עכו טיולים רגליים באזור גליל המערבי

צימרים למשפחות צימרים בלימן וילות נופש צימרים בנהריה צימרים במנות צימרים יוקרתיים צימרים בחוסן

עכו

עכו

יישוב אחר - גליל המערבי

טיולים למשפחה

מסלול מעגלי

טיול חצי יומי

דרגת קושי - קל

טיולים רגליים

סיור ברחובות עכו תוך כניסה אל העיר העתיקה, ביקור במצודה, מוזיאון ועוד.

שלח לחבר   17/10/2011     

המסלול:
* תחילתו של מסלול ההליכה ברחבת בניין משטרת עכו.
בפרוץ מלחמת השחרור היתה עכו עיר ערבית, ששיבשה את הקשר בין יישובי
הגליל המערבי, עמק זבולון ומפרץ חיפה. כמו-כן נמצאו בה לוחמים
עיראקיים, אשר הסיתו את תושביה שלא להיכנע, בהבטיחם כי ישועתם קרובה עם
פלישת צבאות ערב.
אליהם הצטרפו שרידי מגיניה הערביים של חיפה, שנמלטו עם כיבושה באפריל
1948. בראשית מאי 1948 פונו מחנות הצבא הבריטיים הגדולים שהיו בצפון
העיר. בכך נפתחה הדרך בפני כוחות צה"ל לכיבושה. ב16- במאי 1948 העביר
מטה חטיבת "כרמלי" את פקודת מבצע שחרור העיר.
פקודת המבצע כללה את ההוראות הבאות: העיר תותקף ע"י שתי פלוגות מצפון
ומצפון- מזרח. פלוגה אחת תהווה את הרתק עם נשק מסייע. מחלקה אחת תבצע
הטעיה מדרום לעיר. הפלוגה הרזרבית תימצא בעין המפרץ. תוך כדי הקרב,
בהתאם לתוכנית שנקבעה, החל האוייב לסגת אל כיוון תחנת המשטרה ובית
הסוהר, במגמה ברורה להתבצר בהם. בניין המשטרה היה מבוצר היטב.
מחלונותיו וממגדלו ניתכה אש חזקה. היה הכרח לשבור את ההתנגדות.
בחסות האפלה התחילה ההסתערות, וכשהלוחמים פרצו לתוך התחנה - מצאוה ריקה.
היא נעזבה ע"י הערבים, שנסוגו לעיר העתיקה.
נפילת המשטרה שברה את הלוחמים הערביים ולא קם בהם עוד הכוח לארגן
התנגדות במצודה ובעיר העתיקה, כשהם נאלצים להילחם וגבם אל הים. כדי
למנוע עזרה או בריחה בדרך הים, הוכנסו לפעולה כמה ספינות של פלוגת הים
ששמו "מצור" על העיר.
בעיר קמה מהומה ובהלה. ההתנגדות נשברה לאחר קרב של 22 שעות. תושבי העיר
קיבלו את תנאי כתב הכניעה, כפי שמסר להם מפקד ה"הגנה". בשחר יום 17
במאי 1948 נכנסו כוחותינו לעיר העתיקה.

* הסיור נמשך ברח' ההגנה - בכיוון דרום, תוך כדי כניסה לעיר העתיקה
מוקפת החומה. בסמוך - מוזיאון הגבורה, שבתקופת השלטון הבריטי שימש כבית
סוהר מרכזי לאסירים פוליטיים ופליליים.
בחדר הגרדום שבבית הסוהר ניתלו כמה מלוחמי מחתרות ישראל. לזכרם הוקם
מוזיאון הגבורה.
המצודה עצמה נבנתה ב1785- ע"י המושל ג'זאר פחה, אשר פאר את העיר במפעלי
בנייה נוספים, חומות וח'אנים. המצודה שימשה מרכז לשלטונו ומיפקדה
לצבאותיו. מתחתיה - בנויה העיר הצלבנית.

* בהמשך הדרך מתעכבים ליד בית הבהאים )הבית הלבן(, שנתקדש על ידם מכיוון
שבו התגורר מירזה חוסין עלי, ה"בהא אוללה", מנהיגה ונביאה השני של הדת
הבהאית.
הוא גר בבית זה במשך 7 שנים לאחר ששוחרר מכלאו. מכאן עבר להתגורר
באלבהג'ה, חווילת "הגן הפרסי" שמצפון לעכו.

* מכאן ממשיכים ברח' ההגנה דרומה, למגדלור אשר מעל לחומת הים הדרומית.
תפקידו להאיר לספנים בלילות את כניסתם הדרומית לנמל.

* מהמגדלור, ממשיכים בהליכה על גבי החומה הדרומית, עד שמגיעים לנמל שהחל
לפעול במאה ה6-. לחשיבותו הגדולה ביותר הגיע הנמל בימי שלטון הצלבנים.
דרכו עברו כל הקשרים בין ממלכתם בארץ ובארצות אירופה. הנמל הוא מרכז
הדייגים בעכו אשר התפרסם בדגיו כבר בימי קדם.

* מהנמל ממשיכים בדרך הסמוכה לחומת העיר המזרחית ועוברת בח'אן א-שווארדה
ובבורג' א-סולטאן.
ח'אן זה מכונה ח'אן הסוהרים, כשתמיד ריכז בתוכו בעלי מלאכה שונים.
בתקופה הצלבנית שימש בחלקו כמספנה בעלת מוצא לים. בפינת הח'אן מגדל
גבוה, הנקרא בורג' )מגדל(. זהו מגדל צלבני שהיה חלק מחומת הים ונשתמר
כמעט בשלמותו. בימיו של ג'זאר שימש כצינוק לעינויים. כאן עונו עשירי
העיר, עד אשר הסכימו להפריש לו מאוצרות הים. במגדל ניתן להבחין בתווי
סתתים צלבניים.

* ממשיכים מעט צפונה ומגיעים לשוק הלבן )שוק אל אביאד(, שנבנה ע"י דאהר
אל-עומר, חרב בשריפה ושוקם ע"י סולימאן פחה ב1817-.
השוק נקרא על שם אבן הגיר הלבנה ממנה הוא נבנה. לשוק זה היתה חשיבות רבה
בעבר, שכן השער המזרחי שימש כניסה יחידה לעיר בתקופה התורכית, והמעבר
לכיוון המסגד והמצודה היה דרך השוק. נראה כי בעבר נערכו בו גם קבלות
הפנים הטקסיות לאחר הכניסה לעיר.
בסמוך לשוק, ברח' צאלח א-דין, מצוי שער העיר, הוא "שער היבשה". היה זה
השער היחיד בחומת היבשה של עכו עד שנת 1910, מועד בו נפרצה החומה ע"י
התורכים )ברח' ההגנה וברח' ויצמן דהיום(. בשער שרדו דלתות העץ המקוריות
הכבדות, המצופות ברזל ממוסמר, והבריח המסיבי. בחלק העליון, מעבר לשער,
נראית הקורה עליה ניתלו הנידונים למוות, שגזר דינם, כמקובל במזרח, הוצא
לפועל בשער העיר למען "יראו וייראו". מדי ערב ננעל השער - אין יוצא
ואין בא עד למחרת.
ביציאה מהשער לכיוון מזרח, ברח' יהונתן החשמונאי - על-שם השליט בתקופה
קצרה בעיר, שנרצח בעורמה ע"י ידידו היווני - נבחין בחפיר, ששימש כמכשול
בניסיון להבקיע את חומות העיר.

* ממשיכים לכיוון בי"ס "לקציני ים", אשר נפתח לראשונה בחיפה בשנת 1938
ועבר לעכו, למיקומו הנוכחי, בשנת 1954. שמו של בית הספר הוסב לכ"ג
יורדי הסירה, לזכר אנשי ה"הגנה", שנפלו בשליחות ימית כדי לחבל בבתי
הזיקוק של טריפולי, במהלך מלחמת העולם השנייה. הפגיעה בבתי הזיקוק
אמורה היתה לשבש את אספקת הדלק לאווירייה הגרמנית אשר התבססה בסוריה.

* חוצים את ביה"ס לכיוון מבני האגודה למען החייל, המפעילה בעיר מתקן
נופש לחיילי צה"ל, וממנו, בזהירות מירבית, חוצים את כביש עכו-חיפה
לכיוון מליחת הנעמן, ששרדה עד היום במצב טבעי סביר.
המליחה נוצרה עקב פני השטח הנמוכים מאוד והמים המלוחים, שיכלו לחדור
בקלות דרך אפיק הנחל ולהציף את השטחים הנמוכים שבגדות. רצועת חולות חוף
חוסמת את הניקוז התקין של המים בפתח הנעמן וכתוצאה מכך נוצרת ביצה
מלוחה. באזור זה של מליחת הנעמן עתידה להתממש תוכנית עכו דרום, המכונה
"ונציה הקטנה", הכוללת אזורי מגורים על פני שטח של 720 דונם, משולבים
במערכת תעלות וגופי מים, מרכזי תיירות ובילוי. מצפים שהתוכנית תשכיל
לשלב בתוכה, ולא להרוס, קטע כה יפה של מליחה טבעית.
חתל הקטן מתרומם מעט מאוד מעל פני הקרקע המישוריים ועליו מבנה מאבן
כורכר. בבניין הישן משולבת בנייה מאוחרת יותר. ייתכן שהיה כאן מפעל
בורסקאות לעיבוד עורות, שניצל לצרכיו מים מהנעמן הקרוב.
בעבר היו זרועות הנחל נמשכות מעט יותר צפונה, קרוב יותר לתל הסמוך של
עכו הקדומה, שראשית היישוב בו לפני 000,4 שנה. ייתכן שבמשך אלפי שנים,
עד שהוחל בבניין נמל עכו במפרץ, היה הנמל של עכו באגם מלאכותי קטן
בצידו של נחל הנעמן.
בשנים גשומות, שקע זה עדיין מתמלא במים. התנועה מהים עד לקירבת התל היתה
מתנהלת בסירות, כמו בירקון. באזור זה גדלים דקלים גבוהים רבים,
האופיניים כל-כך למראה שפך הנעמן עם נוף עכו ברקע. כמה מהדקלים קצוצים
וערופי ראש. לפי אגדה ערבית קשור הדבר בלכתו של הנביא מוחמד לנהר
הנעמן, והדקלים, מפני כבודו, נטו הצידה. דקלים צעירים שלא התחשבו
בכבודו ונשארו במקומם קוללו, ומאז חלקם שפופים ואחרים שפויי ראש. חובה
לעשות מאמץ ולמנוע פגיעה בדקלים עתיקים אלה.

* מהתל ממשיכים צפונה לכיוון תל נפוליאון. ההליכה על דרך כורכר טובה,
כשבצדדים צמחי המליחה המוכרים, כסמר וטיון דביק. ממזרח לדרך הכורכר,
שני צריפים בהם מתגוררים בדואים, משרידי שבט הע'וארנה, שישב באזור זה
עד 1948.
בני שבט זה, היו היחידים שהחזיקו מעמד במקום וידעו להפיק תועלת מביצות
הנעמן לפרנסתם. את דרך הכורכר בה הולכים, חוצים עמודי עץ ועליהם מתוח
חוט. זהו תחום השבת של העיר עכו.

* ממשיכים בהליכה לכיוון תל נפוליאון לאורך עמודים אלה. בדרך פוגשים את
הרדוף הנחלים הפורח בפריחה ורודה ולבנה.
ממשיכים בינות עצי האשל הגדולים וחוצים את דרך האספלט ששימשה את תושבי
מעברת נפוליאון, עד סמוך לפינוים מהמקום לפני כ10- שנים.
זהו עץ נשיר של יערות ערבתיים פתוחים והוא עתיק מאוד. היקף הגזע עשוי
להגיע למטרים אחדים. על עצי האלה האטלנטית מרכיבים את האלה האמיתית -
עץ תרבותי נושא פרי משובח ומבוקש )פיסטוק שאמי(. זהו כנראה הבוטנה
שנזכר בתנ"ך ובתלמוד. כמו-כן נעבור ע"י שיחי הצבר.

* העלייה לתל נפוליאון תתבצע בסמוך לשני עמודי ברזל חלודים ובשביל צר.
עולים מדרום, כשבצמוד לשביל העלייה מכיוון זה, נתגלו בחפירה בורות אשפה
או מחסנים לאיחסון.
כאן גם נמצאה טלטלת של תינוק בתוך כד חרס שבור. יש לציין כי באתר חפירה
זה, לפני מספר שנים, חפרו נערים ונערות מחוגי סיור עכו של החברה להגנת
הטבע, וחלק מחשיפת הממצאים יש לזקוף לזכותם.

* התקדמות מעט צפונה מאתר זה מביאה אל התל, תוך צפייה מערבה אל עכו
העתיקה והתמרים שבמבואותיה. לאחר המראה המרהיב שמתגלה מנקודה זו בתל,
ממשיכים לכיוון צפון-מזרח, אל שרידי מבנה העמדה הבריטית הבולטים היטב
מסביבם.
עמדה זו שימשה את הבריטים, בסמוך לתום ימי המנדט בארץ, לשליטה על הכביש
הראשי עכו-צפת ומבואותיה של העיר.

* המשך הסיור בתל יהיה לשער הכניסה המערבי. שער זה מצוי מעל לאיצטדיון
הכדורגל ונקרא "שער הים". לפני שמגיעים אליו, רואים בראש התל את רובע
המלאכה ובו תנור- יוצרים לכלי חרס, לתעשיית מתכת ולהפקת ארגמן, ולידו
חתך גדול העובר דרך סוללת העיר וחומותיה מהתקופה הכנענית התיכונה
)תחילת האלף השני לפני הספירה.
סמוך לתנור, ובראש הסוללה שממערב לחתך, נתגלו חרסים מתחילת המאה ה-י"ב
לפני הספירה, של גויי הים, בני אותו גל של הפלישתים, לאורך החופים
האחרים של הארץ. החפירות בתל מתקיימות מדי שנה ע"י ארכיאולוגים
מאוניברסיטת חיפה.

* לאחר הליכה לאורך מספר עשרות מטרים לכיוון צפון-מערב, מגיעים כאמור
ל"שער הים" מהתקופה הכנענית התיכונה.
אל השער עלו במדרגות. חלקו הקידמי עשוי שני קירות עבים )לרגלי אחד מהם
יש ספסל( ואילו החלק הפנימי עשוי לבני טין. השער מהווה חלק מהביצור,
שכלל סוללה, מגדלים ואולי גם חומה.

* בתום הביקור ב"שער הים", יורדים בשביל מהתל לכיוון כביש עכו-צפת
 

מסלולי טיולים נוספים