איזור הנגב המרכזי מעניין לטיולים בזכות ציונים וחלוצים של פעם ושל היום. לראות את קיבוץ רביבים הירוק ולדעת את ההיסטוריה שלו זו זכות אמיתית, לבקר בניצנה של היום בארותיים ועזוז זו כבר ציונות של שנות אלפיים. לנו המטיילים זו סיבה לבקר בחבל ארץ מרגש זה, כולל האתרים הארכיאולוגים המדגישים חיים באיזור בתקופות עתיקות רחוקות.
המסלול
פארק עם אגם דשא ועצים, ממש הפתעה ידידותית בלב המדבר, נקודת חן של קק"ל. ממול לפארק גולדה מרכז לאירוח בדואי אוטנטי ספינת המדבר הכולל טיולי ג''יפים, גמלים, לינה באוהלים, ארוחות בדואים לקבוצות בהזמנה מראש וארוחים חלביים לקהל הרחב. אתר שראוי לבקר בו ולהנות מ"הכנסת האורחים"
היפה שלו. נמשיך למצפה רביבים, החלוציות בנגב משתקפת בתולדותיו של קיבוץ רביבים. הקיבוץ שקם על אדמה ללא צל ומים, שצרו סביבתו במלחמת השחרור ולפניה, יושב לבטח ומתקיים מחקלאות, תעשייה ומתיירות. כל אלה נחשפים בסיור שבמצפה ובו מוזיאון, מערות משוחזרות, מבנה חומה ומגדל משנות הארבעים וסיור במפעל המים הישן.
נתחיל במרכז המבקרים, ובו נחזה בסרט על תולדות רביבים שיכניס אותנו לאווירה. לפנינו מתנשאת הטירה, המבנה הראשון שבו גרו החלוצים. הטירה בנויה מאבן גיר שנחצבה במקום, הקירות עבים ואשנבי ירי מותקנים בהם. החצר מוקפת בחומה, וכל המבנה מהווה צורה משפרת של "חומה ומגדל", שנועדה להגן על המתיישבים הבודדים מפני התקפה. בטירה ובמבנים שבסביבה משוחזרים: חדר קשר, חדר מגורים, חדר תרבות, חדר אוכל, גג המבנה הדו קומתי שימש עמדת תצפית על הסביבה גם מגדל מים, רצוי לעלות ולראות את האיזור והמצפה עצמו, חדר נשק והמקלחת כשהייתה תפוסה ע"י הבנות,
הודיעו הבנים על בואם ע"י השלכת אבנים אל גג הפח. מי הרחצה חוממו בדוד גדול, שהוסק בסולר מחוץ למיבנה. נלך למחצבה שלמרגלות הטירה, ממנה נלקחו אבני הגיר לבניית הטירה. במחצבה ניצב מטוס קל, מכוסה ברשת הסוואה. כך הוסתרו במקום מטוסי ה"אוסטר" על-ידי ה"ההגנה". מטוס "דקוטה" ניצב בסמוך. אלה שמרו על הקשר בין מרכז הארץ לרביבים המנותקת במלחמת העצמאות. התחנה הבאה היא "המערה הגדולה" זו היתה מאגר מים בתקופה הביזנטית, ובה התגוררו החברים הראשונים בבואם למקום. חלק מן המערה משחזר את תולדות העלייה הראשונה של הישוב, וחלקה האחר משחזר
את בית החולים, שפעל בה תקופה מסוימת במלחמת העצמאות. ניגש ל"סליקים" ב"מערה הקטנה", השילוט מסביר את שיטת הטמנת הנשק שנאסף בסתר חרף האיסור הבריטי.
נצא לסיור לסביבות המצפה, למפעל מי השטפונות ששוחזר, לחניון התמרים ולמטע עצי הזית הנמצא ליד גדר המצפה, נסיים במזנון הממוזג וניקח הביתה מעט ציונות בלי מרכאות (כניסה בתשלום). נחזור לצומת משאבים וניסע בכביש 211, נעצור לתצפית בגבעת ה"הקומנדו הצרפתי" תצפית פנורמית ומדברית
על המשלטים במלחמת השחרור.
מסלול רביבים ניצנה
בתום הסיור ניתן להנות מארוחה תאילנדית ביחידת "רוח המדבר" בישוב אשלים בהזמנה מראש. גן לאומי שיבטה: עיר מתקופה נבטית ביזנטית ערבית ובה שתי כנסיות שאחת מהן היא גם מנזר. העיר נמצאת על גבעה בגובה של כ- 360 מ'', במרכז העיר שרידי בריכה וסביבה בניינים ציבוריים וכנסיה שעליה הוסיפו אח"כ מסגד. העיר היתה מפוארת ומשערים שגרו בה כעשרת אלפים תושבים. היות ושיבטה לא ישבה על דרך ראשית היא התפרנסה מחקלאות של טרסות, החוקרים משערים שהנבטים שהיו ידועים כסוחרים שינו עיסוקם לאור המצב הטופוגרפי. העיר מעניינת מאוד לאוהבי ארכיאולוגיה.
חמוקי ניצנה: שמורת טבע קטנה של גבעות קירטון רכות, מתאים מאוד לילדים. זהו קטע הליכה קצר המתאים למשפחה. ניסע לכיוון תל ניצנה ומיד אחריו אחרי 50 מטר ימינה נפנה לכביש ישן ומשובש, תוך נסיעה איטית של כ- 5 דקות נגיע לחמוקי ניצנה הנמצאים בצד שמאל. אלה גבעות לבנות ורכות, ניתן לטייל כאן ברגל למשך כחצי שעה, הילדים יהנו ממגלשות האבן הרכה יתלכלכו קצת וכולם יהנו. רצוי להיעזר במפות טיולים וסימון כבישים.
המסלול
כפר הנוער ניצנה: לובה אליאב בנה את כפר הנוער כדי לחנך בו בני נוער לחיות בנגב. בלב הכפר אכסניה חדשה "האורחן בדרך שור" המציעה מלבד לינה וארוחות גם מגוון פעילויות וטיולים בהר הנגב. ניכנס למושב העובדים קדש ברנע נגיע עד בית מס'' 35 שמאחוריו נקודת תצפית על האיזור. יש כאן באר, המפיקה מים מליחים וחמים עד 45 מעלות. ליד הבאר סככה, בה משתמשים במי הבאר לגידול דגים, ואפילו מלונים, פרחים, עגנבניות ופטריות. מנקודת התצפית נראה שלושה יישובים אזרחיים: כמהין,
בארותיים וניצנה. נחזור לרכב וניסע דרומה, אל מעבר הגבול ניצנה, הנקרא צומת חורב. למרות שהאיזור צחיח, גדלים באיזור עצים בזכות המים המלוחים שבקרקע. ניתן להמשיך בנסיעה לאורך הגבול עד אילת.
תל ניצנה
מתנשא לגובה של 200 מטר. נחנה ליד עצי האשל, מול המדרגות המטפסות אל התל נראה שלוש בארות מים. נחצה את אפיק הנחל ונעלה בגרם המדרגות אל ה"עיר העליונה". כאן פזורים שרידים רבים של עיר קדומה. תחילתה בתקופה הנבטית הקדומה, בה היתה חלק ממערך הערים שהקימו הנבטים בדרכי המסחר שלהם, כמו עבדת, שיבטה וממשית. בתקופה הביזנטית, בה התנצרו התושבים ניבנו כאן כנסיות. העיר העליונה" שכנה על שתי גבעות, שאוכף ביניהן. סיורינו" בה מתחיל מצידה המזרחי של הגבעה הצפונית.
נקיף את התל מצפון, נלך לאורך צידו המערבי, נחצה את האוכף לעבר הגבעה הדרומית, ומשם נחזור אל הרכב. ניפנה דרומה לבארותיים. עדיין בסמוך לתל, מתנשא מיכל המים של תחנת הרכבת התורכית. מתחנת הרכבת ההרוסה נמשיך לכיוון בארותיים. הכביש צר. אנא, סעו בזהירות!
כעבור קרוב לעשרה קילומטרים נגיע לחורשת בארותיים הכוללת עצי אשל ואקליפטוסים אשר ניטעה ע"י בוגרי "מקווה ישראל", ששימשו כפלוגות נוטעים בצבא התורכי. כאן שתי בארות- באר משה ובאר אהרון. נטפס על צלע הגיבעה ונגיע אל מיבנה אבן, שגגו משופע. זוהי בריכת מים מקורה. מי הבארות שבחורשה
נשאבו אליה, ושימשו למילוי המיכלים של קטרי הקיטור התורכיים. כיום נמצא במקום בית תה מסוגנן, מיוחד במינו. כיום משמש החאן את חב'' "בארותיים בנגב" המפעילה באזור מגוון טיולים (חמורים,
ג''יפים, רגליים) ופעילויות מדבר המתאימות לכל עונות השנה. ארוחות רועים וחאפלות בדואיות וכן אפשרויות לינה. נמשיך ונטפס אל ראש הגבעה, בה נ מצאים שרידי מצודה מתקופת הברזל.
הנוף נרחב: ממזרח, למטה, סמוך לחורשה, עובר נחל בארותיים שמסביבו שרידים ארכיאולוגיים רבים. ממזרח לחורשה נמצא מצפה עזוז. זהו כפר קהילתי שהוקם באתר בארותיים הישן, באמצע שנות השמונים, במסגרת תוכנית ההתיישבות לאורך גבול ישראל מצריים בעזוז. המשפחות מתפרנסות מגידול צאן,
יצור גבינות אורגניות (ניתן לרכוש במקום), קדרות יחודית, מתיירות וסיירות מדברית. נרד צפונה, אל נחל בארותיים.
במקביל לדרך המקשרת את עזוז עם ניצנה כעבור כ- 500 מ'' במורד הנחל, נגיע אל בריכת מים יפהפיה, מהתקופה הנבטית רומית- ביזנטית.לתקופה זו אפשר כנראה לייחס את פיתוחו החקלאי הנרחב של איזור בארותיים, שהגיע לשיאו כנראה, בתקופה הביזנטית. הבריכה, המסוגלת להכיל כ-2500 מ"ק מים, שימשה כנראה להשקיית שדות של בעל חווה עשיר. ע"פ הפפירוסים שנמצאו בניצנה עולה,שבארותיים (ביריין) נכללה במרחב החקלאי של ניצנה, וסביר שבעל אחוזה זו התגורר בניצנה, כדאי לשים לב לאמת המים היוצאת ממנה (כ 4.1 ק"מ אורכה). כ-400 מ'' מדרום-מזרח לבריכה, בדופן הצפוני של נחל בארותיים, ממש סמוך לאפיק, נתגלו בסלע מושחם שתי כתובות של שמות נוצריים:
"סטפאנוס בן ואבוס" ו"יוסף בן אלמאז". משני צידי השם הראשון חרוטים שני צלבים. כדאי למצוא את הכתובות בדרך חזרה אל הרכב. כאן נחצה גשר תורכי יפהפה וכדאי לשים לב לסיתות האבנים ולקשתות.
מסלולי הטיול ניתנו באדיבות עמותת התיירות גולן. אין weekend אחראית לבטחונם של הטיילים או
לבטיחותם והטיול נעשה על אחריותם בלבד.
