רקע
בשלהי 1947 ערב מלחמת העצמאות, היתה חיפה עיר מעורבת ובה כ-70,000 יהודים וכ-60,000 ערבים, אשר התחילו בפעולות איבה כנגד תושבי חיפה היהודים. הבריטים, אשר היו צד שלישי חוצץ בין כוחות ההגנה לבין הערבים, הודיעו במפתיע בבוקר ה-21.4.1948 על עזיבתם את קו התפר העירוני והתרכזותם באיזורי מפתח הנחוצים ליציאתם מהארץ, בכך ניתן האות לפתיחת המערכה. בו ביום התארגנו כוחות "ההגנה" (גדוד 22 מתוגבר בגדוד 24 ובאנשי פלי"ם מפלוגת הנמל), תפסו את בית התעשייה ומחלקה נשלחה לכבוש את "בית ועד השכונות המזרחיות" שחלש באש על התנועה מחיפה לגליל והעמקים. בשעה אחת בליל ה-22.4.1948 החל מבצע "ביעור חמץ" - ערב פסח תש"ח. שלושה כוחות, יצאו להתקפה שיעדיה המרכזיים היו השתלטות על דרכי התחבורה, מבנים מרכזיים וביתור העיר. הפעולה, שיעדיה היו מוגבלים, הפכה בדיעבד לשחרור העיר חיפה. עוד באותו בוקר פנו נכבדי חיפה הערבית לגנרל סטוקוול ובקשו לדעת מהם תנאי הכניעה של "ההגנה". אחרי התייעצות ובקשות הוראות מביירות, הם בחרו לעזוב מאחר והועד הערבי העליון מסר שבקרוב תיפול הארץ לידי צבאות ערב הפולשים ואז יוכלו לחזור.
ערב חג החירות - פסח תש"ח, שוחררה חיפה והוגשה כשי למדינה שבדרך, בעזרת לוחמים אשר סיורנו זה הוא הצדעה עבורם ולכבודם. סיורנו מתחיל ברחבת בנין הטכניון הישן. בשנת 1910 נרכש ע"י חברת "עזרה" מגרמניה שטח אדמה בלב הדר על מנת להקים בית ספר גבוה למקצועות ההנדסה. המבנה תוכנן ע"י אלכסנדר ברוולד ששילב סגנונות בניה שונים. בשנת 1912 הונחה אבן הפינה ושנה לאחר מכן פרצה "מלחמת השפות", מאבק על השלטת השפה העברית כשפת הוראה ולא גרמנית כפי שדרשה חברת "עזרה". עקב מלחמת העולם הראשונה נחנך המוסד, שהפך לשם דבר בתולדות הישוב היהודי בארץ רק בשנת 1925. במבנה היו סליקים ובו פעל מכון לתיקון כלי נשק, חידוש כדורים ואימונים, אשר שכן במרתפים. הסטודנטים היו מגויסי הגנה והשתתפו בקרבות לשיחרור חיפה. במורד הרחבה נמצא ביה"ס הריאלי העברי, שהוקם כמכינה ריאלית לטכניון. ד"ר בירם, מנהל ביה"ס, שקד על חינוך להגנה עצמית, יזם והקים את החינוך הגופני המורחב - חג"ם, שבמסגרתו תלמידי ביה"ס התאמנו בתרגילי סדר, קליעה למטרה, קרב מגע ואימוני שדה. התלמידים מכתה ח'' ומעלה נשבעו אמונים ל"הגנה".
ברח'' שמריהו לוין 30 נמצא בית יהודה איתון - בית אבן מהיפים בחיפה. הוקם בשנים 1921-2 ובו התגוררה משפחת איתון. בשנות העשרים המאוחרות הושכר המבנה והפך לביה"ח "הדסה". הוא פעל עד שנסתיימה בנייתו של ביה"ח "בני ציון" (רוטשילד) בשנת 1941. המבנה נמצא ברחוב שמריהו לוין שהיה נציג "עזרה" וניהל את הקמת הטכניון. רחוב זה ורחוב אחד העם נקראו שכונת הטכניקום.
מרחוב שמריהו לוין נפנה שמאלה לרחוב אחד העם, שלקח חלק פעיל בהקמת הטכניון. ברחוב זה, בבית מס. 5, פעלה אחת ממפקדות "ההגנה" בבית הדרי. מפקדת הדרי אירגנה את חיל המשמר חי"ם שנועד להגן על השכונות השונות וכן הפעילה יחידה ניידת, ששימשה לפעולות סיור ותקיפה. נרד לרחוב הנביאים, נפנה ימינה ונגיע לככר מסריק, צומת הרחוב הרצל - שבתאי לוי, שהיה ראש עיריית חיפה ב-1948. נמשיך הלאה עד פינת רחוב צידון, נפנה שמאלה לרחוב י.ל. פרץ שנקרא בתקופת המנדט רחוב מורלס ובו עבר קו התפר העירוני.
ברח'' מורלס 17 על בנין זה, שכנה עמדה של הבריטים אשר נטשו אותה ועליה השתלטו אנשי כנופיות ממוצא עיראקי וצלפו ממנה על העוברים ברחוב הנביאים. במבנה סמוך בטווח של מטרים ספורים, שכנה עמדה של האצ"ל וביניהם התנהלו חילופי אש. אנשי האצ"ל הצליחו להגיע בסמוך למבנה, להניח חומר נפץ בצמוד לקיר. עם הפיצוץ חדרו הלוחמים וטיהרו את הבית שממנו חלשו עתה כוחותינו באש על השכונה הערבית ואדי ניסנס.
מרחוב י.ל. פרץ נעלה ימינה ברחוב דניאל לרחוב הנביאים. ברחוב הנביאים נפנה שמאלה לעבר בית חורי, בית אבן שבו שכנו משרדי הרכבת המנדטורית. בקומה העליונה התבצרו צלפים עיראקים שהטרידו את תושבי הדר הכרמל. בליל ה22.4.1948 תוך כדי חיפוי אש חזקה ושימוש בחומרי נפץ, נפרץ הבניין והתחילה לחימה מטווח קצר עם המתבצרים. לאחר שטוהרה הקומה הראשונה ועל מנת למנוע פגיעות בנפש, הוחלט להצית את הקומה העליונה. הצלפים העיראקים נטשו את הבנין הבוער ונפלו בשבי, נשקם והתחמושת הועברו מיד לכוחות החזית. כיום עומד שם מגדל הנביאים, בנין משרדים וחנויות.
נרד מעט במורד הרחוב לעבר מפה יצוקה ובה מתואר הקרב לשיחרור חיפה ובו ציון הלחימה בבית חורי. חוזרים דרך מגרש החניה לרח'' חסן שוקרי שהיה ראש עיר סובלני ומתון ובכך שימש מטרה למתנקשים ערבים. נגיע בהמשך הרחוב לבנין עיריית חיפה, שם ב-22.4.1948 שעה 16:00, נתכנסו נציגי ערביי חיפה, נציג מפקד המחוז של "ההגנה" ראש העיר שבתאי לוי, הגנרל א. סטוקוול ואחרים. הגנרל הבריטי קרא בפני הערבים את תנאי "ההגנה". הנציגים בקשו שהות של שעה וחצי להתייעצות. לאחר מספר שעות הגיעו והודיעו שלא יוכלו לקבל את תנאי הכניעה וכי הם מעדיפים לעזוב את חיפה. באותו לילה עזבו מרבית הערבים את העיר, למעט כ-600 ,3 ערבים נוצרים ברובם, שרוכזו בואדי ניסנס.
נחצה את הרחוב לגן הזכרון שנחנך בשנת 1953 בנוכחות הרמטכ"ל מרדכי מקלף, ממפקדי העיר בתש"ח. בגן פינות התייחדות ואבני זיכרון ל-12 מערכות בהם השתתפו בני חיפה. גן הזכרון נמצא במיתחם בורג'' א-סלם. נסיים בתצפית לעבר הנוף המרהיב של מפרץ חיפה.
