החלה פריחת החלמוניות וזה אכן מבסר את בואו של הסתיו. למה לא לקחת את המשפחה, לקחת תרמיל וגם כמה חטיפים ולצאת ולטייל לפני שעוד שבועיים יעלם הפרח הצהבהב והאציל- החלמונית.
כמעט כל ילד בבית ספר יסודי יודע שהסמל הרשמי לכך שהגיע הסתיו הוא החצב. בזיכרוני עולות תמונות משיעור בכיתה א' שנערך בחצר בית הספר ובו ראינו את בצלצליו של החצב ולמדנו על הסתיו. כמובן, שאני לא זוכר מאום מאותו שיעור מלבד העובדה שסתיו=חצב. לימים התבגרתי והבנתי שיש כל כך הרבה דברים נוספים שמסמלים את הסתיו. למשל, העובדה שבשל שעון החורף אני מסיים את יום העבודה במשרד בחושך מצריים מוחלט.
אבל יש עוד דבר שמסמל את הסתיו לא פחות מאותו פרח-חרוז, או לפחות כך טוענים חובבי בוטניקה למיניהם: פרח החלמונית. כמו בן-דודו החצב גם הוא מסתמך על בצל שיספק לו מנת חיים, אך בניגוד לו - הוא פורח בפריחה צהובה יפהפייה שקשה להתעלם מיופיה. גם אורך החיים שלו לא ארוך וכמעט כמו שהוא מופיע בפתאומיות, כך הוא גם נעלם אחרי מספר שבועות. בדיוק בגלל זה, עכשיו זוהי פחות או יותר התקופה היחידה שאפשר לתפוס אותו, רגע לפני שהוא שוקע שוב לתרדמת ארוכה.
בצפון
פרח החלמונית לא צומח בכל מקום, למען האמת, חוץ מהצפון, וקצת בנגב, לא ניתן למצוא אותו כמעט בשום מקום. אחד המסלולים היפים בצפון שלאורכם ניתן לחזות בפריחתו הוא המסלול שעובר ברכס בשנית, שנמצא ברמת הגולן - ליד המושב אלוני הבשן. זהו מסלול הליכה העובר דרך רכס עשוי סלעי בזלת והוא אינו ארוך, אך מצריך שימוש בשתי מכוניות, היות והוא אינו מעגלי. כיוון ההליכה נע מצפון לדרום (או להיפך, תלוי מהיכן תבחרו להתחיל) בקו כמעט-מקביל לגבול עם סוריה, שבשלב מסוים מתעקל מעט מערבה.
כבר בסמוך למתחם החנייה ניתן למצוא ריכוז גדול מאוד של פרחי החלמונית - תזהו אותם על פי עלי הכותרת שמבצבצים ישירות מהקרקע ויוצרים מעין "כתר" צהוב, רק זהירות לא לדרוך עליהם! הם רגישים מאוד. חוץ מזה, לכל אורך המסלול ניתן למצוא פה ושם פריחות של החלמונית, אך מומלץ לסטות מהמסלול רגע לפני העיקול מערבה כדי לחזות ב"גביע החלמוניות" שנמצא בתוך מסלעה ענקית. זהו למעשה ריכוז מרשים של חלמוניות רבות שצמחו בתוך "קדרה" של אבנים.
בדרום
אפשרות שנייה היא דווקא בדרום - ביער להב שנמצא כעשרה ק"מ צפונית מבאר שבע. הפעם זהו מסלול מעגלי, שגם הוא קצר - כשעה-שעה וחצי הליכה בלבד. כאן בלב המדבר בולט ממש צבעה הצהבהב של החלמונית וניתן אפילו לעלות עד לאוכף כדי לחזות בגיא שמתחת המלא בנקודות צהובות ממש כמו מרבד פלאי. לספורטיביים ממש קיימת, ואף מומלצת, האפשרות לבצע את המסלול, יחד עם מסלולים רבים נוספים הנמצאים ביער להב, באמצעות אופניים.
כמה נקודות אחרונות לסיום בנוגע לחלמונית
• החלמונית הוא פרח מוגן, אז נא לכבד זאת ולא לקטוף אותו. גם ככה אורך החיים שלו קצר יחסית, כאמור.
• הפרח צומח נמוך (בגובה של 10-15 ס"מ), ולמרות זאת בדרך כלל לא מפספסים אותו. יחד עם זאת, חשוב להיזהר וללכת רק בשבילים המסומנים כדי חלילה לא לדרוך ולמעוך את הניצנים או הפרחים הקטנים.
• חוץ מזה, קיים מנהג לא פורמלי לגדר את הפרחים בתילי אבנים, כביכול כדי לשמור עליו מפני נעלי המטיילים. הדבר עלול להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה - כיוון שייתכן ובסמוך לפרחים שכבר פרחו, נמצאים בצלים שטרם הוציאו את עליהם. אם נשים להם אבנים כמכשול, הם יתקשו להוציא ניצנים וימותו.
• ולסיום, יש עוד מקומות שבהם ניתן למצוא את פריחת החלמונית. בחלקם (כמו יער להב) הפריחה כבר התחילה וכדאי לרוץ מהר לפני שתגמר. באחרים (כמו רכס בשנים) היא מתחילה ממש עכשיו. נסו להתעדכן מול קק"ל לפני שאתם יוצאים.