מגזין Weekend - המדריך שלך לנופש ופנאי

מיחזור אלקטרוני

פסולת אלקטרונית היא המזיקה ביותר שיש. בארץ ובעולם כולו מנסים לתגבר על הנושא בכמה כיוונים שונים, אך ללא עזרת הציבור שום דבר לא יצליח. אז הנה לכם כמה עובדות

  07/04/2010    איציק גרינוולד

 בתקופה האחרונה אני מקשקש לא מעט על מיחזור. אין ספק שזה חשוב, נוכח הנתונים המדאיגים שמופיעים מדי פעם במהדורות החדשות על הנזקים שהאדם גורם לסביבה, אבל כמה חשוב זה כבר יכול להיות? במקום להלאות אתכם במניפסט פרו-אקולוגי, הנה כמה נתונים שיעזרו להבין:

? מדי שנה מגיעה לאתרי הטמנת הפסולת הפזורים ברחבי הארץ פסולת אלקטרונית במשקל של 100,000 טון. זה יוצא בערך 20,000 פילים אסייתים ממוצעים (כי הפילים אפריקניים גדולים פי 2 יותר, משום מה).

? הפסולת הזו כוללת רשימה ארוכה של מוצרי צריכה שנמצאים במרבית הבתים (החוקיים, זאת אומרת, אלו שמחוברים לתשתית החשמל) – נורות מסוגים שונים, סוללות בכל המינים והגדלים, מכשירי חשמל ביתיים רבים ועוד, ועוד, ועוד...

? אותם 100,000 טון הם החלק של הפסולת האלקטרונית בארץ שבכלל לא ממוחזר. דרך ההטמנה באתרים השונים הפסולת מתפרקת, והמרכיבים הרעילים השונים בה (כספית, אבץ, ושאר מיני מתכות וחומצות) מחלחלים לאדמה ומרעילים אותה, ואותנו – באמצעות זיהום מי התהום.

? אגב, חלק מהדברים בכלל לא מתפרקים. כלומר, הם מתפרקים – אבל מאוד-מאוד לאט – בקצב של מאות שנים. כמו פלסטיק, למשל.

? לצורך ההשוואה כדי לזהם 4,000 ליטרים של מים, שזה בערך מה שפיל אסייתי צורך בשבוע, או מה שאנחנו בני האדם צורכים בחודש וקצת, כל שאתם צריכים הוא את כמות הכספית שיש בנורת ליבון רגילה. תשכחו כל מה שידעתם על ג'יימס בונד – כדי להכין רעל, אתם צריכים בסך הכל נורה.

בואו נעשה מעשה טוב

אחרי כל זה, תגידו, למה לא ממחזרים יותר אצלנו בארץ?  שאלה טובה, אבל לצערי אין לי תשובה עליה. מה שאני כן יכול, זה לספר על יוזמה מקסימה שתיערך ב-16 במרץ, כחלק מ"יום המעשים הטובים" הכלל ארצי, ותנסה למחזר כמה שיותר תוך כדי הגברת המודעות של  כ-ו-ל-נ-ו לחשיבות של המחזור, כמו שמנסה הכתבה הזו.

במסגרת הקמפיין שאותו מובילה האגודה החשובה 'אדם טבע ודין', יאספו מוצרי פסולת אלקטרונית במוקדים הפרוסים בעשר ערים שונות, מהבוקר (10:00) ועד הערב (21:00). כל שעליכם לעשות הוא למצוא כמה דקות ולהגיע לאחת מהנקודות עם כל הפסולת שהצטברה וישבה אצלכם בבוידעם, מחכה ליום שבו היא תזכה לגאולת המחזור.

אם זה עדיין לא שכנע אתכם שכדאי לטרוח ולמחזר, אז דעו לכם שכל הציוד שייאסף יעבור לידי עמותות וחברות, שחלקן מתעלות אותו בדרכים מקוריות ויפות, כמו העסקת אנשים בעלי צרכים מיוחדים לצורך הפעלת הליך המחזור. הפרטים המלאים על נקודות האיסוף נמצאים באתר האגודה.

מסקנות לשנה הבאה

בכל זאת, אי אפשר בלי קצת ביקורת. היוזמה אכן מבורכת, ורשימת המוקדים יפה, אך דלה מדי, לטעמי. מתוך עשרת הערים שבהן תהיינה פרוסות נקודות האיסוף שבע הן באזור המרכז (ואני כולל בזה גם את השפלה). נוסף אליהן יש אחת בחיפה, באשקלון ובבית שמש. וזהו.

זהו? מה עם תושבי רמת הגולן? והנגב והערבה? שלא לדבר על ירושלים בירתנו או על באר שבע, העיר השביעית בגודלה בארץ עם קרוב ל-200,000 תושבים? אני בכוונה לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף אחד, כי אני לא יודע אם מדובר באוזלת יד או בחוסר יכולת ממשית, וגם לא אם האשמה טמונה אצל הרשויות המקומיות, המשרד לאיכות הסביבה או אפילו – אדם טבע ודין.

כולי תקווה שבשנה הבאה יתקיים שוב הפרויקט המקסים הזה, והפעם תושבי הגליל המערבי והקריות לא יצטרכו לנסוע עד חיפה במשך רבע שעה עד חצי שעה, ואף יותר, רק כדי למחזר. עד אז, כל שנותר לי לשאול הוא, נו, כבר מחזרתם?

כתבות נוספות