מבני יהודה לקרן עין-גב טיולים רגליים באזור רמת הגולן

צימרים בעין זיוון צימרים בחד נס צימרים ברמות צימרים במעלה גמלא צימרים באניעם צימרים בקצרין צימרים בנמרוד

מבני יהודה לקרן עין-גב

מבני יהודה לקרן עין-גב

יישוב אחר - רמת הגולן

טיולים למשפחה

טיול חצי יומי

דרגת קושי - בינוני

טיולים רגליים

טיולינו בדרום הגולן, בעל הנוף הפתוח והמישורים הנרחבים של אדמות עמוקות, שכבות בזלת ונחלים

שלח לחבר   17/10/2011     

אנו בדרום הגולן. בהביטנו סביב נוכל לראות נוף פתוח ומישורים נרחבים של אדמות עמוקות המתאימות לעיבוד חקלאי. בחבל ארץ זה גידלו מאז ומעולם
תבואה והוא כונה בשם "ארץ הקמח". מסלולנו עובר בשולי הרמה הבזלתיתהיוצרת נוף האופייני לדרום הגולן. שכבת הבזלת בשוליים דקה מאוד והנחלים החותרים בה חושפים את שכבות הסלע הנמצאות מתחתיה, אלה הם סלעי משקע ששקעו בתקופת המיוקן-הפליוקן )לפני כ50-35- מיליון שנה(. מראה הסלע הבהיר מנוגד לצבע הבזלת השחורה בשאר חלקי הגולן. גם האקלים כאן שונה,
האזור צחיח למחצה, כמות המשקעים נמוכה יחסית לאזורים אחרים בגולן ומגיע עד 400 מ"מ לשנה והטמפרטורות גבוהות יחסית. ההבדל בקרקע ומיעוט המשקעים גורמים להבדלים ניכרים גם בצמחיה. ניתן למצוא כאן צמחים הזקוקים לגיר לצורך גידולם, כמו הסירה הקוצנית, וכן צמחים אופיניים
לאזור הערבתי-מדברי כגון: רותם המדבר, מלחית אשונה, בצלציה ארצישראלית ועוד.

המסלול
נלך בדרך עפר העוקפת את השדות של גבעת יואב מימין, ועמה נגיע לקצה המצוק. מכאן ניתן לצפות לכיוון הכנרת ורכס הרי הגליל, העיר טבריה, הר תבור, קרני חיטין, הארבל, מגדל ולעבר נחל סמק המתחתר צפונה לנו. מכאן אף ניתן לראות את היעד הסופי שלנו - קיבוץ עין גב. לאחר שנעבור את הגדר עוזבים את השדות, והולכים דרומה לאורך קו הרכס. בהמשך נתקלים במוצבים סוריים. אם נהייה שקטים נוכל אף לצפות מלמעלה בעדרים גדולים של נקבות הצבאים הרועות בין נחלות הזכרים. זהירות - לא להרחיק לכת מחשש מיקוש. עד מלחמת ששת הימים היה קו הגבול בינינו לבין הסורים כ10- מ' מזרחה מקו החוף המזרחי של הכנרת. קו הגבול נקבע כך כדי לאפשר לדייגים הישראליים לדוג בחופשיות בכנרת ללא סכנת
סחיפה אל החוף ונפילה בשבי הסורים. לאורך קו הרכס )עליו אנו ניצבים (התמקמו מוצבים סוריים שחלשו על האזור וניצלו יתרון גובה זה להפגזת והטרדת התושבים הישראליים החיים למטה. מנקודה זו ניתן גם לראות את גבעת סוסיתא )מדרום( שהיתה מוצב ישראלי יחיד שצפה לעבר הרמה הסורית לפני
מלחמת ששת הימים. סוסיתא נכבשה בקרב עיקש ע"י אנשי עין-גב במהלך מלחמת השחרור.
מאזור המוצב ממשיכים ללכת לאורך הרכס עד שהמדרון נעשה מתון יותר ובו מטעי זיתים) עדות להתיישבות קודמת במקום(. מכאן יורדים לדרך רחבה בהירה. בדרך זו פונים שמאלה ומגיעים לפינת חמד של אקליפטוסים, עצי רימון, זית ומעיין הנחתם במבנה שוקת. זוהי ביר-א-שגום או מושבת
בני-יהודה.
* זהירות - לא להרחיק לכת מחשש מיקוש.

בני יהודה
למקום נודעה חשיבות רבה בתולדות נסיונות ההתיישבות היהודית בגולן במאה
ה19-. בשנת 1882 התארגנה קבוצת משפחות בצפת שמאסה בכספי החלוקה והחליטה
לצאת ולהקים התיישבות בעבר הירדן המזרחי. לאחר נסיון כושל ראשון בעיבוד
קרקע ברמתניה, הצליחו להשיג חלקת קרקע זו בשנת 1888 בעזרתו הנדיבה של
לורנס אוליפנט )חובב ציון אנגלי שחלם על התיישבות יהודית המונית
בגולן(. בצד בתי הכפר הערבי ביר א-שגום בנתה הקבוצה שש חושות מעפר ומקש
וקראה לעצמה מושבת בני-יהודה. המתיישבים חיו במקום כשהם מחוסרי ידע
קודם בעבודות חקלאיות, ללא עזרה מספקת, מרוחקים מעיר גדולה, מחוסרי
משאבים כלכליים למימון הוצאות ראשוניות, מותקפים ממגיפת החולירע. ללא
מזון ובבידוד מוחלט ניסו בעקשנות תוך כשלונות חוזרים להחזיק במקום.
בשנת - 1920 בפרוץ מאורעות הדמים בארץ, נעזב המקום לחלוטין ומאז לא
יושב שנית.
כיום הוקם ליד גבעת יואב מרכז חינוכי אזורי לישובי דרום הגולן הנושא את
השם "בני יהודה", לזכר אותה קבוצת חלוצי ההתיישבות.
מבני-יהודה ממשיכים על הדרך המובילה אותנו מטה, לכיוון מערב אל גבעה
בולטת בצבעה הלבן, המזדקרת כקרן כלפי מעלה - זוהי "קרן עין-גב". לפני
העליה לקרן נבחין משמאל בעמוד גירי הניצב בודד. זוהי ה"עלמה".
בעבר היה עמוד זה חלק מדפנות המצוקים המורכבים משכבות סלע בעלי דרגות
קושי שונות. שכבת סלע קשה המצויה בראש העלמה שמרה על השכבות התחתונות
הרכות מפני סחיפה.
נעפיל על הקרן ונגיע לפסגתה. מכאן תצפית אל מרחבי הכנרת וסביבתה, נחל
עין-גב, קיבוץ עין-גב וסוסיתא. הקרן נשארה בזכות זרם בזלת ששמר עליה
מפני בליה, בעוד שסלעי סביבתה התבלו מהר יותר. נגלוש במורד התלול על
המסלע הלבן, הרך והחלק עד למרגלות הגבעה )זהירות!!(.
משם נעלה על דרך המובילה אותנו על מדרונות נחל עין-גב. על גבעה קטנה
בהמשך הדרך נמצא עצי פרקנסוניה וזקום מצרי שאינם תושבים טבעיים של
אזורנו. גבעה זו נקראת בפי אנשי המקום בשם - גבעת הייעור. העצים ניטעו
בידי אנשי עין-גב שחיפשו תעסוקה בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע
)1937(.
אנו ממשיכים עם הדרך ומגיעים להתפצלות דרכים. הדרך הימנית תוביל אותנו
היישר לרחבת בורות איכסון התבואה שממול קיבוץ עין-גב ואל הכביש. אך אם
נותר לנו מעט זמן וכוח ניתן לפנות בדרך השמאלית החוצה את הנחל ומגיעה
לגבעת טרשים בזלתית. על הגבעה התגלו שרידי ישוב ביזנטי ובו מתקן חקלאי
לייצור שמן הזית - בית-בד. משם נחצה את הגבעה ונגיע ליעדנו הסופי.

מסלולי טיולים נוספים