב עובר חפיר מחוץ לחומה. במרכז השטח מצוי מעין מגדל עוז, מערכת מבנים מבוצרת ורב מפלסית.

הבניאס

הבניאס, או בשמו העברי נחל חרמון, הינו שמורת טבע הכוללת שפעת מים זורמים, מפלים ומעיינות, המפכים בצל עצי דולב נישאים, סבך מטפסים, שיחי חורש וצמחיית גדות נחלים וכן אוצרות ארכיאולוגיה הפזורים לאורך השבילים. לראשונה מוזכרת בניאס בשם פאניון במאה השנייה לפני הספירה. נראה כי כבר אז הוקדשה המערה שבחזית המצוק לאל פאן. האל היוני פאן, בעל גוף אדם עם קרניים, רגליים וזקן כשל תיש, היה אל הספר, הרועים והעדרים. הוא חי במערות, ובהן התרכז הפולחן שלו. בתיאורים אומנותיים הוא מופיע כדמות המנגנת בחליל עשוי קנים. יוסף בן מתיתיהו מספר כי כאשר הרחיב הקיסר אוגוסטוס את נחלתו של הורדוס וכלל בה גם את בניאס, בנה שם הורדוס מקדש יפה ביותר מאבן לבנה (קדמוניות ט"ו 363). לרגלי המצוק נערכות חפירות מטעם רשות העתיקות בניהולו של צבי מעוז. בחפירות אלה הולך ונחשף המתחם הפולחני החשוב של בניאס. לפני מערת פאן נתגלה קיר מערבי של מקדש המזוהה עם מקדש אוגוסטוס, שנבנה על ידי הורדוס. מול הגומחות שבסלע נחשפה רחבה מרוצפת לוחות גזית גדולים ונראה כי זהו חלק ממקום פולחן פתוח. מעבר לרחבה זו נתגלו שרידי מקדש נוסף שכנראה הוקדש לאלת העיר טובה. בנו של הורדוס, פיליפוס, ירש מאביו את בניאס והקים במקום עיר בשם קיסריה של פיליפוס, כדי להבדילה מקיסריה שעל חוף הים התיכון. העיר קבלה מעמד חשוב והוטבעו בה מטבעות, הוקמו בה מקדשים, בתי מרחץ, תיאטראות ומבני ציבור נוספים. לתקופת פריחה זו אפשר לשייך את שני מבני הציבור העיקריים שנחשפו באזור העיר והיוו חלק מהמרכז העירוני המפותח. בתקופה הביזנטית והמוסלמית ירד מעמדה של בניאס. לא נתגלו ממצאים מתקופות אלו. בתקופה הצלבנית נבנה בבניאס מבצר, ששרידים ממנו נמצאו באתרי החפירות. בתקופה זו עברה בניאס מספר פעמים מידי הצלבנים לידי המוסלמים עד שבשנת 1164 נכבשה על ידי נור-א-דין. מעל להריסות המצודה הצלבנית נבנה כפר ממלוכי. היישוב הכפרי בבניאס המשיך להתקיים עד המאה ה-20 וניטש במלחמת ששת הימים.

שמורת הבניאס

באזור הנביעה מצויות שלש בריכות. שביל נוח מוביל מהן לעבר גשר ברזל ועץ אל גדתו הדרומית של הנחל. בתוך מי הבריכות ניתן להבחין בחילזון שחור החי במים מתוקים ונקרא שחרור הנחלים. שביל רחב ונוח ממשיך לאורך הגדה הצפונית של הנחל. מצפון מתגלה מראה שלוחות החרמון המיוערות, פסגת הר רמתא ופתחו של עמק נחל שיאון. מדרגות אבן מורידות אל ערוץ נחל גובתא - נחל נמרוד. לצורך המעבר מתחת לגשר העתיק הותקן מעבר עץ המקובע אל דופן הגשר העתיק ו"תלוי" מעל המים. מימיו של נחל נמרוד נפגשים עם מימיו הסוערים של נחל חרמון (הבניאס). מגדל צלבני חולש על המעבר. מיתקן הידרואלקטרי סיפק חשמל לכפר בניאס ובהמשך נמצאת טחנת מטרוף - טחנת הקמח היחידה הפעילה המונעת בכוח המים. המים מובאים אל גג הטחנה באמה מנחל חרמון, צונחים בארובה בנויה אבן אל המרתף ומסובבים בנפילתם שלושה גלגלי הנעה הקשורים אל אבני הרייחים. כיום פעילים רק שנים ממערכי הטחינה והשלישי, ששימש לפריכת זיתים - מושבת. טחנת מטרוף משמשת את תושבי הכפרים מסעדה ועין קיניה, הטוחנים בה את תבואתם. ליד הטחנה נבנתה מאפייה ובה מדגימה מפעילת הטחנה, אפיית פיתוח רחבות. ממשיכים ללכת לאורך האפיק עם זרימת המים. חוצים על גבי גשר לצידו המערבי, זרימת המים בחלק זה של הנחל מוגברת ושוצפת כתוצאה ממפגש הנחלים בניאס ונחל סער. שביל רחב מוביל לעבר בריכת הקצינים (עין חילו). זהו מעין שמימיו חמים יותר ממי הבניאס ולכן שימש מקום רחצה לקצינים הסורים ששהו באזור. לצורך זה נבנתה בריכת בטון הלוכדת את הנביעה. מבריכת הקצינים ממשיכים דרומה ועל גבי גשר חוצים את הנחל לצידו המזרחי. השביל ממשיך לאורך גדתו המזרחית כשהוא עובר בתוך אמת מים בנויה אבן שאליה סמוכות טחנות קמח נטושות. בהמשך חוצים תוואי עפר המהוה את נקודת החצייה של קו צינור הדלק שהוביל דלק מערב הסעודית לצידון שבלבנון. הצינור קבור כאן מתחת לזרם המים. כ-300 מטר משם נקודת תצפית על מפל הבניאס שביל מסודר מוריד אל הנחל. חוצים את הנחל על גבי גשר לצידו המערבי ומשם חוזרים במעלה הנחל כנגד זרימת המים עד שמגיעים לשפת הבריכה שבתחתית המפל שהרחצה בו אסורה. גרם מדרגות על הגדה המערבית מעלה אל רחבת תצפית שעל שפת קניון הנחל ומשם לעבר מגרש החניה. בראש התצפית הוכנו על ידי רשות שמורות הטבע לוחות תצפית להתמצאות ולימוד השטח.