נחל שיח הגעה: מחנים את הרכב ברחוב לוטוס בחיפה, ליד מבנה מספר 12. אם הגעתם בשני כלי רכב, מכונית האיסוף תמתין בקצה המערבי של המסלול, ליד שער "ברוש" של בית הקברות "שדה יהושע". בעלי רכב אחד, יעשו את הדרך בחזרה לנקודת ההתחלה.
יש סיכוי די סביר שגם חיפאים מושבעים לא מכירים את המסלול הקטן והאינטימי שטומן בחובו נחל שיח. אז נכון, הטיול הזה מוגדר כ"טיול מים", אבל המים כאן אינם מובנים מאליהם. זאת בשל העובדה כי בריכות המים שממתינות לכם בסוף המסלול עלולות להיות לעיתים יבשות. קחו זאת בחשבון, ואל תתאכזבו. אפשר גם לברר בפורומי הטיולים השונים באינטרנט, יום או יומיים לפני היציאה לטיול.
אבל גם אם אין מים, יש פה נוף יפה, ובעיקר – בוסתנים קסומים. לא עץ סמלי של זית ותאנה, אלא בוסתנים של ממש, שכמו נלקחו מסיפורי אגדות מקומיים. אבל לפני הבוסתנים – קצת חורש, בשביל הנפש.
לאחר שמחנים את הרכב ברחוב לוטוס, מגיעים אל מבנה מספר 12 ומחפשים גרם מדרגות צנוע למראה, שלידו סימון שבילים בצבע שחור. חשבתם שאתם במרכז העיר? בעוד חצי דקה תשכחו את המושג "עיר", כי גרם המדרגות הקטן הזה יוביל אתכם אל לבו של חורש טבעי ורחב ידיים, עם אלונים וליבנים. מכאן ועד סוף המסלול, הישארו עם הסימון השחור, החולף לא רק בעומק החורש, אלא גם לצד סלעי קירטון לבנים, אבקתיים כמעט, שכיף לחוש אותם בידיים, במיוחד אם אתם ילדים (אבל לא רק).
החורש הנעים הזה מסתיים לאחר כמה מאות מטרים, ופני השטח הופכים להיות חשופים יותר, עם שיחים נמוכים ונופים פתוחים לכיוון מערב. ההליכה נעשית במגמת ירידה, בצד הדרומי של נחל שיח. אגב, הנחל הזעיר הזה קרוי כך לא בגלל שיח כזה או אחר, אלא כתעתיק של השם הערבי, סיח.
עוד אתם יורדים, והנה מתרוממת לה שדרת עצי ברוש. מימין לה, בגדה הנגדית, יש מערה שפתחה סגור בדלת ברזל ענקית. בעבר הרחוק, שימשה מערה זו נזירים בני המסדר הכרמליטי, שראו בהר הכרמל מרחב קדוש. לא הרחק ממנה, הם הקימו במאה ה-13 מנזר, שכיום כמעט לא נותר ממנו דבר.
אבל קרוב יותר אליכם, בגדה שלכם (הדרומית), מחכה לכם בריכת מים קטנה, שמעיין קלוש מטפטף אליה הישר מבטן ההר. זוהי נקודת זולה נהדרת, שקטה ומבודדת, הקרויה "עין משוטטים". אפשר להכניס יד או רגל, ולחוש עד כמה המים קרים. הבאתם איתכם פק"ל קפה? זה המקום לעשות בו שימוש מוצלח.
אם תצליחו לחלץ את עצמכם מכל הטוב הזה, המשיכו מערבה עם השביל שלכם. בתוך דקות תפגשו במעיין נוסף, ללא בריכה. לא הרחק ממנו עולות מאות מדרגות אל המצוק הצפוני, ומובילות אל שכונת כבאביר, שבה גרים בני העדה האחמדית – מוסלמים שחרתו על דגלם ערכים כגון אחווה ושלום.
