מגזין Weekend - המדריך שלך לנופש ופנאי

איך תכננו לטייל ונשארנו בצימר

ככה זה כשרוצים לטייל ובסוף בוחרים בחופשת צימר מפנק. לא יעזור כמה אתם אוהבים את שבילי הטבע, ואת צפצוף הציפורים, אתם לא תצליחו לצאת ממנו. כן, ידידי, צימר מפנק, זו המילה האחרונה בתחום הצימרים היום. אז בפעם הבאה שאתם רוצים לטייל בצפון, עדיף שתבחרו בצימר רגיל.

  28/07/2008    רועי רוטר

צילום אילוסטרציה, צלם: יוני שניצר

לטיול יצאנו

אני מאד אוהב לטייל, ולמזלי גם החברה שלי. למעשה שנינו נפגשנו בטיול בנחל ביום חמים לפני כמה שנים, ומאז אנחנו מסתובבים ביחד בשבילי הארץ. השנה בת הזוג שלי החליטה להפתיע אותי, והודיעה לי שהקיץ לא צריך לארוז את האוהל, כי השנה נתארח בצימר מפנק. צימר מפנק? שאלתי בחשדנות.  "פשוט חשבתי שיהיה נחמד לנוח במיטה בין המסלולים". היא אמרה בחצי התנצלות. "נו מילא", עניתי, "זה רק יתן לנו יותר כוח לטייל". ארזנו את השימורים, את מפת סימון השבילים, קרם הגנה, וכובעים ולטיול יצאנו.

 

רק רגע...

הנסיעה היתה ארוכה וכשנכנסנו לצימר המזגן כבר דלק וקנקן קר ומזיע של לימונענע המתין על מגש בסלון הקטן. "טוב, רק נתקרר, ונצא לטייל" אמרנו בליבנו. "לא באנו לנופש, ואנחנו לא מחפשים צימר רומנטי" הבטחנו לעצמנו. הלימונענע היתה מתוקה ומרווה, ובעוד תלאות הדרך מתנדפות מעלינו, שקענו בכורסה הפשוטה וחייכנו. עוד חצי שעה נצא לטייל.

 

אין לאן לרוץ ואין לאן למהר

אחרי חצי שעה קמנו בקושי, והתקרבנו לעבר דלת היציאה. יצאנו אל מרפסת העץ של הצימר, וראיתי פתאום את הילה ורונן, זוג חברים שטיילנו איתם פעם כמובן שהזמנו  אותם לטיול שלנו: "כן, גם אנחנו באנו לטייל. אבל עכשיו עדיין כל כך חם, אז החלטנו לקפוץ להתקרר בבריכה" חייכה אלינו הילה. כמעט כבר אמרתי להם את המוטו שלנו: "לא באנו לנופש, ואנחנו לא מחפשים צימר מפנק", כשבת הזוג שלי אמרה פתאום- "האמת שבדיוק גם אנחנו חשבנו לשחות קצת". הרמתי אליה גבה, והיא החזירה לי מבט מבקש-מתחנן. חזרנו להביא את המגבות שלנו, ובין שכשוך אחד למשנהו, השמש התחילה לשקוע מאחורי ההרים. מחר נקום מוקדם ונטייל. מחר.

 

בוקר בא

בבוקר העירה אותנו דפיקה בדלת. השעון המעורר שכיוונו לעצמנו לקום עם הזריחה אכזב אותנו, או שאנחנו איכזבנו אותו. בכל מקרה- לקראת עשר העירה אותנו בעלת הצימר, ונתנה לנו שובר לארוחת בוקר במסעדה במורד הגבעה. מלמלתי לעצמי "לא באנו לנופש, ואנחנו לא מחפשים צימר מפנק", אבל הבטן שלי השיבה לי קרקור רטנוני שהזכיר שאכן אנחנו רעבים. ארזנו תיק עם כובע ובקבוקי מים, והבטחנו לעצמנו שאחרי ארוחת הבוקר נצא לעבר הטבע הצפוני שממתין לנו מאתמול.

 

הכל דבש

הרגשנו כמו שני דובים שזללו יותר מדי דבש. הארוחה היתה כולה מורכבת ממאכלים בריאים וטריים, גרנולות וגבינות ולחמים שנאפו במקום. צימר מפנק, זה צימר מפנק. חזרנו לרכב ולאחר דיון מעמיק בן חצי דקה החלטנו שיהיה זה לא אחראי לטייל על בטן כל כך מלאה. רק ננוח קצת, ואז נצא לטייל. הרי לא באנו לנופש, ואנחנו לא מחפשים צימר מפנק. עוד מעט נצא לטייל.

 

מכונת הזמן

עצמנו עיניים לנוח אחרי ארוחת הבוקר שהוענקה לנו על ידי בעלת הצימר. להפתעתנו כשפתחנו את עינינו השמש כבר עשתה הרבה מעבר לחצי הדרך שלה. שוב לא נספיק לטייל. החלפנו מבטים, והתחלנו לצחוק. "בואי נלך לדפוק על הדלת של הילה ורונן ונרד איתם לבריכה" אמרתי. "בסדר, רק אל תשכח לקחת איתך בקבוק לימונענע טרי". רונן פתח לנו בעיניים אפופות קורי שינה, ולשמע ההזמנה שלנו לרדת לבריכה הוא אמר: "תודה אבל אנחנו לא באנו לנופש, ואנחנו לא מחפשים צימר מפנק. אנחנו הולכים הבוקר לטייל". צחקנו והראינו לו מה השעה, והילה אמרה לו מבפנים: "מאמי, רק אל תשכח מגבת ובקבוק לימונענע לבריכה". ככה יצאנו לטייל ומצאנו את עצמנו לכודים בין כתליו של צימר מפנק. בשנה הבאה בטוח נטייל. בשנה הבאה.

תגיות

כתבות נוספות