טיולנו מוקדש לאתרי קרב בתקופת מלחמת העצמאות בחזית הדרום. כדוגמה הצגנו שני אתרים ודרכם ננסה להבין את רוח התקופה.
דרגת קושי:קל
עונה מומלצת:כל העונות
משך טיול:עד חצי יום
טיולים למשפחה
מסלול מעגלי
רקע כללי
הצבא המצרי פלש לתחומה של ארץ ישראל ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל. פלישתו נתבצעה בשני צירים עיקריים:
א. ציר פנים הארץ: אל עריש - אבו עגילה -באר-שבע - חברון - ירושלים.
ב. ציר החוף: אל עריש - עזה - מגדל (אשקלון) - גשר עד הלום.
מטרתו העיקרית של הצבא המצרי היתה כיבוש תל-אביב תוך יומיים מתחילת הפלישה. בדרכם אל תל-אביב נתקלו המצרים בהתנגדות היישובים נירים, כפר דרום ויד-מרדכי. ההתקפות המצריות על נירים וכפר דרום נכשלו. ב-24 במאי כבש הפולש המצרי את יד-מרדכי לאחר ששה ימי מערכה. ב-29 במאי נעצר הצבא המצרי בגשר עד הלום. היתה זו הנקודה הצפונית ביותר בציר החוף אליה הגיע הצבא המצרי.
פארק עד הלום
את טיולנו נתחיל בצומת אשדוד בכביש הפונה דרומה לכיוון אשקלון לאחר נסיעה של כ6- ק"מ נגיע אל גשר עד-הלום (הגשר נמצא כק"מ דרומית לצומת גן יבנה). ניתן לזהותו על-פי מיצדית (פילבוקס) הנמצאת מימין (ממערב) לכביש. ב-29 במאי הגיעו המצרים אל ואדי סוכרייר, הוא נחל לכיש. לאחר העיכוב הממושך ביד-מרדכי לא התעכבו המצרים בניצנים והם המשיכו צפונה אל הגשר. בהגיעם אל הגשר מצאוהו מפוצץ. הגשר פוצץ קודם לכן על-ידי חבלני חטיבת "גבעתי" בליל ה-12 במאי במסגרת מבצע "ברק" לטיהור מרחב הדרום. ניתן לראות היום על הגשר את סימני השפוץ המחודש וכן את תאי הפצוץ ביסודות הגשר אליהם הוכנס חומר הנפץ. המצרים, אשר הגיעו אל הגשר המפוצץ, נאלצו להתעכב בדרכם ליבנה, סמוך לעיירה איסדוד (דרומית לאשדוד כיום). חניה זו נמשכה עד הנסיגה הכללית והצבא המצרי מעולם לא מימש את תוכניותיו להגיע לתל-אביב ולהתחבר לצבא הירדני שנלחם עדיין בחזית המזרחית עם כוחות עזר עירקיים.
הגשר המפוצץ, התרחקות קווי ההספקה המצרי, הטרדות חטיבת "גבעתי" בסיוע חיל האוויר הצעיר ואי השלמת תכנית הפלישה על-ידי שאר צבאות ערב, גרמו לצבא המצרי להעצר בנקודה זו. מעולם לא חצה הצבא המצרי את נחל לכיש צפונה ומכאן שם הגשם "עד-הלום". מכאן נמשיך דרומה, בצומת קיבוץ ניצנים נפנה שמאלה, נחלוף על-פני הכניסה לקיבוץ ושוב נפנה שמאלה מן הכביש לעבר גבעה 69.
גבעה 69
גובהה 69 מ'' מעל פני-הים ומכאן שמה. ממנה תצפית על כביש החוף ועל כפר הנוער ניצנים, היא קיבוץ ניצנים הישן. עד ל-7 ביוני שימשה הגבעה כמשלט לכוחותינו, משלט שהוחזק שלא באופן קבוע לצורך אבטחת השיירות שעשו דרכן
אל ניצנים. גם במבצע "תינוק" (ב-17 במאי 1948) מבצע העברת ילדי קיבוץ ניצנים לבאר-טוביה - שימשה הגבעה כמישלט. בליל ה-8 ביוני, לאחר נפילת קיבוץ ניצנים נתפסה הגבעה על-ידי כוח מחטיבת "גבעתי". המצרים ניסו מספר פעמים לכבוש את הגבעה ובניסיון השלישי ב-9 לחודש יוני נפלה הגבעה בידי המצרים לאחר נסיגה בלתי מתוכננת וחסרת סדר של כוחותינו. פקודת הנסיגה לא הועברה לידיעת כל החיילים וחלק אף סירבו לסגת. הידיעה כי הגבעה נפלה היתה מהלומה לחטיבה כולה.
כיום מצויים על הגבעה אנדרטה לזכר לוחמי "גבעתי" וכן שלושה מיכלי מים שבנו הבריטים בראשית שנות ה-40 לצורכי המחנה הבריטי שהיה קיים בניצנים. הטנק המוצב במקום הנו טנק שהובא לכאן לאחר מלחמת ששת-הימים. אורי אבנרי כתב לאחר הנסיגה:
"על גבעה 69
עומדים שלושה מגדלים
סביבם סער קרב התש"ח
סביבם לחמו חיילים.
על גבעה 69
חייל אלמוני שוכב
בידו הוא אוחז את רובהו
וכדור של עופרת בלב
על גבעה 69
הקרב התחולל ונדם
על קברו של חייל
בן אלמוות
גדל צמח בר אדמדם."
הסיור שלנו מסתיים כאן אך אתם מוזמנים להמשיך ולבקר בשאר אתרי תש"ח ולשמוע את סיפורם.
