ממשיכים לספור

צדקו משוררי להקת הדג נחש כאשר קבעו שכל היהודים עסוקים במספרים עשרים וארבע, שבע, 12 חודשים. אנו סופרים את השנים עד לגיל מצוות,  את הפז"ם הנצבר בצבא, את ימי החופשה שנותרו לנו בעבודה ואם כל זה אינו מספיק אז היהדות גם טורחת לארגן לנו תקופה שלמה בכל שנה המוקדשת לספירה – ספירת העומר. אין ספק שהערפד הסופר מרחוב סומסום היה גאה בעם היהודי על החדרת החשיבה המתמטית מגיל צעיר, אך עם זאת קשה להאמין שהחשיבה הדידקטית היא הגורם למחלת המנִייה שפושה בעם היושב בציון. סיומה של תקופת ספירת העומר על זקניה והילולותיה היא זמן מצוין להקדיש קצת מחשבה לשאלה מתי אימץ לו העם היהודי חג שכל כולו מתמטיקה?

זהב מן השדה ספירת העומר

כמו שהתשובה לכל שאלה גיאולוגית מתחילה ב"פעם היה כאן ים" כך התשובה לכל שאלה דתית הלכתית מתחילה ב"כשבית המקדש היה קיים". מקרה זה כמובן אינו חריג,ומקורותיה של הספירה קשורים לנהלי הפסח בבית המקדש של ארץ ישראל התנ"כית. חשוב להבין שפסח היה באותה תקופה החג  החשוב ביותר בשנה לא רק כי סימן את יציאתנו המבורכת מעבדות לחירות אלא גם כי היה יריית הפתיחה הרשמית של עונת האביב ועימה פתח גם את מלאכת הקציר המשמחת.  אולם לפני שכל איכר יכול היה להתחיל וליהנות משיבוליו הזהובות היה עליו כמובן להפריש קצת מס. כמה מס? עומר אחד של שיבולים. בואו נודה שזה יחסית צנוע לדרישות של מס הכנסה כיום.

שבת המריבה

ויכוחים רבים נסובו סביב השאלה מתי יש להביא את אותו עומר מס. בספר ויקרא כתוב שיש להקריב את העומר "ממחרת השבת" אולם כיום הפירוש הרווח הוא שהכוונה בשבת היא ליום השבתון של חג הפסח. אם כן כך, ככל הנראה, בילו להם המוני בית ישראל ביום הראשון של חול המועד פסח  - בפתח בית המקדש בתשלום מיסים כמו אזרחים טובים. אגב, יש לציין כי פירוש המילה שבת כשבתון לא מקובל על כולם ועד היום הקראים טוענים כי מדובר ביום השבת הסמוך אל הפסח ובהתאם לכך הם גם חוגגים את שבועות בתאריך שונה בכל שנה. על כל מקרה לכולם ברור שמרגע הבאת אותו קורבן/מס עומר אל בית המקדש מתחילים לספור .

אבל למה בעצם?

מדוע סופרים? התשובות לכך רבות ומגוונות. ראשית יש להניח שבימי קדם הייתה תקופת הספירה, היא תקופת הקציר, תקופה של עבודה מאומצת חקלאית של שכבות רבות בארץ ישראל . אם כן, הספירה היא גם סוג של טבלת יאוש אולם בעיקר תפילה לאלוהים שתקופת הקציר תלווה במזג אוויר טוב והצלחה חקלאית. מבחינה רוחנית ספירת העומר היא זמן התכוננות לקראת חג השבועות שהוא גם חג מתן תורה. אם תחילת הספירה היא בחג הפסח,  הספירה באה להזכיר לנו שהיציאה מהעבדות לחירות היא רק התחלת תהליך ששיאו בקבלת תורת ה'. ארבעים ותשעה ימים בסך הכל נמשכת ספירת העומר, יש אומרים לציון 49 המדרגות הרעות שבני ישראל ירדו במצרים. במהלך ימי הספירה מתבצע טקס בכל יום ובו מציינים את מספרו של היום בספירה.

שירי חג ומועד ונופל

בשל אסונות שקרו לעם ישראל במהלך תקופת ימי הספירה וביניהם מותם של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא במגיפה, מנהגי אבלות מסוימים נהוגים אף הם במהלך הספירה. בין המנהגים: איסור על גילוח ותספורת, איסור על חתונות איסור על שמיעת מוזיקה ועל ריקודים. מנהגים אלה מסתיימים ברוב העדות לאחר היום ה33 לספירה (ל"ג בעומר) אז הפסיקו תלמידיו של רבי עקיבא למות במגיפה (שהתרחשה עפ"י התלמוד כיוון שהתלמידים לא נהגו בכבוד זה בזה). ביום זה גם מתקיימת הילולה בקבר רבי שמעון בר יוחאי שבמירון ובה מתבצע גם טקס החלק'ה המפורסם. למעשה גם בעת חול המועד פסח, ביום העצמאות, ביום ירושלים ובשבתות מבוטלים מרבית מנהגי האבלות . כל זה מותיר אותנו בסך הכל עם מסורת מופלאה, ארוכת שנים ורבת רבדים שטומנת בחובה היסטוריה, אמונה ורוחניות וכן, גם לא מעט מספרים. 

אז נצלו את חג השבועות הקרב ובא לטייל ברחבי ארץ ישראל, בקרו בקיבוצים ובמושבים ואיכלו מוצרי חלב תוצרת הארץ.