מסלול בין יערות, אנדרטאות ותצפיות יפות בין ראש העין לכפר קולה

המסלול

את סיורנו נתחיל במאוזוליאום הרומי הנמצא בצד הכביש ראש העין - בן שמן כקילומטר וחצי דרומית לקיבוץ נחשונים.

1 - המאוזוליאום: מבנה קבר מן התקופה הרומית. מי בנה אותו ומי נקבר בו, אין אנו יודעים. זהו אחד המבנים הבודדים מן התקופה הרומית ששרדו בארץ בשלמותם. במשך השנים התקדש. מסורות נוצריות מקומיות משייכות אותו ליוחנן המטביל והמוסלמים קידשו את המקום בתור "מקאם נבי יחיא", ששימש כמסגד. ליד המבנה קיימים מספר בורות מים וקברי מקמרים. לאחר הביקור במאוזוליאום נמשיך דרומה לכיוון בן שמן. מצד שמאל נבחיןביער אשר ניטע על-ידי הקק"ל. נמשיך לצומת הכביש המוביל שמאלה לשומרון. 

2 - השלטים מפנים ליישובים בית אריה, חלמיש ועטרת. בסמוך לצומת אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה של צה"ל. נפנה כאן שמאלה בכביש המוביל לשומרון. ניסע כ-1200 מטרים לאורך יער גבעת כוח. בקצה היער נפנה שמאלה בדרך עפר.
3 - שילוט בצבע כתום מוביל אותנו לאנדרטת גבעת כח הנמצאת על גבעה מימין לדרך העפר, במרחק כ350- מטרים מן הכביש.

4 - אנדרטת גבעת כוח: בסמוך לאנדרטה עליה חקוקים שמות הנופלים בקרבות שניטשו כאן, הציבה המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון שלט ועליו מסופר את אשר אירע כאן: "ב-6.10.1948 נכבש הכפר קולה על-ידי גדוד ה"קומנדו" 89 וכוח מחטיבת אלכסנדרוני ונערך בו להגנה. אור ל-16 ביולי ביצע הלגיון הערבי התקפת נגד, על-ידי טור משורין וכוח חי"ר. אלה כבשו את קולה מידי פלוגה מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני שהחזיקה במקום. בבוקר ה-17.6 כבשו שתי פלוגות מחטיבת אלכסנדרוני את קולה מחדש ונאחזו מצפון-מזרח לכפר, אך התקפת נגד מקבילה של שריון הלגיון הסיגה אותן אל ממערב למסעף קולה ... ב-18.6, עם שחר, כבשו שתי פלוגות מחטיבת אלכסנדרוני את קולה, בסיוע ארבעה טנקים והמקום נשאר סופית בידי צה"ל." הגבעה נקראת בשם גבעת כ"ח, לזכרם של עשרים ושמונה לוחמי אלכסנדרוני שנפלו בקרבות על הגבעה, אולם עלינו לציין כי בקרבות קולה וסביבתה נפלו 32 לוחמים. מגבעת האנדרטה נצפה אל מורדות השומרון ואל שפלת החוף. נשאיר כאן את הרכב ונצא לטיול רגלי. נרד מן הגבעה ונפנה ימינה (צפונה) בדרך העפר המובילה אותנו לתוך החורשות שניטעו על-ידי הקק"ל. כעבור כ-200 מ'' מן המסעיף בו פנינו אל תוך היער, נבחין מימיננו במתקני פיקניק. נפנה שוב שמאלה ליד ערמות גדר תיל חלודה שהינה שריד לתקופה בה היה המקום חזית קרבות. נעלה כ-100 מ'' בדרך עפר. מצד שמאל לדרך נבחין לפתע בקיר גבוה בנוי אבנים גדולות (5). קיר זה הינו חלק מבריכת אגירה גדולה אשר בדפנותיה משובצים חרסים האופייניים לתקופה הביזנטית. דרך העפר מתעקלת ועולה במעלה הגבעה. כעבור כ-100 מ'' נפנה ממנה ימינה בדרך רחבה המסתיימת במעין מגרש חניה שבצידו שרידי מבנים ועץ תות. כאן נמצאים שרידי הכפר קולה.

6 - קולה: הכפר קולה נכבש כאמור במלחמת העצמאות. אחד ממנהיגי הכנופיות הערביות במאורעות 1939-1936 היה חסן סלאמה מקולה. כאן הוא קיים "בית דין" של הכנופיה שלו. סלאמה נאלץ לברוח מן הארץ לסוריה וממנה לעירק. הוא התקשר עם הנאצים ובסוף 1944 הוצנח על-ידי מטוס גרמני בסביבת יריחו. במלחמת העצמאות היה מנהיג הכוחות הערביים באזור רמלה-יפו. מפקדתו, שהיתה ליד רמלה, פוצצה בידי לוחמי חטיבת "גבעתי". שרידי המבנים אותם אנו רואים כאן שייכים למגדל מן התקופה הצלבנית שהשתייך אולי למערך השליטה על אזור מעבר אפק ואשר היווה את קו הביצורים הדרומי של המעבר. קולה נזכרת בתעודה צלבנית יחד עם מיראבל (מגדל צדק) ורנתיה. התעודה מציינת כי היישובים הללו השתייכו למסדר יוחנן הקדוש (ההוספיטלרים). בקצה מגרש החניה נרד בשביל ליד עץ התות וניכנס לחדר תת-קרקעי גדול ומרווח, ממנו ניתן לעבור דרך פתח נמוך לחדר חשוך (בזהירות). כשנאיר את תקרתו נבחין במרכז בפתח מעוגל, סתום. נראה כי החדר שימש במקורו כבור מים, אולי של המגדל הצלבני אשר שרידיו נמצאים מעל למערכת התת-קרקעית הזו.

משרידי המגדל הצלבני נחזור למגרש החניה וממנו בדרך העפר הלבנה אל דרך העפר ממנה פנינו לכאן. כעת נפנה ימינה וכעבור כ-100 מטרים נגיע לצומת נוסף. כאן נפנה שמאלה. דרך עפר זו עוברת בחלקה על הכביש הישן שהוביל לכפר. נמשיך עוד כ-700 מ'' בדרך זו ונבחין מצד שמאל בשלט צנוע המכריז כי במקום נמצאות שתי גתות יין (7). ניגש אל הגתות בשביל שסומן בידי חוגי הנוער של "החברה להגנת הטבע" מבית-ספר שדה ירקון. הגתות מתוארכות לתקופת המשנה והתלמוד עפ"י שרידי חרסים ששולבו בטיח הבריכות. מן הגתות נחזור לדרך העפר. נפנה שמאלה ואתה נגיע לקצה החורשה, שם השארנו את כלי הרכב. תוך כדי הליכה נבחין משמאל לדרך בשדרת עצי חרוב ומאחוריהם עצי כליל חורש (8) שפריחתם כלילת יופי ומכאן שמם.