ראש פינה היא אחת הערים מהבודדות בישראל שקיבלה מהאזרחים תואר של כבוד. היא אצילית בעלת מזג אויר נוח, יש בה פינות תרבות ואומנות, רקע היסטורי מכובד, עיר נהדרת לנופש. בואו לבקר.
לפני כמה שנים יצא לי לבקר בבית ספר אנתרופוסופי. ביקרתי בכיתה ב' ביום שגרתי בו הילדים למדו על האופה. כן, המקצוע של ההוא שעושה לחם. על הלוח הופיע ציור מושקע בגירים צבעוניים של אדם עטוי מדים לבנים וכובע תפוח מהספרים אוחז באחד מאותם קרשים ארוכים ומכניס לחמניות שמנמנות אל עבר תנור לבנים שלהבות בוערות יוצאות מתוכו. כמעט צחקתי למראה אותו אופה ימיבינמי שאין לו ולתעשיית המתכת שמביאה לנו את הלחם דבר וחצי דבר. אבל אתם יודעים מה? טוב שהחנקתי את צחוקי. לא כולנו היינו מעדיפים חיי כפר שבהם האיכר מצמיח את החיטה והאופה אופה לי את הלחם?
עיירה נושנה
גם ראש פינה העתיקה היא סוג של קפסולת זמן. רחובותיה מרצופי האבן, שתוכננו על מנת לשאת כרכרות ולא מכוניות משפחתיות, ממש מדברים את תקופת הקמתה בשלהי המאה ה-19.
ולא רק זאת, הם גם מייצגים נאמנה את בעל המאה שגרם למפעל להיות חי ונושם, הלא הוא הברון רוטשילד. יש לציין שלולא עזרתו הנדיבה של הנדיב יתכן וראש פינה, שכבר חוותה אי אלו כשלונות בראשית הקמתה, הייתה רק אפיזודה מעניינת בישוב היהודי. כספו של הברון הוא זה שהבטיח את קיומם כל אותם מוסדות מרתקים השוכנים כיום ברחובותיה של ראש פינה העתיקה כיקב, בית הבד בית הספר הראשון ובית המלון הראשון בגליל, אבי כל הצימרים באשר הם.
כמו כן טעמו הצרפתי של רוטשילד גם הוא ניכר הן בבחירת המוסדות (יקב ובית מלון בישוב צנוע וחסר כל?) וגם בעיצוב המרשים באבן עליו השגיחו פקידים מטעמו ובטעמו האקסקלוסיבי.
טיול איטי ברחובות
יש להניח שהייתה זו בדיוק הפשטות העיירתית של ראש פינה שגרמה לה להפוך למוקד משיכה עבור נופשים ישראלים בעשורים האחרונים. ראש פינה הייתה ועודנה מקום נהדר להרגיש לא בארץ ועדיין לדבר בעברית. רחובות העיירה הישנה משוחזרים באופן יוצא דופן וקוראים לסיור איטי בעיירה הציורית, להתבוננות בבתים המיוחדים ובגינות המטופחות של האנשים שעדיין חיים כאן, תוך כדי הנאה מחנויות של אמנים ואומנים מקומיים. אפשר לעצור באחת מבין מסעדותיה המיוחדות של העיירה וללגום קפה הפוך ארוכות תוך דמיון באמת שהחיים הם באמת פשוטים יותר ממש כמו תפאורת בתי האבן. ובתוך בתי האבן הללו כמובן מסתתרים להם צימרים רבים מפוארים וגם עממיים כולם מאפשרים לכם להמשיך את חוויית ראש פינה על השלווה שבה עוד מעט קצת.
לא להיכנע לקלישאתיות
לא נתחמק ונזכיר לאורך זמן, ראש פינה, אולי בגלל יופייה, הייתה לקלישאה. כולם היו פה, כולם נפשו פה ורצו לספר לחבריהם על הצימר הייחודי והמסעדה הקטנה והאיכותית שרק הם מכירים. רק שלמעשה, כולם הלכו בדיוק לאותם מקומות בדיוק תוך מאמץ משותף להמשיך לספר לעצמם שזוהי עיירה גלילית נידחת שאיש עדיין לא גילה את קסמה.טוב, לאחר עשור או שניים לתוך תעשיית הצימרים והנופש האקסקלוסיבי הישראלי אנחנו יודעים היום שראש פינה היא פנינה תיירותית מוכרת, וזה בסדר. זה לא מוריד מקסמה אולי רק דורש מאיתנו להיות קצת יותר יצירתיים לגילויו. אפשר בהחלט להגיע לראש פינה ופשוט ליהנות מיופיה אך אם באמת ברצונכם להכיר את החוויה הראש פינאית כדאי שלא לוותר על מספר אטרקציות שיעצימו את החוויה.
ומה בתפריט האטרקציות?
ראשית, תוכלו לשכור מדריך שיביא את סיפורי העיירה הנושנה לחיים. בין אם אתם בקבוצה (אז אין ספק שהדיל יותר משתלם כלכלית) או בזוג זה יגרום לרחובות העיירה הלבנים לקבל מעט יותר צבע ופלפל. שנית על תוותרו על יציאה למסלול טיול קרוב באזור, שכן ראש פינה איננה רק העיירה העצמה אלא אזור הגליל הנפלא שהיא מהווה שער מצויין עבורו. בילוי נוסף ומצויין כדי להיכנס לאווירה הרומנטית שהעיר משרה היא בילוי בסינמטק היחודי שפועל כאן בבניין בית העם.מקום נהדר לתפוס בו סרט איכותי בתוך בניין אבן עתיק ונושן ולרוב כמעט בבדידות.
מחר הייתי עובר לכאן
מוכר לכם? הרי בכל מקום שנהיה בו והאוויר יותר צלול מהחלון בבית, הנוף יותר ירוק והאופק יותר רחוק, נרצה לעבור לגור, או לפחות להישאר רק עוד קצת.
אז אם אתם לא מתכוונים לעבור בקרוב לראש פינה, אתם בהחלט יכולים להישאר בה רק עוד קצת. בראש פינה צימרים מכל הסוגים ומלונות בוטיק בראש פינה וצימרים רומנטים.
קחו לדוגמא את "אחוזת המאירי" בית אבן היסטורי בן 120 שנה, בעל תקרות מקומרות, הניצב בראש הפינה הגבוהה ביותר של ראש פינה העתיקה "גיא אוני". ה