קברות המכבים טיולים רגליים באזור ירושלים והסביבה

צימרים בעין כרם צימרים בתרום צימרים במזכרת בתיה צימרים בנס הרים צימרים בירושלים צימרים בשורש צימרים בבית מאיר

קברות המכבים

קברות המכבים

יישוב אחר - ירושלים והסביבה

טיולים למשפחה

טיול עד 3 שעות

דרגת קושי - קל

טיולים רגליים

טיולנו יעסוק בראשיתו של מרד החשמונאים - "קברות המכבים", סמוך לאל-מידיה, נפת גופנא - לב המרד, ואתרי הקרב הראשון של יהודה המכבי.

שלח לחבר   17/10/2011     

המסלול

טיולנו יעסוק בראשיתו של מרד החשמונאים - "קברות המכבים", סמוך
לאל-מידיה, נפת גופנא - לב המרד, ואתרי הקרב הראשון של יהודה המכבי.

את טיולנו נחלק לשלושה קטעים: הראשון - ממונע; השני - רגלי; השלישי -
שוב ממונע.
נגיע ברכב אל "קברות המכבים", על הכביש מבן-שמן לירושלים. כאן, סמוך
לשלט הכתום הגדול "קברות המכבים", חצובות בסלע שתי שורות של קברי-פיר
מלבניים, כ2- מטר עומקם ובתחתית כל אחד מהם שתי גומחות-קבורה. כיום
ידוע, כי קברים אלה אינם של המכבים וזמנם מאוחר כמה מאות שנים למות
המכבים. אף על פי כן, מזהה כאן המסורת את מקום קבורתם של מתתיהו הכהן
ובניו. בפי הערבים קרויים הקברים "קובור אל יהוד" - קברי היהודים - שם
שסייע לחיזוקה של מסורת זו.
מעבר לנחל שממזרח נחל מודיעים - נמצא הכפר הקטן אל-מידיה. רוב החוקרים
נוטים לזהות בכפר זה, או בתל א-ראס הסמוך לו, את מודיעים מולדת המכבים
)את הכפר ואת התל רואים מ"קברות המכבים", במבט מזרחה, מעבר לצמרות
האורנים(.
מתוך חלק מן המקורות ההיסטוריים עולה, שאין לחפש את מודיעים דווקא באזור
זה, אלא מזרחה יותר.

לאחר סיור קצר בין הקברים, נפנה מעט צפונה אל אתר ההנצחה לחללי צה"ל
שנפלו בהגנה על האזור, ומשם נמשיך, ברכב, מזרחה. )המעונינים יוכלו
לפנות מכאן מזרחה אל "הכפר החשמונאי" הסמוך למושב שילת( על הכביש
לירושלים נחלוף על-פני בית-עור א-תחתא, הלא הוא בית-חורון התחתון ועל
פני בית-עור אל-פוקא - הוא בית-חורון העליון. המעלה התלול שבין שני
הכפרים הוא מעלה בית-חורון. כאן התנהל הקרב השני של יהודה המכבי נגד
סרון ובו ניצח יהודה את הצבא הסלווקי, שטיפס באיטיות במעלה.
בסמוך לגבעת זאב נפנה צפונה ונכנס לרמאללה ממערב. מן הכיכר המרכזית של
העיר נצא צפונה, לכיוון הכפרים סורדא ואבו-קש. כבר ביציאה מרמאללה,
נוכל להבחין בפני השטח כאן, שהם שונים מאלה שבאזור אל-מידיה. בעוד השטח
שם למטה בשפלה מתון וגבעי, הרי שכאן, בגוש ההררי הזה, כל הר תחום
בבירור מכל צדדיו בעמקים גדולים, וכל עמק סגור בין רכסים גבוהים ממנו.
כאן גם הצמחיה שונה: בשפלה היא דלילה הרבה יותר, ואילו כאן היא צפופה,
ומטעים רבים נטועים על המדרונות. ניתוח קצר של השטח מבהיר את היתרונות
הצפונים בו לצבא מחתרת קל ונייד כמו זה של יהודה המכבי ואת מגרעותיו
עבור צבא מאורגן גדול וכבד תנועה כמו הצבא הסלווקי. ניתוח זה נערך,
כנראה כבר על-ידי מתתיהו ובניו, והם ברחו ממודיעים )תהא היכן שתהא(
לאזור זה. ספר החשמונאים מציין כי: "הוא )מתתיהו( ובניו ברחו אל
ההרים", ויוסף בן מתתיהו יודע לספר כי: "נמלט יהודה... אל נפת גופנא".
ייתכן כי מלבד היתרון של תנאי השטח, בחרו מתתיהו ובניו לברוח אל נפת
גופנא בשל ריכוז הכוהנים שהיה בה; בגופנא בלבד מכירים אנו מן המקורות
"שמונים זוגות אחים כוהנים, נשואים לשמונים זוגות אחיות כוהנות...".
נחלוף על-פני הכניסה אל הכפר סורדא ונגיע לכפר אבו-קש. כאן נרד מן הרכב
ונשלח אותו להמתין לנו בכניסה לכפר ג'פנא.
קטע ההליכה מתחיל כאן. גרעין הכפר הולך ונהרס ואת מקום הבתים ההרוסים,
תופסים בתים חדשים ויפים. נחצה את המגרש הסמוך לבית-הספר ונפנה מזרחה
אל אפיק ואדי ג'לזון. כק"מ אחד ממזרח לכפר נובע עין-אל-מג'וור. זהו
מעיין קטן, הנובע בצל צוק-סלע ומשקה במימיו בוסתנים וחלקות מעובדות של
שלחין - פינת חמד למנוחה וסעודה קצרה.
נמשיך לאורך אפיק ואדי ג'לזון, בינות לשטחים המעובדים המושקים במי
המעיין, לאחריו קטע נוסף באורך כ5-.1 ק"מ ללא עיבודים, ולאחר מכן
ניכנס לשטחים המעובדים של הכפר ג'פנא. עצים גבוהים, מטעים מטופחים
וגדרות אבן, תוחמים אותם. השביל באפיק הנחל מוביל אותנו אל הכביש הראשי
של הכפר, שם ימתין לנו הרכב.
לפני שנעלה עליו, כדאי להיכנס אל גרעינו של הכפר ולבקר בשרידי הכנסיה
הביזנטית שבו ובבית-הבד השמור היטב באחד המרתפים, כדי להתרשם מהציוריות
הרבה של הכפר. רוב התושבים כאן נוצרים. הם מאורגנים בכמה קהילות ולהם
כמה כנסיות. ג'פנא - היא גופנא הקדומה של יהודה המכבי ולוחמיו, - מצויה
במרכזו של מחוז הררי, שהגישה אליו מן החוץ, קשה יחסית. צבא משוריין
וכבד לא היה יכול לנוע במהירות בין ההרים ולכן היה חייב להתבסס על צירי
תנועה נוחים ומוגדרים היטב. יהודה ואנשיו ידעו להגן על שטחם בצורה
יעילה.
וכאן אנו מגיעים לקרב הראשון שניהל יהודה נגד הצבא הסורי-סלווקי של
אנטיוכוס: "אפולוניוס אסף גויים וחיל גדול משומרון להילחם ביהודה. כאשר
ידע זאת יהודה יצא לקראתו ויך אותו וימיתהו, ויפלו חללים רבים והנותרים
ברחו. הוא לקח את שללם ואת חרב אפולוניוס וילחם בה כל הימים..." )חש"א
ג', י-יב(. יהודה יצא מגופנא לקראת אפולוניוס שבא משומרון - והקרב
ביניהם התנהל מצפון לגופנא. קשה להצביע על מקומו המדויק, בשל מיעוט
הפרטים במקורות, אך בקרב החוקרים מקובלות שתי דעות עיקריות - ניסע אם
כן צפונה ונבחן את שתיהן.
כק"מ וחצי ממזרח לג'פנא נעלה על הכביש הראשי ירושלים-שכם, סמוך לכפר
עין-סיניא )בכפר זה שהתה בראשית המאה, במשך שנתיים משפחה יהודית בשם
שרתוק. אחד מבניה, משה שרת, היה ברבות הימים לראש ממשלת ישראל(.
ניסע צפונה כ7- ק"מ. בצד הדרך ניצב מבנה לבן משטרת דרכים עזובה, שהוקמה
בימי המנדט הבריטי. קטע הדרך שבו נסענו, נשלט על-ידי הרכסים שבצדיו. יש
הסבורים שכאן, בוואדי חראמיה נחל השודדים - הטמין יהודה מארב לצבאו של
אפולוניוס, הבוטח בעצמו. לחימה במיצר הררי מוכרת גם מהקרב החמישי של
יהודה - קרב בית-זכריה.
יש הסבורים שהקרב נערך במעלה-לבונה - קילומטרים אחדים צפונה משם. זהו
מעלה תלול, המטפס מן העמק שמצפון, הסמוך לכפר לבאן א-שרקיה, לכיוון
הכפר סנג'ל. אנו ניסע צפונה עד לראש המעלה, ומשם נצפה אל העמק הנהדר
שמתחת. בימי החנוכה כבר חרוש העמק כולו, ומאוחר יותר הוא עומד כולו
בקמה - חיטה ושעורה. בסוף החורף הוא עטור בעצי שקד הפורחים בלבן
ובוורוד. ייתכן כי כאן, במעלה הזה, הטמין יהודה את המארב לצבאו המטפס
בכבדות של אפולוניוס. נציין כי התקפה מן המארב, ערך יהודה גם לצבא סרון
בקרב השני - בבית-חורון.
מן הפסוק "ובדרך-כלל ניצל את הלילות כמסייעים להתנפלויות מסוג זה",
ייתכן ללמוד כי הקרב נערך בלילה. לקיחת חרב אפולוניוס כשלל, מזכירה את
דוד המלך אשר נלחם באויביו ובידו "חרב גליית-הפלישתי אשר הכית בעמק
האלה".

כאן מסתיים טיולנו ועומדות בפנינו כמה אפשרויות: נוכל להמשיך צפונה,
לצומת תפוח ומשם מערבה, לכיוון גוש דן; או לחזור דרומה, לכיוון
ירושלים. כמו כן נוכל - דרך הכפר מזרעה א-שרקיה - לעלות אל פסגת
הר-חצור ולצפות אל גוש הרי-גופנא המשתפלים ממערב לו, אל רכס הגלעד
במזרח, אל במת הרי יהודה בדרום, אל הרי שומרון, בואך הגלבוע ועמק
יזרעאל, בצפון.

 

מסלולי טיולים נוספים