קונספט קיבוצי - מסיבות בקיבוצים

 עלייתם לשלטון של הדאנס בארים בישר כי לנו המבלים נגמר האוויר, תרתי משמע. הדאנס באר, בניגוד לאביו הקדמון והעברי - מועדון הריקודים, הוא חלל דחוק ובו מושמעים שירים שכל אחד מהם נשמע בדיוק כמו קודמו בעוצמה בלתי הגיונית בעליל.

התנאים הצפופים והמוזיקה המאוסה לא מאפשרים לרקוד, הווליום לא מאפשר לדבר, מה שמותיר אתכם עם אפשרות אחת בלבד- לקנות הרבה מאוד משקאות בבאר, לשמחתם של בעלי המקום. אז הקהל לא פראייר ומצביע ברגליים. לא צריך דאנס, תודה ושלום. אפשר לקנות משקאות במקום שלכל הפחות ניתן לדבר בו עם חבריך להשתכרות.

גן העדן האבוד

אבל אני כאן כדי לומר שלא צריך לוותר, וכדי לספר לכם על גן עדן לא מוכר. בגן העדן הזה אנשים עדיין באים למסיבות כדי לרקוד עד אובדן חושים כאשר, הפלא ופלא, הם יכולים גם לנשום תוך כדי הריקוד. הכניסה אל גן העדן  אמנם לא פשוטה ודורשת לא מעט קשרים אישיים, אך מרגע שהנחתם את כף רגלכם לא תבינו איך ביליתם קודם לכן בצורה שונה. גן העדן עליו אני מדברת הוא מסיבות הקונספט בקיבוצים.
יש להודות כי הרעיון אינו מורכב יתר על המידה. קודם כל דרוש מתחם רחב, שמי אם לא קיבוצים יודעים לספק בשפע. חדר אוכל, מגרש כדורסל פתוח, צימרים, אסם ישן, או סתם אולם מופעים שהוציאו ממנו את הכיסאות הם רק חלק מהאתרים שנעשה בהם שימוש לצורך העניין. בתוך המתחם מציבים הקיבוצים באר נייד ובו אלכוהול להמונים. פעמים רבות הדיל הוא של תשלום בכניסה ושתייה חופשית לאורך הערב. במסיבות מעט יותר מסחריות, שפתוחות לקהל רחב יותר מקהילה הקיבוצית וחברים קרובים,  התשלום הוא עבור כל משקה בנפרד אך עדיין במחירים עממיים יחסית.

על תפוחים וטוגות

אך המסיבות בעלות העוקץ האמיתית הן מסיבות הקונספט. הקהילה הסגורה שבקיבוצים ידעה לא פעם לנצל רעיונות מופרעים שהעלו אי אלו מחבריה ולהפוך אותם למסיבה מגניבה. לפעמים המסיבות היו אהובות כל כך על חברי הקיבוץ עד שהפכו מסורת רבת שנים שהיא בגדר קודש ואין להפר בה אף פרט.
כך לדוגמא בקיבוץ אחד נוצרה מסורת שנתית של מסיבת טוגות במסגרתה כל חברי הקיבוץ, למן הרפתן הזקן ועד לנער הצעיר, מגיעים למסיבה כשגופם עטוי סדינים לבנים בצורה המזכירה את התלבושת היוונית המסורתית. בקיבוץ אחר , עם סיום עונת קטיף התפוחים, עורכים מסיבה גדולה במגרש כדורסל שבסמוך למטע לרגל המאורע. מתחם המסיבה מקושט כולו בקישוטים זרחניים בצורת הפרי הנקטף, וגם על הבאר מגישים משקאות בהשראת התפוח.

כמובן שלאורכה ולרוחבה של הארץ מתקיימות לאורך כל השנה המסיבות המוכרות בסגנון "בירה ונשירה" המציעות דיל של "בירה ככל יכולתך" בלוויית שירה בציבור של שירים עבריים מוכרים . יש לציין כי גם כאן מדובר במסורת שהתפתחה בקיבוץ קטן בצפון שנהג לעשות מסיבה דומה , שהייתה מיועדת לחברי הקיבוץ בלבד. המסיבות, שהיו כה אהובות גם על חבריהם של בני הקיבוץ שהגיעו גם הם לחגוג, גרמו לקיבוצניקים להבין את הפוטנציאל המסחרי ולפתח את העניין לכדי ענף מרוויח ומוכר.

אז איך מגיעים?

חלק מהמסיבות הן כאמור מסחריות לחלוטין ומפורסמות בדרך כלל בלוחות המודעות ובאתרי האינטרנט המקומיים. אך כדי להגיע למסיבות הקטנות יותר והאינטימיות דרושה כבר היכרות מבפנים. כדי לשמור על המסיבות הללו אינטימיות מוצבת פעמים רבות בכניסה שמירה, שתתיר לכם כניסה רק במידה ותלוו על ידי אנשים מהקיבוץ . אז הגיע הזמן לפתח את הקשרים עם החבר הקיבוצניק שלך. לפחות לגבי לינה אין מה לדאוג שכן בסיום הערב, תמיד תוכלו לצעוד אפופי שיכר אל עבר צימרים בקיבוצים הקרובים.